דמדומי שחר
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | פרידריך ניטשה |
| שפת המקור | גרמנית |
| נושא |
פילוסופיה, פסיכולוגיה  |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1881 |
| מספר עמודים | 393 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת שוקן |
| תאריך | 1968 |
| סדרה | |
| ספר קודם |
אנושי, אנושי מדי |
| הספר הבא |
המדע העליז |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001056896, 002018299, 003686375 |
  | |
דמדומי שחר: מחשבות על הדעות הקדומות שבמוסר הוא ספרו של הפילוסוף הגרמני פרידריך ניטשה שיצא בשנת 1881. הספר מורכב מ-575 אפוריזמים המשתרעים על פני חמישה כרכים.
הספר תורגם לעברית על ידי ישראל אלדד, ויצא יחד עם הספר כיצד מועילה ומזיקה ההיסטוריה לחיים בהוצאת שוקן בשנת 1968.
תוכן הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספר זה מקטין ניטשה את תפקידו של ההדוניזם כמניע ומדגיש את תפקידה של "תחושת הכח". ניטשה מקדיש חלק נכבד בספרו זה לביקורת על הנצרות ולחשיפת רקבון המוסר הקונבנציונלי של התרבות המערבית עם שקיעת הנצרות.
היחס ליהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניטשה מביע בספר ביקורת נוקבת כלפי הנצרות בגלל מושגי החטא שבה ותפיסותיה המוסריות. ביהדות וביהודים הוא רואה צדדים אחרים והוא בוחן אותם בצורה אוהדת.
כך למשל בספר השלישי (קטע 205) הוא כותב פסקה ארוכה "על עם ישראל". ציטוטים מתוך הקטע:
משאבי העזר הנפשיים אצל יהודים בני זמנינו הם מעל לכל המשוער; נדירות מכל דרי אירופה יבקשו הם בעת מצוקה להמלט אל כוס השכרה או אל ההתאבדות, [...] בתולדות אבותיו ואבות־אבותיו מצויים לו לכל יהודי מכרות שופעים מעשי־מופת של קור רוח והתמדה מיושבים ביותר במצבי אימה, של הערמה מעודנת ביותר וניצולם של האסון והמקרה; אמיצותם שמתחת לאיצטלא של הכנעה עלובה, גבורת נפשם אשר בבוז לעובדת היותם בזויים [...] אלפיים שנה נהגו בהם מנהג בזיון [...] השפילום והכפישום לתוך פרנסות מלוכלכות יותר—ואמנם, בטיפול אשר כזה הם לא נעשו נקיים יותר . אולם בזויים? הם מעודם לא פסקו לראות עצמם כנועדו לדברים הנעלים ביותר [...] בדרך בה הם מכבדים את אבותיהם ואת ילדיהם, בבינה הטמונה בחיי ונימוסי הנישואים שלהם, מצטיינים הם על פני כל בני אירופה.
והוא מסיים את הקטע:
או אז יחשבו כממציאים ומורי הדרך לבני אירופה. מבלי היות הדבר עוד בגדר פגיעה בכבודם של אלו. וכי לאיזה אפיק זולתי זה ניתן לו, לזרום, לאותו שפע של רשמים אדירים שנצטברו, ואשר ההיסטוריה היהודית ממלאת בם כל בית אב יהודי, אותו שפע של תשוקות ומידות והכרעות והתנזרויות ומאבקים וניצחונות מכל סוג - לאן יישפך כל הזרם האדיר הזה, אם לא באנשי רוח ומעשים גדולים! או אז כאשר היהודים יוכלו להצביע על אבני יקר וכלי זהב שכאלה כמעשה ידיהם, ואשר כמותם לא היו מסוגלים ואינם מסוגלים ליצור עמים אירופיים שנסיונם קצר משל היהודים ולא מעמיק כמוהו, כאשר ישראל ימיר את נקמת כל דורותיו בברכת עד לאירופה: או אז יעלה ויבוא שוב זה היום השביעי בו ישוב וישמח א-להי היהודים הקדום, יוכל להתענג על עצמו, על בריאתו ועל עמו הנבחר -ואף אנו כולנו , הלא נגל ונשמח עמו.
— ספר שלישי, עמודים 256-254
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד אוחנה, מסדר הניהיליסטים, מוסד ביאליק, ירושלים, 1994
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
