דליס אלאלוף מימון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דליס אלאלוף מימון
לידה 30 במאי 1953 (בת 70)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דליס אלאלוף מימון (נולדה ב-30 במאי 1953) היא משוררת ומבקרת ספרות ישראלית. מפרסמת רשימות ביקורת בכתבי עת שונים, כמו מאזנים. שם העט שלה הוא "דליס", ובשם זה היא חותמת על מאמריה ושיריה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דליס נולדה בשנת 1953 בתל אביב. היא בתו של אלפרד אלאלוף, שנולד בסלוניקי והצליח לחמוק מהנאצים אף על פי שכמעט כל בני משפחתו נספו באושוויץ. הוסתר באתונה כמורה לשפות אנגלית וצרפתית. לפני עלותו לארץ הקים משפחה ועסק בלונדון, בענף נכסי דלא ניידי שנקרא: "אדמת-ישראל".

אלאלוף היא מנהלת ומנחה סדנאות לכתיבה יוצרת. מנחה ועורכת אירועים ספרותיים, מופיעה בערבי קריאה, בבית הסופר, בוויצו גבעתיים ועוד. היא חברה באגודת הסופרים העברים, משתתפת בוועדותיה, וכן חברה באקו"ם ופא"ן. כותבת ספרי זיכרונות עם אנשים מבוגרים ועורכת ספרים של כותבים אחרים. עוסקת לפרנסתה בעיצוב פנים.[1]

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תלתלים פרועים, הוצאת עקד תל אביב, 1992
  • קורעת קו האבן, הוצאת ירון גולן, תל אביב, 1994
  • חיבוקים של רוח, הוצאת עקד תל אביב, 1998
  • פתקאות שהשארתי על הרצפה, הוצאת עקד, תל אביב, 2003
  • סיפורים מחנות יד-שנייה, הוצאת עקד, תל אביב, 2011
  • לחזור ולגעת, הוצאת עקד, תל אביב, 2013
  • הסיפור בקצה הקפה, פרוזה, סיפורים חוויות אנושיות שהתרחשו בבתי קפה. הוצאת 'חדרים-בית הוצאה לאור', ר"ג, 2017

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה בן-שאול, "מתוך החדר אל התמסרות לאור". כתב העת מאזנים, כרך ע"ח, גל' 1 (שבט תשס"ד, פברואר 2004), עמ' 19. (על ספרה של דליס: פתקאות שהשארתי על רצפה)[2]
  • יערה בן דוד, "חפצים מספרים", כתב העת מאזנים, כרך פ"ה, גל' 1 (ניסן תשע"א אפריל 2011), עמ' 55–56.( על הספר: סיפורים מחנות יד-שנייה)
  • דליס, "המונולוג של דליס: משוררת כותבת פרוזה". בכתב העת פסיפס, גל' 81 (חורף תשע"א 2011), עמ' 41.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]