לדלג לתוכן

דלופיס אלבין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןדלופיס אלבין
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: מקריני סנפיר
מחלקה: מקריני סנפיר
סדרה: צלופחאים
משפחה: אפעוניים
סוג: Dalophis
מין: דלופיס אלבין
שם מדעי
Dalophis imberbis
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דלופיס אלבין[2] (שם מדעי: Dalophis imberbis) הוא מין של צלופח ממשפחת האפעוניים והסוג Dalophis (אנ').

אורכו של צלופח זה הוא 20 עד 60 סנטימטרים אך יש פרטים שאורכם הגיע ל–100 סנטימטרים (מטר אחד), והאורך המרבי הוא 150 סנטימטרים (מטר וחצי).[3] הגב אפור עד סגול והגחון בהיר. הגוף ארוך, דק ועגול. הצלופח חסר סנפירי חזה וקשקשים.[4] הצלופח בעל שורה אחת של שיניים בלסת העליונה.

צלופח זה הוא דג קרקע מתחפר שחי בקרקע בוצית או חולית בעומק 20 עד 80 מטר. הצלופח ניזון מדגים קטנים וחסרי חוליות. עונת הרבייה של צלופח זה היא בקיץ. קוטר הביצים 2 עד 2.5 מילימטר. צלופח זה נידוג לעיתים במכמורת אך חסר חשיבות מסחרית.[5]

צלופח זה נפוץ באזור הימי הסובטרופי, במזרח האוקיינוס האטלנטי ובאגן הים התיכון, מחופי ישראל דרך חופי דרום אירופה עד לספרד, מרוקו, מאוריטניה ופורטוגל.[5]

מצב השימור של צלופח זה הוא ללא חשש על פי הרשימה האדומה של IUCN.[6]

צלופח זה תואר למדע ב-1809.[7]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דלופיס אלבין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דלופיס אלבין באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ דלופיס אלבין במילון בעלי חיים: דגי הגרם (תשע"ב), 2012, באתר האקדמיה ללשון העברית
  3. ^ דלופיס אלבין, באתר fishbase
  4. ^ מנחם דור, לקסיקון דביר לזואולוגיה, תל אביב: דביר הוצאה לאור, 1987, עמ' 169
  5. ^ 1 2 דני גולני ודוד דרום, מדריך הדגים של ישראל, ים סוף, הים התיכון, מים מתוקים, ירושלים: כתר הוצאה לאור, 1999 (מהדורה שנייה), עמ' 128
  6. ^ דלופיס אלבין, באתר הרשימה האדומה של IUCN
  7. ^ Delaroche, F. E., 1809 [ref. 17380] Suite du mémoire sur les espèces de poissons observées à Iviça. Observations sur quelques-uns des poissons indiqués dans le précédent tableau et descriptions des espèces nouvelles ou peu connues. Annales du Muséum d'Histoire Naturelle, Paris v. 13: 313-361, Pls. 20-25.