די.אס.פי. גרופ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
די.אס.פי. גרופ
DSP Group, Inc
Herzliya Ind 040.jpg
משרדי די.אס.פי. גרופ בהרצליה פיתוח
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית, נסחרת בנאסד"קDSPG
תאריך הקמה 1987 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה סן חוזה (קליפורניה)
משרד ראשי הרצליה
ענפי תעשייה מוליכים למחצה
הכנסות 117 מיליון דולר (2019)
רווח תפעולי 6- מיליון דולר (2019)
רווח 2.5- מיליון דולר (2019)
הון עצמי 65 מיליון דולר (2019)
סך המאזן 205 מיליון דולר (2019)
עובדים 337 (2019)
 
www.dspg.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שבב תוצרת די.אס.פי. גרופ

די.אס.פי. גרופ (באנגלית: DSP Group, Inc) היא חברה לתכנון רכיבי מוליכים למחצה, שבסיסה נמצא בסן חוזה שבקליפורניה ומתמחה במעבדי אות ספרתיים (DSP - Digital Signal Processor). מרכז הפיתוח העיקרי של החברה ממוקם בהרצליה, ישראל. די.אס.פי. גרופ היא חברה ציבורית ומניותיה נסחרות בנאסד"ק. מתוך החברה הוקמו שלוש חברות נוספת כספין-אוף, חברת "די.אס.פי קומיוניקיישן" (DSPC) שנמכרה לחברת אינטל, חברת אודיוקודס וחברת סיוה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הוקמה בקליפורניה בשנת 1987 על ידי היזם דוידי גילה לאחר שרכש את חברת קולטוק בע"מ, מישראל. קולטוק הוקמה בשנת 1986 על ידי בועז משעולי, על בסיס צוות פיתוח של חברת קומברס שהתמחה בעיבוד ספרתי של אותות, שמשעולי היה בין מייסדיה. צוות החברה כלל את ד"ר ולדימיר קופרמן, שבתאי אדלסברג ואיתמר דרורי. הקבוצה פיתחה אלגוריתמים לדחיסת דיבור, הקטנת רעשים וזיהוי דיבור, עבור חברת ECI Telecom הישראלית ומשרד הביטחון[1]. החברה עמדה בפני סגירה לאחר שהמשקיעים המקוריים בה, שכללו גם את קומברס, סירבו להשקיע בה הון נוסף[2].

גילה ניתב את פעילותה לפיתוח שבבים שמקליטים ומשמיעים קול ודיבור, הוא האמין כי ניתן להתקין את השבבים הללו במשיבונים אוטומטיים במקום הקלטות עם סרט מגנטי, כפי שהיה מקובל אז. גילה העתיק את מקום מגוריו לטוקיו למשך שלוש שנים, שם היו רוב יצרני המשיבונים, השבב הראשון שפיתחה החברה סופק ללקוחות בשנת 1989. תוך שנים ספורות שלטה די.אס.פי בחמישים אחוזים מהשוק העולמי עבור שבבים למשיבונים ופנתה לייצור שבבים לטלפונים סלולריים, שוק שהיה בתחילת דרכו. החברה הייתה ממוקמת בתחילה ברחוב המסגר בתל אביב. וב-1991 עברה למבנה חדש בגבעת שמואל, שהוקם בהשקעה של 14 מיליון דולר[3].

פיצול והנפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 הוחלט לפצל את הפעילויות לשתי חברות נפרדות - די.אס.פי גרופ (DSPG) המשיכה להתמקד בשוק המשיבונים ומתן רישיונות לטכנולוגיה תמורת תמלוגים, ודי.אס.פי קומיוניקיישן (DSPC) פוצלה כדי להתמקד בשוק התקשורת הסלולרית. מהלך הפיצול כלל הצטרפות של משקיעים חדשים ל-DSPC, בהם "כלל תעשיות אלקטרוניקה" מקבוצת כלל תעשיות, יצרנית האלקטרוניקה היפנית "קנווד קורפוריישן" ואמפל. נתן הוד מונה למנכ"ל DSPC[4], יוסף פרל שעבד קודם כמדען ראשי בתדיראן, מונה כסמנכ"ל הנדסה ופיתוח וגילה כיהן כיו"ר[5].

בפברואר 1994 הונפקו מניות די.אס.פי בבורסת נאסד"ק והיא גייסה 20 מיליון דולר[6]. לפני ההנפקה, בסוף 1993, פרשו מהחברה שני מנהלי המחקר והפיתוח שלה שבתאי אדלסברג וליאון ביאליק והקימו את חברת אודיוקודס. גילה החליט להשקיע בהם שני מיליון דולרים. ב-1999 הונפקה אודיוקודס ו-DSPG מימשה מניות בשווי של מאתיים מיליוני דולרים, פי מאה מההשקעה הראשונית בה[7]. במרץ 1995 הונפקה DSPC לפי שווי שוק של 80 מיליון דולר וגייסה 28 מיליון דולר. בשנה שלאחר מכן ביצעה החברה שתי הנפקות נוספות, בהן גייסה סכום כולל של 130 מיליון דולר. החברה גדלה ממחזור הכנסות של 4 מיליון דולר בשנת 1993 להיקף של כמעט 90 מיליון דולר ב-1996[8].

בנובמבר 1997 פרש גילה מהחברה ועבר לארצות הברית[9]. ביוני 1999 גילה שב לחברת DSPC כמנכ"ל וכעבור ארבעה חודשים בלבד, ב-16 באוקטובר 1999, הודיע במסיבת עיתונאים על עסקת ענק למכירת החברה לאינטל תמורת 1.6 מיליארד דולר, הסכום הגבוה ביותר ששולם עבור חברה ישראלית עד אז[10]. DSPC הפכה למרכז הפיתוח של אינטל לשבבים עבור טלפונים סלולריים, תחום בו לא פעלה קודם. אך ב-2006, לאחר 7 שנים, מכרה אותה לחברת מארוול טכנולוגיות תמורת 600 מיליון דולר בלבד[11]. יוסי פרל שהיה סמנכ”ל פיתוח ומנהל טכנולוגיות ראשי ב-DSPC, ועזב לאחר המכירה לאינטל, מונה למנהל מרכז הפיתוח של מארוול בישראל כולל הפעילות של DSPC[12].

"די.אס.פי. גרופ" עצמה הרחיבה את היכולות של השבבים שלה לספק פתרון מלא של מולטימדיה לטלפונים אלחוטיים, ולא רק לשימוש במשיבונים. ב-1999, רכשה את קבוצת הפיתוח של LSI Logic בישראל, על רקע החלטתה של LSI העולמית לסגור את הסניף. במקביל רכשה את חטיבת טכנולוגיית ה-RF (גלי רדיו) של חברת AMD[13]. רכישות אלו הפכו את החברה לספקית המובילה של שבבי תקשורת אלחוטית קצרת טווח בארצות הברית. את החברה ניהל החל משנת 1996 אלי איילון, ששימש כיו"ר ומנכ"ל. היקף ההכנסות של החברה הגיע בשנת 2000 ל-110 מיליון דולר והרווח נקי לכ-27 מיליון דולר[14].

בשנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2002, נוסדה חברת סיוה באמצעות השילוב של חטיבת הרישוי של די.אס.פי. גרופ ו-Parthus Technologies plc (חברה אירית שהוקמה בשנת 1993)[15]. שתי החברות הקימו חברה ציבורית חדשה, שנקראה תחילה ParthusCeva ונרשמה למסחר בבורסת הנאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בלונדון. מניותיה של החברה החדשה חולקו כדיבידנד בעין לבעלי המניות של די.אס.פי. גרופ[16][17]. החברה החדשה התמדה במכירת תכנוני שבבים המספקים פתרונות מלאים סביב שבבי עיבוד אותות, ובהם תכנונים ליישומי ניווט לווייני, תקשורת קצרת טווח בתקן Bluetooth, שבבים למכשירי אודיו, למחשבי כף יד וליישומים נוספים, תמורת תמלוגים[18].

"די.אס.פי. גרופ" המשיכה להתמקד במכירת שבבים לטלפונים אלחוטיים במודל של פאבלס. במאי 2003 רכשה את חברת טלמן (Teleman) מולטימדיה האמריקאית תמורת 5 מיליון דולר[19]. במאי 2007 רכשה את קבוצת הטלפוניה האלחוטית והטלפוניה בפרוטוקול אינטרנט (VoIP) של חברת NXP סמיקונדקטורס שהייתה בבעלות קרנות ההשקעה KKR ו-SilverLake וחברת פיליפס תמורת 270 מיליון דולר, מהם 200 מיליון דולר במזומן והיתרה במניות[20].

בנובמבר 2008, הודיע אלי איילון, מנכ"ל ויושב הראש החברה, על פרישה זמנית לטובת ניהול מסע הבחירות של בנימין נתניהו, בבחירות לכנסת השמונה עשרה[21]. באפריל 2009 חזר לנהל את החברה[22]. ביולי 2009 פרש איילון מתפקיד המנכ"ל, במקומו מונה עופר אליקים, איילון נשאר בתפקיד יושב ראש הדירקטוריון[23].

מאבק השליטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2011 החלה קרן הגידור סטארבורד (Starboard Value) לרכוש מניות של "די.אס.פי. גרופ", זאת לאחר שמניות החברה דשדשה במשך מספר שנים, והכנסות החברה ירדו מכ-300 מיליון דולר ב-2008 לכ-160 מיליון דולר ב-2012. הקרן הגיעה להחזקה של 9.5% ופנתה לדירקטוריון בכדי להציע הצעות ייעול משל עצמה. בין השאר, טענה הקרן כי החברה בזבזה כספים על רכישות כושלות, ואלו לא הוכיחו את עצמם ופגעו קשות בשורה התחתונה שלה. בתגובה אימצה החברה מנגנון של "גלולת רעל" - מנגנון שימנע מכל בעל מניות שרוצה לרכוש את מניותיה להגדיל את החזקותיו בחברה מעל 10%, זאת כדי למנוע השתלטות עוינת[24].

תחילה הושגה פשרה, שבמסגרתה צורפו לדירקטוריון שני נציגים של סטארבורד, אך במרץ 2013, דרשה הקרן להעמיד את החברה למכירה[25]. ביוני זימנה ההנהלה אספה של בעלי מניות, שבסופה נערכה הצבעה בה הודח איילון מהדירקטוריון[26].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא די.אס.פי. גרופ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עדי מנדלסון, ‏משלום עכשיו למועדון המיליארד, באתר גלובס, 17 באוקטובר 1999
  2. ^ הארץקומברס לא האמינה בטכנולוגיה, וגילה זכה באקזיט של 300 מיליון ד', באתר TheMarker‏, 3 בפברואר 2008
  3. ^ טל שחף, די.אס.פי. מקימה מפעל חדש בהשקעה של 14 מיליון דולר, מעריב, 5 במרץ 1991
  4. ^ אפי לנדאו, ‏ומנכ"ל ישראל, באתר גלובס, 5 בנובמבר 1996
  5. ^ עמי גינזבורג, ‏די.אס.פי.סי - טוקיו גדולה, וארה"ב עוד יותר, באתר גלובס, 19 בפברואר 1998
  6. ^ עמי גינזבורג, יזם שהצמיח 50 מיליונרים. בדולרים - לא בשקלים, באתר הארץ, 27 בדצמבר 2004
  7. ^ עומרי כהן, DSPG ניצלה את הגיאות האחרונה במניית אודיוקודס והשלימה מכירת כל אחזקותיה, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2004
  8. ^ יונתן נשיא, ‏די.אס.פי.סי: מוכרת כבר בקצב של יותר מ-100 מיליון דולר בשנה, באתר גלובס, 20 בינואר 1997
  9. ^ אמיר אייזנברג, ‏דוידי גילה פורש מדי.אס.פי.סי לטובת פעילות פילנטרופית, באתר גלובס, 9 בנובמבר 1997
  10. ^ עדי מנדלסון, ‏דווידי גילה מוכר את די.אס.פי.סי, באתר גלובס, 17 באוקטובר 1999
  11. ^ גיא גרימלנדאינטל קנתה את DSPC מדוידי גילה ב-1.6 מיליארד דולר לפני 7 שנים ומוכרת אותה כעת למארוול ב-600 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 27 ביוני 2006
  12. ^ שמוליק שלח, ‏יוסי פרל: "היינו רוצים להיכנס לאפל; סמסונג הייתה מטרה", באתר גלובס, 9 ביולי 2012
  13. ^ נתיבי איילון, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2003
  14. ^ "הארץ", די.אס.פי גרופ שועטת בנתיבי איילון, באתר TheMarker‏, 22 באוגוסט 2000
  15. ^ הארץמיזוג בשווי 560 מיליון דולר בין חטיבה של DSPG לפארתוס האירית, באתר TheMarker‏, 7 באפריל 2002
  16. ^ גתית פנקס, חטיבת הרשיונות של DSPG תרכוש את פארתוס; תוקם חברה בת ציבורית בשווי שוק של 660 מ' ד', באתר TheMarker‏, 5 באפריל 2002
  17. ^ הדס גייפמן, ‏חטיבת הטכנולוגיה של DSPG רוכשת את פארתוס האירית ב-390 מיליון דולר, באתר גלובס, 5 באפריל 2002
  18. ^ רוני ליפשיץ, חברה חדשה שמחפשת "דברים מעניינים", באתר TheMarker‏, 29 בספטמבר 2002
  19. ^ סופי שולמן, די.אס.פי.ג'י רוכשת את טלמן האמריקאית ב-5 מיליון דולר, באתר הארץ, 20 במאי 2003
  20. ^ יורם גביזון, DSPG רוכשת הפעילות האלחוטית של מתחרתה באירופה ב-270 מ' ד', באתר הארץ, 15 במאי 2007
  21. ^ יורם גביזון, שבוע לבחירות, ראש מטה הבחירות של נתניהו מדווח על הפסד של 194 מיליון ד', באתר הארץ, 2 בפברואר 2009
    הדס מנור, ‏"זה הזרע לפורענות", באתר גלובס, 9 באוגוסט 2005
  22. ^ ניר צליק, מ-DSPG ללשכת נתניהו ובחזרה: המנכ"ל אלי איילון רשם עלות שכר של 1.28 מיליון דולר ב-2008, באתר TheMarker‏, 22 באפריל 2009
  23. ^ טלי ציפורי, ‏אלי איילון שוב פורש מתפקיד המנכ"ל., באתר גלובס, 26 ביולי 2009
  24. ^ טלי ציפורי, ‏קרן Starboard הגדילה החזקות ב-DSPG; דורשת ביטול "גלולת הרעל", באתר גלובס, 23 באוגוסט 2011
  25. ^ טלי ציפורי, ‏Starboard דורשת ממנהלי DSPG להעמיד החברה למכירה, באתר גלובס, 11 במרץ 2013
  26. ^ רון שטיינבלט, ‏לאחר 17 שנים ב-DSPG: אלי איילון הודח מהדירקטוריון, באתר גלובס, 11 ביוני 2013