דיר אל-מדינה
 | |||
 אתר מורשת עולמית | |||
|---|---|---|---|
| |||
| מידות | |||
| גובה מעל פני הים |
109 מ'  | ||
| היסטוריה | |||
| תרבויות |
מצרים העתיקה | ||
| תקופות |
הממלכה החדשה של מצרים | ||
| אתר ארכאולוגי | |||
| ארכאולוגים |
ארנסטו שיאפארלי, ברנרד ברויאר | ||
| מיקום | |||
| מדינה |
מצרים | ||
| קואורדינטות | 25°43′44″N 32°36′05″E / 25.728888888889°N 32.601388888889°E | ||
  | |||
סת מאעת (במצרית קדומה: st mꜣꜥt, "מקום אמת"[1]), הידוע בשמו המודרני דיר אל-מדינה (בערבית: دير المدينة), הוא כפר מצרי עתיק, שהיה ביתם של האומנים והפועלים שבנו את קברי המלכים והאצילים בעמק המלכים בנקרופוליס של תבאי בתקופת השושלות ה-18 ועד ה-20, בתקופת הממלכה החדשה. בין המאה ה-16 ועד המאה ה-11 לפנה"ס. הכפר נבנה במדבר בסמוך לאתרים הן בגלל הקרבה הנוחה וגם בגלל הרצון לשמור על חשאיות.
הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמו הקדום של הכפר היה "סת מאעת" שפירושו "מקום של אמת".[1] הפועלים והאומנים שחיו במקום נקראו "המשרתים במקום של אמת". בתקופה הקופטית, הוסב המקדש לאלה חתחור לכנסייה. ממנו נגזר השם הערבי של המקום דיר אל-מדינה שפירושו "המנזר של העיר".
החפירות באתר העלו ממצאים ייחודיים מתועדים של חיי קהילה בעולם העתיק, בתקופה המשתרעת על פני כמעט 400 שנים. המידע שהתקבל בחפירות כלל ממצאים מפורטים בדבר הארגון, הסדר החברתי, הקשרים חברתיים, תנאי העבודה וחיים של קהילה. הממצאים כוללים תיעוד של שביתת פועלים שהיא כנראה השביתה המתועדת הראשונה בהיסטוריה. קהילת הכפר הייתה קהילה סגורה ומיוחסת, מצבם הכלכלי היה טוב, ומצבם כנראה לא מייצג את מצבם של פשוטי העם באותה תקופה. רבים ידעו לכתוב. מצבם הכללי בא לידי ביטוי בקברים שהם בנו לעצמם.[2]
האתר שוכן על הגדה המערבית של הנילוס מול העיר המודרנית לוקסור. הכפר שוכן במקום הנראה כמו אמפיתיאטרון טבעי, במרחק הליכה לעמק המלכים הנמצא מצפונו, כשמדרום מזרח נמצאים מקדשים, ועמק המלכות ממערבו. ייתכן והכפר נבנה במקום זה רחוק ממגורי שאר האוכלוסייה, בגלל האופי הרגיש של עבודתם, וכדי לשמור בסודיות את העבודות שבוצעו על ידי הפועלים בבניית קברי המלכים.
החפירות באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1840 התגלתה בקרבת הכפר כמות גדולה מאוד של פפירוסים. ממצאים רבים נוספים נמצאו במהלך המאה ה-19. החפירה המקצועית הראשונה התקיימה בין השנים 1905–1909 על ידי האגיפטולוג האיטלקי ארנסטו שיאפארלי (Ernesto Schiaparelli) (1928–1856). בחפירותיו גילה כמות גדולה של אוסטרקונים. בין השנים 1922–1951 נחפר האתר שוב במלואו על ידי משלחת ארכאולוגית בראשות האגיפטולוג הצרפתי ברנרד ברויאר (Bernard Bruyère) (1971–1879). החפירות כללו את כל הכפר, המזבלה ובתי הקברות. הממצאים מהחפירות כללו מעל 5,000 אוסטרקונים העוסקים בספרות, שיר אהבה, ועסקאות כלכליות שונות וגם רשימות כביסה.
שביתת העובדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשל החשיבות שייחסו המצרים הקדמונים לבניית קברי המלכים, התנהל שירות הבנייה המלכותי בדרך כלל באופן יעיל. חלק מהקוד של האלה מע'ת שהייתה אלת הצדק והאמת, היה לשלם שכר ראוי לעובדים ולאומנים, זו הייתה חובה דתית. אי קיומה הביא לתסיסת העובדים על רקע צפייתם לקיום הקוד של האלה. תקופת הברזל הייתה תקופה של קריסת ממלכות ברחבי המזרח התיכון עם פלישת גויי הים שהביאה לחוסר יציבות כלכלית. אי תשלום שכר העובדים מהווה במחקר את אחת האנדיקציות למשבר ברחבי הממלכה.
בשנת המלכות ה-29 של רעמסס השלישי, ארעה שביתה של העובדים שהיא אולי השביתה המתועדת הראשונה בהיסטוריה.[3] הפועלים סבלו מעיכובים באספקת המזון, ולאחר שכעסם גבר הם זרקו את כלי העבודה שלהם ועזבו את המקום. הם התאספו במקדש של תחותמס השלישי במדינת האבו. העובדים כתבו מכתב לשר הממונה בתלונה על מחסור במנות חיטה. ראשי הכפר ניסו להרגיעם ולשכנע אותם לחזור לעבודה, אבל הם סירבו לעשות זאת לפני שתלונתם תטופל. תגובתם לפנייה לחזור לעבודה הייתה "אנחנו רעבים", 18 ימים עברו מתחילת החודש ועדיין מנת הדגן לא הועברה אליהם, ולכן נאלצו לקנות חיטה בעצמם.[4] לאחר שהאחראי חזר אליהם והבטיח שההתחייבויות של פרעה יקוימו, הפועלים חזרו לעבוד ביום המחרת. לאחר מכן לא בטחו יותר העובדים באחראי עליהם שתמך בשלטונות שייצג אותם והם בחרו נציגים משלהם. לאחר שביתה זו היו מספר שביתות נוספות. בשנים שלאחר מכן המשיכה ההחמרה במצב הכלכלי והשלטון המרכזי נחלש. כתוצאה מכך היו בעיות נוספות בהספקת המזון שגרמו לשביתות נוספות. הבעיות הנמשכות באספקת המזון הביאו את העובדים לשדוד את הקברים שהם בנו.[5] קיים תיעוד על תלונות בנושא שכר גם בתקופתם של רעמסס התשיעי ורעמסס העשירי.
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
כניסה לקבר של עובדים -
ציור של חריש מקברו של Sennedjem -
קופסאות תכשיטים מהקבר של מריט, מוזיאון המצרי בטורינו -
המקדש לאלה חתחור -
.jpg)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דיר אל-מדינה, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
 |
- Deir el Medina the worker's village
- Gender and Religious Practice in the Village of Deir el-Medina באתר החוג לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב
- דיר אל-מדינה באתר המוזיאון הבריטי
- סרטון על דיר אל-מדינה ביוטיוב
- סרטון 2 על דיר ל מדינה ביוטיוב
- טקסטים מדיר אל-מדינה באתר אוניברסיטת ליידן
- דיר אל-מדינה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Leonard H. Lesko (ע), Pharaoh's Workers: The Villagers of Deir El Medina, Cornell University Press, 1994, עמ' 7
- ^ Egypt, Trunk of the Tree: The Contexts מאת Simson Najovits עמ' 276
- ^ Luxor, Karnak, la Valle Dei Re. Ediz. Inglese מאת Giovanna Magi עמ' 113
- ^ Records of the strike at Deir el Medina under Ramses III
- ^ Management History: Text and Cases מאת Morgen Witzel עמ' 37
 | |
|---|---|
|