די. סי. יונייטד
.svg){kind=logo} | ||||
| מידע כללי | ||||
|---|---|---|---|---|
| כינוי | האדומים-לבנים | |||
| תאריך ייסוד | 1994 | |||
| אצטדיון |
אאודי פילד, וושינגטון די. סי. (תכולה: 20,000) | |||
| בעלים | D.C. United Holdings | |||
| נשיא | דניטה ג'ונסון | |||
| מאמן | רנה ויילר | |||
| ליגה | MLS | |||
|
www | ||||
| תלבושת | ||||
| ||||
די.סי. יונייטד (באנגלית: D.C. United) היא קבוצת כדורגל מוושינגטון הבירה, המשחקת בליגת ה-MLS. כינויה הרשמי הוא "שחור ואדום", ומדי הקבוצה הם ברובם שחורים. הקבוצה זכתה 4 פעמים באליפות ה-MLS, בנוסף ל-4 זכיות במגן האוהדים, 3 זכיות בגביע ארצות הברית הפתוח ושש פעמים באליפויות המזרח. בנוסף לקבוצה ישנה זכייה אחת בגביע האלופות של CONCACAF ואחת בגביע אינטראמריקנה.
האצטדיון הביתי של הקבוצה הוא אאודי פילד. קמע הקבוצה הוא "טלון", איש בחליפת נשר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המועדון הוא אחד מעשרת המועדונים המקוריים שהיו חברים ב-MLS, בשנת הקמתה ב-1996. באותה שנה זכתה ב"דאבל" הראשון בכדורגל האמריקאי המודרני, לאחר שזכתה בגביע ה-MLS ובגביע ארצות הברית הפתוח. הקבוצה הצליחה גם בטורנירי CONCACAF, כאשר זכתה ב-1998 גם בגביע CONCACAF לאלופות וגם בגביע האינטראמריקנה מול ואסקו דה גאמה הברזילאית, אלופת גביע ליברטדורס. בנוסף לאליפויות נוספות ב-1997 בה זכתה בדאבל וב-1999.
די.סי. יונייטד החלה לרדת מהישגיה כאשר עזב ברוס ארינה, מאמן הקבוצה, לטובת אימון נבחרת ארצות הברית. בעונת 2000 ו-2001 סיימה הקבוצה במקום ה-11 ולראשונה לא הצליחה להעפיל לפלייאוף. עונת 2002 הייתה הגרועה בתולדות המועדון (עד 2010) כאשר הקבוצה כבשה רק 31 שערים וסיימה אחרונה. בעונת 2004 הצליחה לחזור לפלייאוף לראשונה מזה 4 שנים, אך הפסידה במשחק הראשון 0–4 לשיקגו פייר.
בתחילת עונת 2004 מונה הפולני פיוטר נובאק למאמן הקבוצה. עם מינויו החלה הקבוצה להשתפר וסיימה במקום השני במזרח והרביעי הכללי. בסיום אותה עונה זכתה די. סי. באליפות ה-MLS הרביעית בתולדותיה, לאחר ניצחון במשחק הגמר 2–3 על קנזס סיטי.
ב-2005, המועדון עשה שוב היסטוריה ב-MLS כשהפך לקבוצה הראשונה מארצות הברית שהשתתפה בגביע סודאמריקנה והעפילה לשלב שמינית הגמר. באותה השנה הודחה בסיבוב הראשון של הפלייאוף ב-MLS. ב-2006 זכתה הקבוצה בתואר מגן האוהדים השלישי וסיימה במקום הראשון במזרח בליגה, אך הפסידה בחצי הגמר לניו אינגלנד רבולושן. גם בעונת 2007 זכתה הקבוצה בתואר מגן האוהדים לאחר שסיימה ראשונה את העונה הסדירה, אולם שוב הפסידה בשלב הראשון של הפלייאוף לשיגקו פייר.
לאחר עונת 2007, הקבוצה לא הצליחה להעפיל לפלייאוף ה-MLS במשך חמש עונות רצופות. במהלך תקופה זו, התואר היחיד של יונייטד הגיע ב-2008, אז זכתה בגביע ארצות הברית הפתוח.
באוגוסט 2010 מונה בן אולסן למאמנה הזמני של הקבוצה לאחר פיטוריו של קורט אונלפו. הקבוצה סיימה את העונה עם מאזן של של 22 נקודות בלבד.[1] למרות העונה הגרועה קיבל אולסן את התפקיד גם לעונה שלאחריה ולבסוף נשאר בתפקיד במשך עשור. במהלך העשור בו אימן אולסן את הקבוצה, הוא העפיל עמה לפלייאוף שש פעמים, כאשר העונה הטובה ביותר הייתה גמר המזרח, וגם זכה עמה בתואר אחד, בגביע ארצות הברית הפתוח ב-2013, עונה בה סיימה הקבוצה במקום האחרון ב-MLS. המועדון העפיל גם פעמיים לליגת האלופות של CONCACF במהלך העשור, שם הגיעו לרבע הגמר בכל פעם. במהלך כהונתו, ביוני 2018 חתם בקבוצה ויין רוני, אשר ב-2022 מונה גם למאמן הקבוצה. לאחר עזיבתו של אולסן, בין השנים 2020–2024, לא הצליחה הקבוצה להעפיל לפלייאוף.
סגל הקבוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון ל-15 באוגוסט 2025[2]
|
|
שחקנים מפורסמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרדי אדו (2004–2006)
- ג'ף אגוס (1996–2000)
- בובי קונביי (2000–2004)
- ראול דיאז ארצ'ה (1996–1997, 2000–2001)
- מרקו אצ'ווארי (1996–2003)
- ג'ון הארקס (1996–1998)
- דימה קובלנקו (2003–2005)
- רוי לסיטר (1998–1999)
- קרלוס ללמוסה (1997–2000)
- חיימה מורנו (1996–2002, 2004–2010)
- ראיין נלסן (2001–2005)
- אדי פופ (1996–2002)
- טוני סאנח (1996–1998)
- ארני סטיוארט (2003–2004)
- חריסטו סטויצ'קוב (2003)
- סטיב בירנבאום (2014–2024)
- ויין רוני (2018–2019)
מאמנים ראשיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברוס ארינה (1996–1998)
- תומאס רונגן (1999–2001)
- ריי האדסון (2002–2003)
- פיוטר נובאק (2004–2006)
- טום סוהן (2007–2009)
- קורט אונלפו (2010)
- בן אולסן (2010–2020)
- הרנן לוסדה (2021–2022)
- ויין רוני (2022–2023)
- טרוי לסנה (2024–2025)
- רנה ויילר ׁׁ(2025–ׂ )
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גביע ה-MLS: 1996, 1997, 1999, 2004
- מגן האוהדים: 1997, 1999, 2006, 2007
- גביע ארצות הברית הפתוח: 1996, 2008, 2013
- גביע CONCACAF לאלופות: 1998
- גביע האינטראמריקנה: 1998
לוגואים
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
הלוגו הראשון של המועדון (1996–1997) -
הלוגו השני (1998–2015) -
הלוגו השלישי (2016–הווה)
.png){kind=logo}
.svg){kind=logo}
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של די. סי. יונייטד
די. סי. יונייטד, ברשת החברתית פייסבוק
די. סי. יונייטד, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
די. סי. יונייטד, ברשת החברתית אינסטגרם- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
| MLS | ||
|---|---|---|
| המחוז המזרחי | אורלנדו סיטי • אטלנטה יונייטד • אינטר מיאמי • די. סי. יונייטד • טורונטו • מונטריאול • נאשוויל • ניו אינגלנד רבולושן • ניו יורק סיטי • ניו יורק רד בולס • סינסינטי • פילדלפיה יוניון • קולומבוס קרו • שארלוט • שיקגו פייר | |
| המחוז המערבי | אוסטין • דאלאס • ונקובר וייטקאפס • יוסטון דינמו • מועדון הכדורגל לוס אנג'לס • לוס אנג'לס גלאקסי • מינסוטה יונייטד • סיאטל סאונדרס • סנט לואיס סיטי • סן דייגו • סן חוזה ארת'קווייקס • ספורטינג קנזס סיטי • פורטלנד טימברס • קולורדו ראפידס • ריאל סולט לייק | |
| קבוצות עבר | צ'יבאס ארצות הברית • טמפה ביי מיוטיני • מיאמי פיוז'ן | |
| שונות | גביע ה-MLS • מגן האוהדים • משחק האולסטאר • USSF • גביע ארצות הברית הפתוח • הסופרדראפט | |
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Ives Galarcep, D.C. United fires Onalfo, Olsen named interim coach, SBI Soccer, August 4, 2010
- ^ Club Roster, D.C. United
