דם-המכבים האדום
| מיון מדעי | |||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ממלכה: | צומח | ||||||||||||||||||||||||
| מערכה: | בעלי פרחים | ||||||||||||||||||||||||
| מחלקה: | דו-פסיגיים | ||||||||||||||||||||||||
| סדרה: | אסטראים | ||||||||||||||||||||||||
| משפחה: | מורכבים | ||||||||||||||||||||||||
| סוג: | דם-המכבים | ||||||||||||||||||||||||
| מין: | דם-המכבים האדום | ||||||||||||||||||||||||
| שם מדעי | |||||||||||||||||||||||||
קוסטלצקי, 1833 | |||||||||||||||||||||||||
| עונת פריחה | |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||


דַּם-הַמַּכַּבִּים הָאָדֹם[1] (שם מדעי: Helichrysum sanguineum) הוא צמח רב-שנתי ממשפחת המורכבים הנחשב לסמלו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
כיום מוכרז דם-המכבים האדום בישראל[2] כערך טבע מוגן על פי חוק, ואוכלוסייתו משתקמת.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור השם דם המכבים הוא אגדה לפיה פורח הצמח בכל מקום בו טיפת דם מדמם של המכבים נפלה לארץ. גרסאות דומות לאגדות מסוג זה מוכרות בתרבויות רבות. האגרונום אפרים הראובני הוא זה שהעניק לפרח את שמו במהלך כינוס של קרן קיימת לישראל בשנת 1921, על בסיס אותה אגדה.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דם-המכבים האדום הוא צמח רב-שנתי המגיע לגובה של 40–60 ס"מ. גבעוליו ועליו מכוסים לבד לבן. בתחילת החורף יוצאת שושנת עלים, ובאביב יוצאים ממנה גבעולים זקופים ומסתעפים, ובקצותיהם קרקפות פריחה. כל תפרחת עטופה בעלים קרומיים אדומים (חפים), הנראים כטיפות דם, ואינם נובלים גם לאחר שהפריחה מסתיימת. בסוף מאי מבשילות הקרקפות, ומבין החפים האדומים מבצבצים הפרחים עצמם - עשרות פרחים צינוריים שצבעם צהוב. ביוני הפרחים נפתחים וצבעם דוהה לצהבהב-חיוור כעין קש. הקשקשים האדומים נשמרים זמן רב אחרי סיום הפריחה וצבעם אינו דוהה בייבוש. עובדה זו משותפת לכל המינים בסוג דם המכבים, והופכת אותם לנוחים לשימוש בסידורי פרחים יבשים. קטיף מוגבר לצרכים אלה הביא את הצמח לידי סכנת הכחדה.
- דם-המכבים האדום לקראת פריחה (משמאל) ובפריחה (מימין)
- תמונת תקריב של תפרחות עם תחילת בצבוץ הפרחים. ניתן להבחין בפרחים הצהובים מבצבצים מבין החפים האדומים.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1955 נקבע דם-המכבים האדום כסמל רשמי של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.[3] מדבקה עם תמונת הצמח מחולקת ביום זה בבתי הספר, בטקסי הזיכרון ובבתי הקברות ונענדת על דש הבגד. החל משנת 2019, מפיצה עמותת "דם המכבים" סיכה עם הפרח ברחבי ישראל.[4][5][6] מנהג זה דומה לענידת פרח הפרג (Papaver rhoeas), האדום גם הוא, ביום הזיכרון הבריטי.
ברפואה העממית
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמן דם-המכבים משמש לטיפול בגירויי עור ובבעיות חניכיים.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 11 – "צמחים בעלי פרחים ב'", בעריכת מיכה לבנה ודוד הלר, הוצאת משרד הביטחון, 1986, עמ' 135-137
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דם-המכבים האדום, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
דם-המכבים האדום, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)- דם-המכבים האדום, באתר צמח השדה
- דם-המכבים האדום, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- דם-המכבים האדום, באתר Tropicos (באנגלית)
דם-המכבים האדום, באתר GBIF (באנגלית)- דם-המכבים האדום, באתר The Plant List (באנגלית)
דם-המכבים האדום, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
דם-המכבים האדום, באתר iNaturalist (באנגלית)
- דם-המכבים האדום, באתר למטייל
- דם-המכבים האדום באתר צמח השדה של קק"ל
שירה מייקין, איך הפך פרח דם המכבים לסמל מוות ולמייצג של יום הזיכרון הישראלי, באתר הארץ, 20 באפריל 2023- עמית נאור, "דם המכבים עוד נוזל בעורקיכם": כיצד הפך הפרח הקטן לסמל יום הזיכרון?, הספרייה הלאומית, 21 באפריל 2020
איך הפך דם המכבים לסמל של יום הזיכרון? | כאן סקרנים, סרטון בערוץ "כאן דיגיטל", באתר יוטיוב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ מילון בוטניקה: צמחי ארץ ישראל (תשס"ג), 2003, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ↑ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), ה'תשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה, 15 בפברואר 2005 (תוקן ב־17 בדצמבר 2019), בספר החוקים הפתוח
- ↑ איך הפך דם המכבים לסמל של יום הזיכרון? כאן סקרנים, באתר יוטיוב
- ↑ חנן גרינווד, פרח דם המכבים "מתעורר לחיים", באתר ישראל היום, 6 במאי 2019
- ↑ עמית נאור, "דם המכבים עוד נוזל בעורקיכם": כיצד הפך הפרח הקטן לסמל יום הזיכרון?, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 21 באפריל 2020
- ↑ פרויקט דם המכבים, באתר עמותת "דם המכבים"