דליה מנור

דליה מנור

לידה	27 ביולי 1953 (בת 72) נאות מרדכי
מדינה	ישראל
ידועה בשל	חוקרת של אמנות חזותית בישראל, הייתה מנהלת ואוצרת ראשית במוזיאון הנגב לאמנות ובמוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח
השכלה	אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת לונדון
עיסוק	היסטוריונית של אמנות אוצרת מרצה
תארים	דוקטור לפילוסופיה

דליה מנור היא אוצרת, חוקרת תולדות האמנות, עיתונאית ומבקרת אמנות, מרצה וכותבת על אמנות ותרבות ישראלית ויהודית. לשעבר מנהלת ואוצרת ראשית של מוזיאון הנגב לאמנות ושל המוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח.

ביוגרפיה

מנור ילידת קיבוץ נאות מרדכי, בילדותה התגוררה בחיפה. בעלת תואר ראשון ושני בתולדות האמנות מאוניברסיטת תל אביב ותואר שלישי מאוניברסיטת לונדון.

פעלה כמבקרת אמנות ועורכת בשנות ה-80 וה-90. ב-1985 החלה לכתוב על אמנות ומסחר בעיתון גלובס ועל אדריכלות ועיצוב בעיתון חדשות ובעיקר פרסמה במשך שנתיים ביקורות שבועיות של תערוכות במקומון "קול ירושלים". במקביל החלה ב-1986 לכתוב על תערוכות גם במוסף התרבות והספרות של ידיעות אחרונות עד 1988 אז עברה לפרסם מאמרים על אמנות בעיתון הארץ. בשנים 1988-1986 ערכה את מדור האמנות בכתב העת פרוזה בעריכת יוסי קריים וב-1989 הוזמנה על ידי טולי ואילנה באומן להצטרף לחיים מאור בצוות ההקמה של הירחון סטודיו בו פעלה כעורכת משנה וככותבת עד 1992. במהלך שנות ה-90 המשיכה לפרסם מאמרים על תערוכות בלונדון בסטודיו ובמוסף התרבות של דבר, וביקורות ספרים במוסף הספרים של הארץ. ב-1995 החלה גם לכתוב ביקורות על תערוכות בירחון האנגלי Art Monthly ובכתבי עת אחרים בבריטניה ובארצות הברית.

חייתה בלונדון בשנים 1992–2004. סיימה תואר שלישי בבית הספר ללימודים אוריינטליים ואפריקאיים של אוניברסיטת לונדון בנושא צמיחתה של אמנות בארץ ישראל. בשנים 2008–2011 עסקה בפרויקט מחקרי מטעם הקרן הלאומית למדע בישראל.

דליה מנור לימדה במוסדות אקדמיים שונים, בהם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטת תל אביב, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, מכללת ספיר, HIT מכון טכנולוגי חולון.

בשנים 2010–2020 כיהנה מנור כמנהלת ואוצרת ראשית של מוזיאון הנגב לאומנות ומוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח.

בשנים 2024-2021 הייתה אוצרת של גלריה ויטרינה ע"ש ג'וליה מזרחי ב-HIT מכון טכנולוגי חולון ולאחר מכן אוצרת וחוקרת עצמאית.

קריירה מקצועית

מנור פרסמה ביקורות ומאמרים מחקריים על אמנים ועל תערוכות בכתבי עת ובעיתונות ואצרה תערוכות במוזיאון תל אביב לאמנות, במוזיאון ינקו דאדא, בגלריה לאמנות של בצלאל בתל אביב, בסדנאות לאמנים ועוד. בשנות ה-80 עבדה מנור כעיתונאית בירושלים ולימדה באקדמיה לאמנות ועיצוב – בצלאל. בנוסף לאוצרות, שימשה מנור כמרצה באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע ובאוניברסיטת תל אביב.

בדצמבר 2010 מונתה מנור למנהלת ואוצרת ראשית של מוזיאון הנגב לאמנות ושל המוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח, תפקיד בו שימשה 10 שנים. בתקופה זו היא הציבה את המוזיאון על מפת התרבות והאמנות המקומית בזכות תערוכות יחיד לאמנים מרכזיים בישראל ומחוצה לה וכן תערוכות של אמנים צעירים ובינלאומיים. בפעילותה במוזיאון מנור שמה דגש רב על אמניות נשים ועל חקירת מקומו של הנגב באמנות הישראלית.

בשנים 2024-2021 הייתה אוצרת של גלריה ויטרינה ע"ש ג'וליה מזרחי ב-HIT מכון טכנולוגי חולון ולאחר מכן אוצרת וחוקרת עצמאית.

הייתה חברה בוועדות מקצועיות שונות, ועדות פרסים באמנות פלסטית מטעם משרד התרבות ויו"ר ועדת השופטים בפרס ישראל באמנות פלסטית לשנת 2023.

מבחר תערוכות

• התערוכה הראשונה שאצרה מנור הייתה תערוכת היחיד של פיליפ רנצר "מיומנו של לוחם חירות" - מיצב, שהוצגה במוזיאון ינקו דאדא בעין הוד, בשנת 1988.
• בשנת 1989 אצרה מנור תערוכה קבוצתית נודדת בשם "5 אומנים – חמש סדרות" עבור אמנות לעם.
• בשנת 1991 אצרה מנור בביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו, תערוכה בשם: "פרספקטיבה: מושגים אסתטיים חדשים באמנות שנות ה-80 בישראל", שהציגה תשעה אמנים מדורות שונים. בקטלוג הציגה מנור קריאה היסטוריוגרפית מחודשת של תולדות האמנות בישראל.
• את התערוכה הקבוצתית "4 בנובמבר 1995: רצח ברטרוספקטיבה" אצרה מנור ב-2005 בשיתוף עם ד"ר דנה אריאלי-הורוביץ בגלריה בצלאל בתל אביב.
• כן אצרה מנור את הביאנלה השלישית לרישום בבית האמנים בירושלים, בה השתתפו 150 אמנים שהציגו 200 יצירות ב-4 חללי אמנות.
• התערוכה הקבוצתית "סלמה/הרצל: מבטים מדרום תל אביב" התקיימה ב-2008 בסדנאות האמנים בתל אביב.
• בשנת 2009 אצרה מנור בבית התפוצות את התערוכה "ארץ מול שמיים", רטרוספקטיבה לצייר לודוויג בלום. תערוכה זו התמקדה במחצית השנייה של שנות ה-80. לאחר שנה הוצגה תערוכה זו גם בגלריית בן אורי והמוזיאון בלונדון.
• בשנת 2011 אצרה מנור תערוכת יחיד לשושנה פינקלשטיין – "נגיעות בצבע" במשכן לאמנות עין חרוד.
• תערוכת יחיד של ורדה גצוב באוצרותה הוצגה בקרקוב, פולין ב־2022.
• בעקבות הזמנה של בית בנימיני אצרה שם תערוכה לאמנית אווה אבידר ב־2023.
• בשנת 2025 אצרה תערוכה לראובן ברמן קדים לציון 10 שנים למותו בגלריה גבעון בתל אביב.

מנהלת ואוצרת ראשית של מוזיאון הנגב לאמנות

• בשנת 2011 הוצגה במוזיאון הנגב לאמנות תערוכה של פיסול, הדפס וציור של מנשה קדישמן.
• "רוח דרומית: מבטים על הנגב באמנות ישראלית עכשווית", תערוכה קבוצתית, 2011.
• בשנת 2012 תערוכת "צבע מקומי: אמנות ישראלית מאוסף הללה טל" שכללה גם למעלה מ-60 יצירות של אמנים חשובים רבים כמו יגאל תומרקין, משה גרשוני, אביבה אורי, אורי ליפשיץ ועוד.
• "סיגלית לנדאו – קריאטידה", תערוכת יחיד, 2013.
• "דרומה – מיכה בר-עם", צילומים, תערוכת יחיד, 2013.
• במשך שנות עבודתה במוזיאון הנגב לאמנות, נתנה במה לאמנים צעירים כך למשל בשנת 2013 אצרה מנור את תערוכת היחיד הראשונה של האמן אייל אסולין "וירוס".
• קבוצת הברביזון החדש – שוק בבאר שבע, תערוכה קבוצתית, 2013.
• "אייל סגל – נופל במקום", תערוכת יחיד, 2013.
• "אור ורוד: ציורי המדבר של לודוויג בלום", תערוכת יחיד, 2014.
• "שלומית באומן – אזל", תערוכת יחיד, 2014.
• "המדיום הוא המסר: הדפסי פופ מאוסף מוזיאון ישראל, ירושלים", 2014.
• "סיפור על נייר", בשיתוף עם לורה בכר, תערוכה קבוצתית בין-לאומית, 2015.
• "קווים לדמותו: הדימוי האנושי ביצירתו של מרסל ינקו", בשיתוף עם רעיה זומר, מוזאון עין הוד, 2015.
• "פבל וולברג – רודינה מאט / מולדת", תערוכת יחיד, 2016.
• "דב הלר – מסעות", תערוכת יחיד, קטלוג, 2017.
• "זוודיתו יוסף סרי – פירורי פחם", תערוכת יחיד, 2017.
• "חומרים למחשבה – מבחר מאוסף המוזאון", תערוכה קבוצתית, 2017.
• "אניסה אשקר – זהב שחור", תערוכת יחיד, בשיתוף עם שרון לאור - סירק, מוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח, 2017.
• "נתיבים ועקבות – אמנות עכשווית מאוסטרליה", בשיתוף עם ג'ין שרמן , סידני, 2017.

בשנת 2018 אצרה מנור שלוש תערוכות יחיד במוזיאון הנגב:

• התערוכה "יפה מכל הכוכבים", סוקרת את עבודותיה של אמנית הצילום חנה סהר לאורך שני עשורים.
• התערוכה "אורות" שהוקדשה לצלמת דליה אמוץ.
• "גלגל הצבעים" – מבחר מעבודותיו של האמן אוסוולדו רומברג.

בשנת 2019 אצרה מנור שלוש תערוכות יחיד נוספות:

• "אנה טיכו – התרשמות".
• "נועם רבינוביץ – חיטה".
• "דוריס ארקין – זה קרה".

תערוכות נוספות:

• "היו זמנים בבאר שבע" מאוספי הארכיון הציוני המרכזי וארכיון שפילברג, 2019.
• "חוט של מחשבה", אוצרת מקומית בתערוכה קבוצתית בינלאומית נודדת, 2019.
• "אולגה קיסלבה - מה אומרים העצים: בין מדע לאמנות" תערוכת יחיד בינלאומית, 2019.
• "מה נשמע בבית" – אמנים מהנגב יוצרים בעקבות משבר הקורונה, 2020.
• ביאנקה אשל גרשוני: ראשים ופרחים: ציורי מחשב, תערוכת יחיד 2020.
• "שרפרף ומרפסת" – מיכאל ארגוב, מיכאל גרוס, רחל שביט-בנטואיץ, מאוסף המוזאון, 2021.

אוצרת גלריה ויטרינה ע"ש ג'וליה מזרחי

• צביקה קנטור, "מלכודת החמור", תערוכת יחיד, 2021.
• הטביעו חותם: אסתר ברלי-יואל, פרנציסקה ברוך - מעצבות גרפיות בארץ ישראל (בשיתוף עם יעל חרמוני), 2022.
• בועז טל - אמן הבית, עשר שנים למותו, תערוכת יחיד, 2022.
• עיצוב חירום: אקדמיות ומעצבים נרתמים למאמץ המלחמתי, תערוכה קבוצתית, 2024.
• מיכל סהר א-Z, תערוכת יחיד, 2024.

מבחר תערוכות נוספות (כאוצרת אחראית):

• שפירא: יואב מאירי, רועי קופר, תערוכה זוגית, 2022
• אוליבטי : לא רק מכונת כתיבה, תערוכה היסטורית, בשיתוף המכון האיטלקי לתרבות, 2023.
• צבעים חיים: תעשיית האופנה, התשוקה לצבע, תערוכה קבוצתית,2023.

מפרסומיה

• "גאווה ודעה קדומה: דגמים שכיחים בהיסטוריוגרפיה של האמנות בישראל ירושלים", בצלאל אקדמיה ועיצוב לאמנות, עמ' 13–18, 2009.
• "יוסף זריצקי ורפי לביא: אמנים כמנהיגים", ישראל, כרך 15, 2009, עמ' 33–66.
• "תמונה כנוכחות פיזית רכה ומתקמטת", 3 בפברואר 2015
• "מהטבע אל ההפשטה", 12 במאי 2015
• "בהחלט הגיע הזמן", 26 באפריל 2019
• "נמרוד – יצירתו של דמוי קנוני", 5 בינואר 2020
• "המקום של נוישטיין", 20 בנובמבר 2020
• "דרורה דומיני: בתוך המגרש, מחוץ למגרש", מתוך הקטלוג, דרורה דומיני, צידה לדרך ארוכה, אוצרת דלית מתתיהו, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2022
• "ביאנקה במסלולי מרדנות והתקבלות", מתוך הקטלוג, ביאנקה אשל גרשוני: רטרוספקטיבה, אוצר אבי לובין, משכן לאמנות, עין חרוד, 2025

בשנת 2018 יצא לאור בעברית ספרה "אמנות בציון – צמיחתה של אמנות לאומית בארץ ישראל" בהוצאת מוסד ביאליק. הספר הוא תרגום לעברית של ספרה Art in Zion: The Genesis of Modern National Art in Jewish Palestine משנת 2010 (Routledge) ושמתבסס על עבודת הדוקטורט שלה. בספרה בוחנת מנור את היחסים בין אמנות ולאומיות ביישוב היהודי בארץ ישראל בעשורים הראשונים של המאה ה-20.

בשנת 2025 יצא לאור בהוצאת פרדס הספר שיזמה וערכה "לי לא היה קו, היה לי מרחב" גלריה דבל - שיחות עם אמנים המוקדש לגלריה דבל שפעלה בירושלים בשנים 1990-1973 ולשיחות שקיימה רות דבל עם אמנים ישראלים בהם יוכבד וינפלד, מישל חדד, תמרה ריקמן, רפי לביא, יחיאל שמי, לואיז שץ, שמואל בק, נפתלי בזם, סשה אוקון, מאיה כהן לוי ועוד

קישורים חיצוניים

• דליה מנור, באתר Academia.edu
• דליה מנור, המציאות תמיד מלוכלכת יותר מהתיאוריה, גם בקיבוץ, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2005
• סדנאות האמנים בירושלים: מפגש ת(א)עשייה #38 | ראיון עם דליה מנור, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:10:48)
• צבע בטבע: מפיסול לסביבה ובחזרה | ד"ר דליה מנור, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 31:06)