דליה בכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דליה בכר (נולדה ב-26 באוגוסט 1948) היא אמנית רב-תחומית וחוקרת אמנות. כאמנית, הציגה תערוכות יחיד והשתתפה בתערוכות קבוצתיות. בעבודותיה היא שואבת מהאוטוביוגרפיה שלה (זהות, שפה, גבולות, אובדן) ומשתמשת במבחר אמצעים (ציור, מיצב, צילום, קול) וחומרים -  חלקם נקשרים לבית ולהזנה  (אבק, קפה, אורז, צלחות), וחלקם מזוהים עם עמלנות נשית (חוטים, סיכות).

כחוקרת, מתמחה באמנות פמיניסטית. ספרה, המושתת על עבודת הדוקטור ייצא לאור בהוצאת "רסלינג".

דליה צילום דיוקן
דליה בכר ב-2013

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בעיראק (בגדד) 1948, בת זקונים למשפחת שמש. המשפחה, בת  אחד עשר ילדים עלתה ארצה בשנת 1951 והשתכנה ברמת גן. אביה פתח חנות מכולת בחולון ואמה הייתה עקרת בית.

למדה בבית הספר היסודי "המרכז" ובתיכון "דביר" ברמת-גן.  בילדותה גילתה כישרונות משחק וכתיבה. שיחקה בתיאטרון הילדים "תליל תילון" (בניהולו של מנחם גולן) והייתה עיתונאית קטנה (ע"ק) בשבועון הילדים  "הארץ שלנו". ב-1970 נישאה למשה בכר. הם התגוררו ברמת החייל, שם ילדה את בנה תומר (1972). בשנת 1975 עברו לגור בהרצליה, שם ילדה את בתה הדס (1977). בנובמבר 2014 נפטר בנה ממחלת הסרטן.

במקביל לאומנות בכר לימדה בבתי ספר אומנות והייתה מדריכה פדגוגית במשרד החינוך עד לפרישתה מתחום ההוראה בשנת 2009.

ב־1967 למדה פיסול במכון לאמנות בבת-ים בהדרכת הפסל יעקב אפשטיין וכמה שנים מאוחר יותר המשיכה בלימודי הפיסול ב"מכון אבני" בהדרכת הפסל משה שטרנשוס. ב-1983 למדה אמנות וחינוך לאמנות ב"מדרשה למורי אמנות" ברמת השרון.

לבכר תואר ראשון באוניברסיטה העברית ותואר שני מאוניברסיטת תל אביב. ב-2014 היא סיימה את לימודי הדוקטורט באוניברסיטת תל אביב. עבודת הדוקטור: "התנגדות לדימויי ונוס כמודל של יופי נשי באמנות פמיניסטית", בהנחיית פרופ' חנה נוה וד"ר רות מרקוס.

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שפרבר, דוד, "מעגל השנה והשבת באמנות היהודית העכשווית", אותות, הגלריה ע"ש ליבר, אוניברסיטת בר-אילן, 2009, עמ' 93-89.   
  • Tal, T. (2009), Dialogues with Self Reflections - Their Psychological Significance, Dissertation, Lesley University, 2009.  
  • אפרתי, יעל, "פתחים המפרידים בין הפנים לחוץ", שיעור חופשי, גיליון 85, אדר תשס"ט, 4.5.2009.  
  • דימויי צלחות בשער כתב העת דעות 56, יוני, 2012.
  • יעקובוס, דפנה, "אופו פיחדתי", עכבר העיר ירושלים, 15 בינואר 2011.
  • ויסהוז, קרן, דבר המלך, קטלוג תערוכה, דצמבר 2014.
  • זנדברג, אסתר, "אות לבאות",  הארץ, מוסף "גלריה", מדור סביבה, עמ' 4, 1 בינואר 2015.