דלית אורבך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דלית אורבך
לידה 26 במאי 1966 (בת 57)
ישראלישראל רמת גן, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
עיסוק קופירייטרית וסופרת ישראלית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דלית אורבך (נולדה ב-26 במאי 1966)[1] היא קופירייטרית וסופרת ישראלית - פרסמה 7 ספרי פרוזה בהוצאות לאור: ידיעות ספרים, כתר, זמורה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורבך נולדה ברמת גן. למדה בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.

אורבך עבדה מעל 25 שנים במשרדי פרסום המובילים בישראל, משרד פרסום. עבדה עשר שנים במשרד הפרסום מקאן תל אביב, שלוש שנים במשרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי[2]., ארבע שנים במשרד הפרסום גיתם וארבע שנים במשרד הפרסום אריאלי, ומאז עובדת כפרילאנסרית עצמאית.

היא אם לשלושה, מתגוררת בגבעתיים.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קונפטי (זמורה ביתן, 2002)
  • קיפודים (ידיעות ספרים, 2005)
  • וזה הסוף (ידיעות ספרים, 2007)
  • בדידותו של קורא המחשבות (ידיעות ספרים, 2010)
  • יותר מדי נינה (ידיעות ספרים, 2011)
  • חתיכת סיפור (ידיעות ספרים, 2014)
  • נפש מסכות (כתר, 2019)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דלית אורבך בוויקישיתוף

מכּתביה:

על ספריה:

פרסום וקריאייטיב:

  • מי גאון של אמא - מטרנה
  • הכי בבית בעולם - אל על
  • הגבינה עם הבית - תנובה
  • נפלה עליך עז - יילו
  • עברתי דירה - נישארתי בבית - 'משען'
  • תשעה מיליון זה לא כסף
  • לא איטונג - לא קונה
  • איזה יופי את ניראית - קרליין
  • לא סחבק - אהוד ברק - בחירות
  • מילים יכולות להרוג - [סימוס בנהיגה] - משרד התחבורה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרים שכתבה דלית אורבך / אתר סימניה / https://simania.co.il/authorDetails.php?itemId=1656