דלטה אמקורו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דלטה אמקורו (מדינה)
Delta Amacuro
Flag of Delta Amacuro State.svg
דגל דלטה אמקורו
מדינה ונצואלהונצואלה  ונצואלה
רשות מחוקקת המועצה המחוקקת של דלטה אמקורו עריכת הנתון בוויקינתונים
בירת המדינה טוקופיטה
תאריך ייסוד 3 באוגוסט 1991
שטח 40,200 קמ"ר (דירוג: 7)
גובה 4 מטר
אוכלוסייה
 ‑ במדינה 167,525[1] (דירוג: 23, 2011)
קואורדינטות 8°37′56″N 61°07′01″W / 8.632279°N 61.116943°W / 8.632279; -61.116943 קואורדינטות: 8°37′56″N 61°07′01″W / 8.632279°N 61.116943°W / 8.632279; -61.116943 
אזור זמן UTC -4.5
http://www.cojedes.gob.ve/

לחצו כדי להקטין חזרה

סוליה פלקון יארקוי קרבובו ורגאס ארגואה מחוז הבירה מירנדה לרה טרוחיו מרידה טאצ'ירה פורטוגסה ברינס אפורה קוחדס גואריקו הדפנדנסיות הפדרליות נואבה אספרטה סוקרה דלטה אמקורו אנסואטגי בוליבר אמסונאס מונגס קולומביה הולנד גרנדה טרינידד וטובגו גיאנה ברזיל גיאנה אסקיבהDelta Amacuro in Venezuela (+claimed).svg
אודות התמונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דלטה אמקורוספרדית: Delta Amacuro) היא אחת מ-23 המדינות המרכיבות את ונצואלה. המדינה, הנמצאת בצפון-מזרח ונצואלה, גובלת במפרץ פריה בצפון, באוקיינוס האטלנטי בצפון ובמזרח, בגיאנהגיאנה אסקיבה) בדרום-מזרח, בבוליבר בדרום ובמונגס במערב.

המדינה משתרעת על שטח של 40,200 קילומטרים רבועים. במדינה מתגוררים 167,525 תושבים (נכון ל-2011).[1] בירתה והעיר הגדולה ביותר בה היא טוקופיטה.

במדינה נמצאת הדלתה של נהר האורינוקו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראשון שחקר את האזור היה דייגו דה אורדס הספרדי ב-1531. בהמשך המאה ה-16 הגיעו לאזור מספר משלחות שתרו בו אחר עיר הזהב האגדית אל דוראדו. הספרדים שלטו באזור עד המאה ה-19.

בשנות ה-20 של המאה ה-19 האזור צורף לרפובליקת קולומביה הגדולה ולאחר שזו התפרקה ב-1830 האזור הועבר לוונצואלה. ונצואלה חולקה לפרובינציות והאזור הפך לחלק מפרובינציית גואיאנה. ב-1854 שם הפרובינציה שונה לאורינוקו.

ב-1864 ונצואלה הפכה למדינה פדרלית והפרובינציה הפכה למדינת גואיאנה (כיום מדינת בוליבר). ב-27 בפברואר 1884 נוצרה טריטוריה פדרלית נפרדת בשם דלטה אמקורו, אך ב-21 באוקטובר 1893 היא חזרה להיות חלק ממדינת גואיאנה. כתוצאה מבוררות בינלאומית בין ונצואלה ובריטניה ב-1889, שטח בגודל של כ-23,000 קילומטרים רבועים משטחי הטריטוריה הפדרלית לשעבר הועבר למושבת בריטניה גיאנה הבריטית.

ב-26 באפריל 1901 הטריטוריה הפדרלית הוקמה מחדש כשבירתה הייתה סן חוסה דה אמקורו. ב-16 במאי 1905 הבירה הועברה לטוקופיטה.

הטריטוריה קיבלה מעמד של מדינה ב-3 באוגוסט 1991.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת דלטה אמקורו מתבססת על הפקת נפט, חקלאות, הכוללת בין היתר גידול אורז, תירס וקוקוס, גידול מקנה ודיג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דלטה אמקורו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מפקד האוכלוסין והדיור הלאומי ה-14 - תוצאות עבור מדינת דלטה אמקורו, מכון הסטטיסטיקה הלאומי של ונצואלה (בספרדית).