דמוקרטיה לא ליברלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פריד זקריה, מייסד המונח, 2007

דמוקרטיה לא ליברליתאנגלית: illiberal democracy) היא מערכת שלטונית, שבה אף על פי שמתקיימות בחירות, לאזרחים במדינה אין חירויות אזרחיות, מה שמונע מהם לקבל מידע על בעלי הכוח הפוליטי והכלכלי במדינה ובגלל סיבה זו היא לא חברה פתוחה אלא סגורה. ישנן מדינות רבות שאינן ניתנות לסיווג ברור בין מדינות "חופשיות" ל"לא חופשיות", ונמצאות על הטווח בין דמוקרטיה לבין אי-דמוקרטיה.

יש תאורטיקנים הטוענים כי דמוקרטיה לא ליברלית היא לא דמוקרטית מיסודה ולכן מעדיפים מונחים כגון "סמכותנות אלקטורלית", "סמכותנות תחרותית" או "סמכותנות רכה".[1][2]

שליטי מדינות דמוקרטיה בלתי ליברלית עשויים להתעלם או לעקוף מגבולות חוקתיות בכוחם. הם גם נוטים להתעלם מרצון המיעוט, מה שהופך את הדמוקרטיה לבלתי ליברלית. בחירות בדמוקרטיה לא ליברלית לעיתים קרובות עוברות מניפולציה כלשהי, ומשמשות כדי להכשיר את השליטים, ולא כדי לבחור את המנהיגים וקובעי המדיניות במדינה בפועל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Andreas Schedler, Electoral Authoritarianism, 2006
  2. ^ Kenneth Christie, Illiberal Democracy, Modernisation and Southeast Asia, Berghahn Books, יוני 1998