דמיטרי מנדלייב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דמיטרי מנדלייב
Dmitri Mendeleev
Mendeleev Photographische Gesellschaft 3.jpg
לידה 8 בפברואר 1834
טובולסק, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בפברואר 1907 (בגיל 72)
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה
מדינה רוסיה
מקום קבורה Literatorskie mostki עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט Alexander Abramowitsch Woskressenski עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
מונחה לדוקטורט Dmitri Konovalov, Boris Veynberg, Gawriil Gawriilowitsch Gustawson, Veniamin Klyachkin עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • אביר במסדר אלכסנדר נבסקי
  • מדליית קופלי (1905)
  • פרס פאראדיי (1889)
  • פרס דמידוב (1862)
  • מסדר סנטה אנה, דרגה 1
  • מסדר סנטה אנה, דרגה 2
  • מסדר העיט הלבן
  • מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1
  • מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 2
  • מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 1
  • שבלייה בלגיון הכבוד
  • מדליית דייווי (1882)
  • חבר זר של החברה המלכותית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Anna Ivanova Popova, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Vladimir Mendeleev, Lioubov Blok, Vasily Mendeleev עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות היסוד ה-101, מנדלביום, קרוי על שמו
תרומות עיקריות
פיתוח הטבלה המחזורית של היסודות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בול סובייטי שהונפק לכבוד 100 שנה לגילוי הטבלה
גיליונית זיכרון בולאית סובייטית שהונפקה לכבוד 100 שנה לגילוי הטבלה
התאריכים המצוינים בערך זה הם על פי הלוח הגריגוריאני, אלא אם צוין במפורש אחרת.

דמיטרי איוונוביץ' מנדלייברוסית: Дми́трий Ива́нович Менделе́ев (מידעעזרה);‏ 8 בפברואר 1834 (כך על פי הלוח הגרגוריאני הנהוג בימינו; על פי הלוח היוליאני: 27 בינואר) - 2 בפברואר 1907 (כך על פי הלוח הגרגוריאני; על פי הלוח היוליאני: 20 בינואר)) היה כימאי רוסי, מפתח הטבלה המחזורית של היסודות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנדלייב נולד בעיר טובולסק שבסיביר ב-1834 כבן הזקונים למשפחה מרובת ילדים, והיה הילד ה-14 או ה-17 במספר (קיימים מקורות סותרים). שמונה אחים שלו מתו בילדותם ושלושה מהם אף בהיותם עוללים, עוד טרם ניתן להם שם.

מנדלייב התקבל למכון הפדגוגי המרכזי באוניברסיטת סנקט פטרבורג. אומנם הייתה זו מכללה למורים, אך הוא קיבל הכשרה מדעית מצוינת בזכות חברי סגל האוניברסיטה שלימדו גם במכללה ואפשרו לו לעסוק במחקר. לאחר שהוסמך כמורה זכה במלגת הצטיינות שאפשרה לו להשתלם במרכזי העשייה המדעית של אותם ימים - בצרפת ובגרמניה.

בשנים 18591861 חקר בפריז את צפיפות הגזים, והמשיך להיידלברג, שם עסק בחקר הספקטרוסקופ יחד עם קירכהוף. ב-1863 חזר לרוסיה, והתמנה לפרופסור לכימיה במכון הטכנולוגי ובאוניברסיטה של סנקט פטרבורג. הוא נעשה למרצה נערץ: בהופעה נלהבת ואקסצנטרית (עם רעמת שיער וזקן שטרח לספר רק פעם בשנה) הציג חידושים מחזית המדע, חינך לחשיבה מדעית, וסחף אחריו רבים.

כמורה, היה לצנינים בעיניו היעדרו של ספר כימיה מעודכן ברוסית. הוא החליט אפוא לגשת לכתיבה, אלא שאז גילה שעליו להתמודד עם התוהו ובוהו ששרר בעולם הכימיה. המאה ה-19 שקקה פעילות בחקר הכימיה, ומראשיתה ועד מחציתה הוכפל מספר היסודות המוכרים. אך הידע שהצטבר היה מגובב, ומנדלייב הגיע למסקנה שלא יוכל לכתוב ספר ראוי לשמו כל עוד לא ייצור מבנה מאורגן ליסודות השונים. כך, משיקולים דידקטיים, ניגש למשימה מדעית שהיוותה אתגר גם לרבים לפניו. נקודת המוצא של מנדלייב, כמו של קודמיו, הייתה שהעולם לא יכול להיות מורכב מאוסף מקרי של חלקיקים, וכי חיפוש חוקיות בתכונות של היסודות חייב להיות קשור לסידורם לפי משקל אטומי עולה.

מנדלייב נהג לשחק סוליטר בנסיעותיו הארוכות מביתו בעיר לאחוזתו בכפר. גם למחקר שלו ניגש כאל משחק קלפים. לכל יסוד הכין כרטיס עם שמו ותכונותיו, ואת 63 הכרטיסים פרש בסדר עולה של משקלים אטומיים: מאטום המימן, שלו יוחס הערך 1, ועד ליסוד עופרת - שהאטום שלו כבד ממימן פי 207. לאחר מכן ניסה למיין אותם על פי קווי דמיון שונים, פעם ועוד פעם.

ביום שני, 17 בפברואר 1869, מצא מנדלייב שכאשר היסודות מסודרים בסדר עולה של משקלים אטומיים, ותכונותיהם משתנות בהדרגה, וכן שלאחר כל כמה יסודות שב ומופיע באופן מחזורי יסוד שתכונותיו והתנהגותו דומים ליסוד שהופיע קודם לכן. בטבלה שלו סידר מנדלייב את היסודות כך שבטורים האנכיים - "מחזורים" - השתנו התכונות בהדרגה; ואילו בשורות האופקיות - "משפחות" - ניצבו יסודות דומים (בטבלה המחזורית המודרנית התחלפו תפקידי השורות והטורים).

ב-6 במרץ 1869 הציג מנדלייב את תגליתו בפני האגודה הרוסית לכימיה (לפי עדויות אחרות הנושא הוצג על ידי ניקולאי מנשוטקין לפי בקשת מנדלייב).

הישגיו המדעיים של מנדלייב זיכו אותו בהכרה בכל האגודות המדעיות באירופה, אך דעותיו הפוליטיות לא תאמו את הקו הממשלתי, ולכן אולץ לפרוש, כביכול לגמלאות (בשנת 1891, בגיל 57), ממשרתו באוניברסיטת סנקט פטרבורג. אולם בשנת 1893 התמנה למנהל המשרד למידות ולמשקלות.

מנדלייב היה מועמד לפרס נובל בכימיה בשנת 1906, השנה השישית לחלוקת הפרס; אולם הוא נדחה, כנראה מסיבות של סכסוך בין מדענים עמיתים. הוא נפטר ב-20 בינואר בשנה שאחריה[1] בסנקט פטרבורג, ועל כן לא יכול היה לקבל את הפרס. היסוד ה-101 בטבלה, מנדלביום, קרוי על שמו.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אביר במסדר אלכסנדר נבסקי
  • מדליית קופלי (1905)
  • פרס פאראדיי (1889)
  • פרס דמידוב (1862)
  • מסדר סנטה אנה, דרגה 1
  • מסדר סנטה אנה, דרגה 2
  • מסדר העיט הלבן
  • מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1
  • מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 2
  • מסדר ולדימיר הקדוש, דרגה 1
  • שבלייה בלגיון הכבוד
  • מדליית דייווי (1882)
  • חבר זר של החברה המלכותית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דמיטרי מנדלייב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך על פי הלוח היוליאני שהיה נהוג ברוסיה בזמנו; על פי הלוח הגרגוריאני: 2 בפברואר