דלעת-נחש מצויה

דלעת-נחש מצויה
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	דלועאים
משפחה:	דלועיים
סוג:	דלעת-נחש
מין:	דלעת-נחש מצויה
שם מדעי
	.Bryonia cretica L; ‏ליניאוס, 1753

דְּלַעַת-נָחָשׁ מְצוּיָה (שם מדעי: Bryonia cretica, שם עממי: Cretan bryony) היא צמח עשבוני רב-שנתי (בן חלוף בקיץ) או דו-שנתי, מטפס באמצעות קנוקנות, גאופיט בעל ציצת שורשים מעובים (פקעת), מאוחה עלי כותרת ובעל שחלה תחתית. הפרחים חד-מיניים ובדרך כלל בכל פרט ישנם פרחים זכריים או פרחים נקביים בלבד (צמח דו-ביתי), לעיתים (במקרים מועטים בישראל, ראה תמונה) לפרט ישנם פרחים זכריים ופרחים נקביים כאחד (צמח חד-ביתי).

בסוג דלעת-נחש נמנים עשרה מינים, שניים מהם גדלים בר בישראל: דלעת-נחש מצויה ודלעת-נחש סורית. לאחרונה, עלים כמעט שלמים ולכל היותר בעלת חמש אונות קצרות ורחבות, אבל לעולם אינם מחולקים לחמש עד שבע אונות עמוקות. בסוף שנת 2022 נמצא מין נוסף ונדיר בחרמון - דלעת-נחש רחבת עלים (Bryonia multiflora)^[1]. מין זה גדל בר בטורקיה, באיראן, בעיראק, בלבנון (?) ובסוריה. החרמון מהווה עבור דלעת-נחש רחבת עלים את גבול תפוצתה הדרומי בעולם^[2].

דלעת-נחש מצויה מכילה את האלקלואיד בריונין, הנמצאים גם בשורשיו, והם והפירות רעילים מאוד. בעבר היה מקובל כצמח מרפא, וגידלו אותו למטרה זו במיוחד^[3].

מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגבעולים רכים, מצולעים (מחומש)^[3], קירחים, ארוכים ומשתרעים למרחק רב עד שהם מוצאים על מה לטפס. הקנוקנות דמויות קפיץ מסתלסל, הן יוצאות מן המפרק מצדו השני של העלה ואילו עוקץ התפרחת יוצא מחיק העלה. הקנוקנת מסובב בניצן כסליל, אך עם צמיחתה היא מתיישרת וממשיכה להתארך, כאשר היא מגעת לעצם יציב היא נכרכת סביבו. כיוון סיבוב הקנוקנת וההתפתלות משתנה, פעם עם כיוון השעון ופעם נגד כיוון השעון או להפך.

העלים מסורגים, פשוטים, ללא לוואים ובעלי פטוטרת ארוכה וקירחת. העלים בעלי מתווה עגול שסועים עמוקות (מפורצים), ל-5 עד 7 אונות (בשונה מדלעת-נחש סורית שעליה כמעט שלמים ולכל היותר בעלי 5 אונות קצרות ורחבות)^[4]. העלים קירחים, לא חלקים, אלא מגובששים, שפתם אינה משוננת אלא תמימה. בכל אונה עובר עורק עבה שמסתעף בה.

התפרחות חיקיות. הפרחים הנקביים והפירות ערוכים באשכולות דלי פרחים בחיק העלים (בשונה מדלעת-נחש סורית שפרחיה הנקביים ערוכים אחד אחד בחיקי העלים)^[4]. הפרחים הזכריים ערוכים באשכולות הנישאים על עוקצים ארוכים שעולים באורכם על העלים שמחיקם הם יוצאים^[5]. בכל אשכול יש 3 עד 15 פרחים.

הפרחים חד-מיניים, נכונים, בעלי עטיף כפול, וצבעם צהוב או קרם-ירקרק. העורקים של הכותרת מסועפים ושקועים וצבעם ירוק כהה. לרוב הצמח דו-ביתי, היינו כל פרט נושא פרחים נקביים או פרחים זכריים. פרחי הזכר של דלעת-הנחש מקדימים בפריחה את פרחי הנקבה והם גדולים יותר.

הגביע קצר, דמוי פעמון, מעורה בשחלה ומסתיים ב-5 אונות^[6].

הכותרת גלגלית, צינור הכותרת מאוחה עלים ואוגן פרוש מחולק ל-5 אונות.

בפרח הזכר 5 אבקנים שמאבקיהם של כל זוג אבקנים מאוחה ועל כן מספר המאבקים הוא 3 למראית עין. הזירים דמויי יתד וחופשיים על פי רוב^[6]. המאבקים נפתחים בסדק ארוך^[3].

הפרח הנקבי בעל שחלה תחתית, ובין עלי הכותרת הצהובים 3 עד 5 סטמינודים (אבקנים מנוונים) הסדורים לסירוגין עם אונות הכותרת^[4].

השחלה תחתית בעלת מגורה אחת, 3 עלי שחלה, 3 שליות דופניות^[6].

עמוד השחלה שסוע ל-3 צלקות. לעיתים קרובות לכל צלקת 2 אונות^[6].

הצופן מהווה טבעת על פני המצעית בין האבקנים ועמודי השחלה^[7].

הפרי דמויי ענבה כדורית קטנה, בשרנית, אדומה, קוטרה 1 ס"מ או פחות מזה. הפרי בלתי נפתח ומרובה זרעים^[4].

הזרע חסר אנדוספרם, והמזון נאגר בפסיגים^[3].

הנצר העל יבשתי מתייבש בעונת הקיץ, וצומח במהירות עם תחילת הגשמים לכדי מטרים אחדים. הפרחים מאובקים בידי דבורי דבש, זבובים, נמלים, ודבורים קטנות^[3].

דלעת-נחש מצויה פורחת באביב, מסוף פברואר עד תחילת יוני^[8].

בית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלעת-נחש מצויה גדלה בבתי גידול מגוונים מאוד בדרך כלל הוא גדל בבתי-גידול טבעיים בלבד: צל חורש, יער, בתה, צומח עשבוני, משוכות או גדות נחלים. דרישות הצמח למים רבות יותר מדרישות דלעת-נחש סורית, ולפיכך הוא שכיח יותר במפנים צפוניים ובאזורים גבוהים ולחים^[3]. היא גדלה מחוף הים ועד גובה 500 מ'. אם כי נמצאו פרטים מאזור תל-דן ועד נווה-אטיב ברום 1050 מטר. דלעת- נחש רבת-פרחים גדלה מרום 700מ' ועד 2300^[1].

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפוצה העולמית משתרעת מאירופה ועד צפון אפריקה ומרכז אסיה (קזחסטן, טדז'יקיסטן, אוזבקיסטן). דלעת-נחש מצויה מונה 4 תת-מינים. התת-מין הגדל בישראל גדל באופן טבעי בקפריסין, באיים במזרח יום האגאי, בכריתים, במצרים, בלוב, ביוון, בטורקיה בלבנון-סוריה, בירדן ובישראל^[9].

בישראל הוא נפוץ בבקעת כנרות; מצוי בגולן, בגליל העליון, בגליל התחתון, בכרמל, בבקעת בית שאן, בשרון, בערבות הירדן, בהרי יהודה ובגלעד; נדיר בשומרון, בשפלה, ובאדום; נדיר מאוד בחרמון, בבקעת חולה, בעמק יזרעאל, בגלבוע, ובדרום מישור החוף^[8].

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעול מצולע (מחומש)
עלה אופייני
פרח זכרי
קנוקנת נאחזת בסדק
עלווה ופרחים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא דלעת-נחש מצויה בוויקישיתוף

דלעת-נחש מצויה, באתר ITIS (באנגלית)
דלעת-נחש מצויה, באתר NCBI (באנגלית)
דלעת-נחש מצויה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
דלעת-נחש מצויה, באתר צמח השדה
דלעת-נחש מצויה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
דלעת-נחש מצויה, באתר Tropicos (באנגלית)
דלעת-נחש מצויה, באתר GBIF (באנגלית)
דלעת-נחש מצויה, באתר The Plant List (באנגלית)
דלעת-נחש מצויה, באתר IPNI (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² א. שמידע, ח. יחיאלי, דלעת-נחש רבת-פרחים – צמח חרמון חדש לצמחיית ישראל, באתר כלנית כתב עת לצמחי ישראל, ‏24-4-2023
^ .Bryonia multiflora Boiss. & Heldr, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ מיכה לבנה, דוד הלר, החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 11, רמת גן: משרד הבטחון ההוצאה לאור, 1983, עמ' 121-122
^ ¹ ² ³ ⁴ מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 313-314
^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 653-654
^ ¹ ² ³ ⁴ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 432-433
^ א. פאהן, אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987, עמ' 531
^ ¹ ² דלעת-נחש מצויה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
^ Bryonia cretica subsp. cretica, POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[:3-1] ¹ ² א. שמידע, ח. יחיאלי, דלעת-נחש רבת-פרחים – צמח חרמון חדש לצמחיית ישראל, באתר כלנית כתב עת לצמחי ישראל, ‏24-4-2023

[2] .Bryonia multiflora Boiss. & Heldr, POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[:0-3] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ מיכה לבנה, דוד הלר, החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 11, רמת גן: משרד הבטחון ההוצאה לאור, 1983, עמ' 121-122

[:1-4] ¹ ² ³ ⁴ מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 313-314

[5] נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 653-654

[:2-6] ¹ ² ³ ⁴ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 432-433

[7] א. פאהן, אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987, עמ' 531

[:4-8] ¹ ² דלעת-נחש מצויה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[9] Bryonia cretica subsp. cretica, POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]