דמאסו ברנגר
 | |||||||||||||||||||||||
| לידה |
4 באוגוסט 1873 סאן חואן דה לוס רמנידוס, קובה, האימפריה הספרדית | ||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
19 במאי 1953 (בגיל 79) מדריד, המדינה הספרדית | ||||||||||||||||||||||
| מדינה | הרסטורציה הספרדית | ||||||||||||||||||||||
| מקום קבורה |
Sacramental de San Lorenzo y San José cemetery  | ||||||||||||||||||||||
| השכלה |
האקדמיה הצבאית גנרל | ||||||||||||||||||||||
| עיסוק | איש צבא, פוליטיקאי | ||||||||||||||||||||||
| דת | נצרות קתולית | ||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
  | |||||||||||||||||||||||
דָמָאסוֹ בֵּרֶנְגֵּר יְיָ פוּסְתֶה, הרוזן הראשון משָׁאוּאֶן (בספרדית: Dámaso Berenguer y Fusté, I conde de Xauen; 4 באוגוסט 1873 – 19 במאי 1953) היה איש צבא ופוליטיקאי ספרדי, שליט ספרד בין ינואר 1930 לפברואר 1931. ברנגר ירש את ראש ממשלת ספרד, מיגל פרימו דה ריברה, בהנהגת הדיקטטורה הספרדית בחסות אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד. במהלך תקופת שלטונו של ברנגר ירדה התמיכה בממשלה ובמלוכה בכלל. חודשיים לאחר התפטרותו של ברנגר מראשות הממשלה נפלה הרסטורציה הספרדית עם הכרזת הקמתה של הרפובליקה הספרדית השנייה.
תקופת שלטונו של ברנגר ידועה בכינוי: "הדיקטטורה הקלה" (Dictablanda).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמאסו ברנגר נולד בסאן חואן דה לוס רמדיוס, קובה בתקופת שלטון האימפריה הספרדית, ב-1873. ברנגר החל בקריירה צבאית בשנת 1889, ושירת בקובה ומרוקו הספרדית, וקודם לדרגת גנרל בשנת 1909. הוא מונה להיות שר המלחמה בשנת 1918 כאשר לאחר פרק זמן ארוך החלו גורמים רבי השפעה בתוך הצבא להביע את עמדותיהם הפוליטיות. לאחר מכן שימש כנציב עליון במרוקו, אך הואשם באחריות על הכישלון הצבאי במלחמת הריף ב-1921 והוצא משירות פעיל.
בשנת 1924 הוא מונה לראש המשמר הצבאי של אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד. שנה קודם לכן התקיימה הפיכה צבאית שהעלתה לשלטון את מיגל פרימו דה ריברה בהנהגת משטר דיקטטורי חדש שנועד תחילה להשיב יציבות שלטונית בעבור ספרד. עם סיום הדיקטטורה של מיגל פרימו דה ריברה, מינה המלך אלפונסו השלושה עשר את ברנגר לראש ממשלת ספרד, בתקווה כי יוכל להשיב את השלטון החוקתי שקדם לדיקטטורה הצבאית.
רוב המפלגות הפוליטיות האשימו את המלך בכך שהתיר את הדיקטטורה, והרפובליקנים, הסוציאליסטים והשמאל הבדלני בקטלוניה דרשו ממנו להתפטר. ברנגר ניסה לפתור את הסכסוך מינואר עד דצמבר 1930 אך ללא הצלחה. בהמשך אף פרץ מרד צבאי בג'אקה, חבל אראגון, נגד שלטונו של ברנגר. ברנגר התפטר מתפקידו ב-14 בפברואר 1931, אך כיהן כשר המלחמה תחת יורשו, האדמירל חואן באוטיסטה אזנר-קבנאס.
לאחר שבבחירות המקומיות באפריל 1931 ניצחו המועמדים הרפובליקניים ברוב הערים הגדולות, אלפונסו השלושה עשר עזב את המדינה לגלות בממלכת איטליה בהערכה כי לא יוכל עוד להסתמך על תמיכת הצבא. יומיים לאחר הבחירות הוכרז על ההקמה של הרפובליקה הספרדית השנייה אשר החליפה את מלוכת הרסטורציה הספרדית. הרפובליקנים קיבלו את השלטון, וברנגר נכלא בידי המשטר הרפובליקני החדש. בשנת 1935 ניתנה לו חנינה מידי ממשלת אלחנדרו לרו.
בשנת 1946 פרסם ספר אודות ממשלו בו ניסה להצדיק את מהלכיו הפוליטיים. ברנגר נפטר במדריד, המדינה הספרדית, ב-1953.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דמאסו ברנגר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- דמאסו ברנגר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- דמאסו ברנגר, באתר האקדמיה המלכותית להיסטוריה (בספרדית)