דם-המכבים האדום

דם-המכבים האדום
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	אסטראים
משפחה:	מורכבים
סוג:	דם-המכבים
מין:	דם-המכבים האדום
שם מדעי
	Helichrysum sanguineum; ‏קוסטלצקי, 1833
עונת פריחה

דַּם-הַמַּכַּבִּים הָאָדֹם^[1] (שם מדעי: Helichrysum sanguineum) הוא צמח רב-שנתי ממשפחת המורכבים הנחשב לסמלו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

כיום מוכרז דם-המכבים האדום בישראל^[2] כערך טבע מוגן על פי חוק, ואוכלוסייתו משתקמת.

אטימולוגיה

מקור השם דם המכבים הוא אגדה לפיה פורח הצמח בכל מקום בו טיפת דם מדמם של המכבים נפלה לארץ. גרסאות דומות לאגדות מסוג זה מוכרות בתרבויות רבות. האגרונום אפרים הראובני הוא זה שהעניק לפרח את שמו במהלך כינוס של קרן קיימת לישראל בשנת 1921, על בסיס אותה אגדה.

מאפיינים

דם-המכבים האדום הוא צמח רב-שנתי המגיע לגובה של 40–60 ס"מ. גבעוליו ועליו מכוסים לבד לבן. בתחילת החורף יוצאת שושנת עלים, ובאביב יוצאים ממנה גבעולים זקופים ומסתעפים, ובקצותיהם קרקפות פריחה. כל תפרחת עטופה בעלים קרומיים אדומים (חפים), הנראים כטיפות דם, ואינם נובלים גם לאחר שהפריחה מסתיימת. בסוף מאי מבשילות הקרקפות, ומבין החפים האדומים מבצבצים הפרחים עצמם - עשרות פרחים צינוריים שצבעם צהוב. ביוני הפרחים נפתחים וצבעם דוהה לצהבהב-חיוור כעין קש. הקשקשים האדומים נשמרים זמן רב אחרי סיום הפריחה וצבעם אינו דוהה בייבוש. עובדה זו משותפת לכל המינים בסוג דם המכבים, והופכת אותם לנוחים לשימוש בסידורי פרחים יבשים. קטיף מוגבר לצרכים אלה הביא את הצמח לידי סכנת הכחדה.

דם-המכבים האדום לקראת פריחה (משמאל) ובפריחה (מימין)
תמונת תקריב של תפרחות עם תחילת בצבוץ הפרחים. ניתן להבחין בפרחים הצהובים מבצבצים מבין החפים האדומים.

בתרבות

בשנת 1955 נקבע דם-המכבים האדום כסמל רשמי של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.^[3] מדבקה עם תמונת הצמח מחולקת ביום זה בבתי הספר, בטקסי הזיכרון ובבתי הקברות ונענדת על דש הבגד. החל משנת 2019, מפיצה עמותת "דם המכבים" סיכה עם הפרח ברחבי ישראל.^[4]^[5]^[6] מנהג זה דומה לענידת פרח הפרג (Papaver rhoeas), האדום גם הוא, ביום הזיכרון הבריטי.