דיר ראפאת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיר ראפאת
PC160142.JPG
חזית מנזר דיר ראפאת ופסלה של הבתולה
מחוז ירושלים
מועצה אזורית מטה יהודה
גובה ממוצע ‎248‏ מטר
סוג יישוב יישוב מוסדי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 91 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎9.6%‏ בשנה עד סוף 2016

קואורדינטות: 31°46′35″N 34°56′50″E / 31.7765271205505°N 34.9471660414334°E / 31.7765271205505; 34.9471660414334

דיר ראפאת הוא מנזר קתולי צפונית-מערבית לבית שמש ולקיבוץ צרעה. המנזר, נמצא בשטח השיפוט של מועצה אזורית מטה יהודה.

בעבר, שכן במקום כפר ערבי בשם ראפאת וזהו מקור שם המנזר, משמעותו שרידים עתיקים או קברים. הכפר נכבש במלחמת השחרור על ידי כוחות חטיבת פלמ"ח הראל, במסגרת מבצע דני. כיום בתי הכפר שנותרו על עמדם, מושכרים על ידי הכנסייה הקתולית ובית היתומות משמש ככפר הטיפולי (היהודי) רטורנו. באמצע המאה ה-19 נקלע הכפר למצוקה כלכלית למול השלטון הטורקי ולבסוף התגבשה מכירת חלק משטחו לפטריארכיה הלטינית. העסקה הותנתה בכך שלא תעשה פעילות מסיונרית בשטח זה, אלא רק פעילות חינוכית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המנזר הוקם בשנת 1927 על ידי הבישוף האיטלקי פארינה, מייסד מסדר האחיות דורותי הקדושה ובעידודו של ידי הפטריארך הלטיני לואיג'י ברלסינה לאחר רעידת האדמה שהתחוללה בארץ. הפטריארך היה מעוניין באתר לכבוד מרים אם ישו שתגן על ארץ ישראל מפני אסונות דומים. לכן שמה הרשמי של הכנסייה הוא גבירתנו מלכת פלשתינה (Regina Palaestinae). לצד הקמת הכנסייה נקבע יום חג החל מדי שנה ביום ראשון שלאחר ה-25 באוקטובר. בשנת 1933 אישר הותיקן את החג הזה.

את המבנים במתחם המנזר תכנן הנזיר הבנדיקטיני והאדריכל האב מורציו גיסלר. הוא מיקם את הכנסייה במרכז המתחם. במקום הוקמו גם בית יתומים, בית ספר ומבנה למנזר.

הפטריארך ברלסינה רצה לקשט את קירות הכנסייה ותקרתה במילים הראשונות של פניית המלאך גבריאל אל מרים אם ישו - אווה מריה. הוא ביקש מהגמונים קתולים שישלחו לו תרגומים רשמיים של ברכה זאת. הוא קיבל 404 תרגומים שכאלה, ומתוכם בחר 280 על מנת שייכתבו על קירות הכנסייה. לפי אנציקלופדיה מפה, בעבר הייתה כתובה ברכת אווה מריה על קירות הכניסה ב-343 שפות שונות, כולל עברית ("שלום לך מרים"). ברכות אלו נכתבו על ידי האמן הירושלמי מובארק סעיד. הוא צייר מלאכים הנושאים סרטים ועליהם המילים הראשונות של ברכתו של המלאך למרים. ב 1973 הסתיים שיפוץ ושיחזור המתחם, התקרה נצבעה תכלת וצוירו שנית המלאכים האוחזים בסרטים אך השיחזור אינו שלם וחלק מהברכות בשפות השונות שהופיעו על הסרטים לא הושלם. גם על דלתות העץ של הכנסייה כתובה הברכה 56 פעם בשפות שונות. באפסיס הכנסייה עומד פסלה של מריה מואר באור תכלכל על ידי חלונות צדדים תכולים. באולם עומד פסל מלאך מחזיק בדג, אחד מסמליה העתיקים של הנצרות.

אחזקת המקום נעשתה בתחילה על ידי מסדר אחיות סנטה דורותי, אשר באו לארץ ישראל מאיטליה ב 1927 ובראשן האם ברתילה. כיום המנזר מוחזק על ידי מסדר הנזירות בית לחם (בדומה למנזרם שבבית ג'מאל), הנזירות מחזיקות את המקום ומקדישות עצמן לטיפול בילדות יתומות או ממשפחות במצוקה שחוסות בבית הספר של המנזר. הילדות בגיל 4-13 לומדות במנזר ובסיימן כיתה ו' רשאיות להמשיך ולהתגורר במנזר וללמוד בבתי הספר שברמלה הסמוכה. כיום יש במתחם גם בית הארחה לצליינים נוצרים. כיום כל הנזירות במנזר הן צרפתיות או מארצות דוברות צרפתית, בחורשת הכנסייה חיה אחות קנדית חברה במסדר אחיות החסד החיות בבדידות מוחלטת, היא דיירת במנזר האחיות דורוטי הקדושה ומתפרנסת מהכנת כרטיסי ברכה מעוטרים בפרחים מיובשים.

בראש המנזר פסל דמותה של מרים, אמו של ישו בתנועת יד המברכת ושומרת על הארץ מאסונות, מתחתיה מופיעות שני עיגולי פסיפס תלויים ובהם האותיות A ו M שהן תחילת הברכה "אווה מריה". הפסל נעשה בסדנאת אמנים באיטליה ע"פ דגם של פסל ממנזר האחיות דורותי הקדושה בוויצ'נצה גובהו של הפסל עשוי הברונזה כ 2.5 מ' והובלתו הייתה מסובכת לכן פורק לעשרה חלקים שהורכבו שוב בראש הכנסייה. את ראשה של מרים עיטר כתר כוכבים מוזהבים, אולם החשש מחמדנים ופגעי מזג האוויר הביאו את ראשי המנזר להסירו (כך מצבו בתמונה), אך כיום ראש הפסל שוב עטור בכתר כוכבים אך הפעם מברונזה.

לצד המנזר פועל יקב מוני שמוחכר על ידי משפחת ערטול הדרוזית מהכפר מעאר שבגליל. היקב פועל במערות היקב של המנזר. השם מוני הוא ע"ש בן המשפחה שמת בדמי ימיו.

מבנה נוסף, ששימש בעבר כבית היתומים, מוחכר כעת לעמותת רטורנו המפעילה בו מרכז גמילה מסמים. המבנה מוגדר כיישוב בשם גבעת שמש.

ב-2014 רוססו כתובות נאצה במקום וצמיגי ארבעה כלי רכב נוקבו[2]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיר ראפאת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ ניר חסוןפשע שנאה נוסף נגד נוצרים: מנזר הושחת סמוך לבית שמש, באתר הארץ, 1 באפריל 2014