דמיטרי אלניצ'ב
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
20 באוקטובר 1972 (בן 51) וליקיה לוקי שבברית המועצות | |||
| שם מלא | דמיטרי אנטולייביץ' אלניצ'ב | |||
| גובה | 1.78 מטר | |||
| עמדה | קשר התקפי | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
דמיטרי אנטולייביץ' אלניצ'ב (ברוסית: Дми́трий Анато́льевич Але́ничев; נולד ב-20 באוקטובר 1972 בוליקיה לוקי, ברית המועצות) הוא כדורגלן עבר רוסי ששיחק בקבוצות ספרטק מוסקבה, רומא ופורטו. לאחר פרישה ממשחק פעיל עבר אלניצ'ב לפוליטיקה. בשנת 2010 עזב את החיים הפוליטיים והחל לאמן קבוצות כדורגל.
דמיטרי אלניצ'ב החל את הקריירה בקבוצה הסובייטית לוקומוטיב מוסקבה. לאחר שלוש עונות עבר ליריבה העירונית ספרטק מוסקבה. במדי ספרטק זכה אלניצ'ב בשלוש אליפויות ופעמים זכה בגביע הרוסי. בשנת 1997 זכה אלניצ'ב בתואר "כדורגלן השנה ברוסיה" מטעם מגזין פוטבול וספורט אקספרס. שנה לאחר מכן הוא עבר לאיטליה, שם שיחק בקבוצות רומא ופרוג'ה.
בשנת 2000 חתם אלניצ'ב בקבוצה הפורטוגזית פורטו. בשתי עונות הראשונות שלו בפורטו הוא שותף במשחקים מעטים. בשנת 2002, עם התמנותו של ז'וזה מוריניו לתפקיד מאמן הקבוצה, השתנה מזלו של אלניצ'ב. הוא אומנם לא היה בהרכב הפותח של פורטו, אך כשחקן מחליף שותף במשחקים רבים. דווקא בגמר גביע אופ"א 2003 היה אלניצ'ב בהרכב הפותח של פורטו נגד סלטיק והבקיע שער בדקה ה-54. שנה לאחר מכן במשחק נגד מונקו בגמר ליגת האלופות הבקיע אלניצ'ב את השער השלישי. דמיטרי אלניצ'ב הוא אחד משלושת השחקנים שהבקיעו שער בשני גמרים רצופים של מפעלים ארופיים שונים (השניים האחרים הם רונאלד קומאן ורונלדו).
בשנת 2004 חזר אלניצ'ב לרוסיה והחל לשחק בקבוצת "ספרטק מוסקבה". ב-8 באפריל 2006 נתן אלניצ'ב ריאיון לעיתון ספורט רוסי, בו ביקר בחריפות את תפקודו של מאמן הקבוצה. בעקבות הראיון הוא נקנס, סולק מההרכב הראשון של הקבוצה וכרטיס השחקן שלו הועמד למכירה. כדי לסיים את הסכסוך החליט אלניצ'ב לעזוב את ספרטק מרצונו ובכך תמה הקריירה הספורטיבית שלו.
אלניצ'ב שיחק גם בנבחרת רוסיה והשתתף עמה במונדיאל 2002 ויורו 2004.
לאחר הפרישה מהכדורגל פנה אלניצ'ב לפוליטיקה. הוא התפקד למפלגת רוסיה המאוחדת וביוני 2007 נבחר מטעמה למועצת הפדרציה של רוסיה, כנציג של מחוז אומסק. היה חבר המועצה עד לשנת 2010, אז חזר לעולם הכדורגל.
בין השנים 2010-2012 אימן אלניצ'ב את נבחרת רוסיה עד גיל 18. בשנים 2011 - 2015 אימן את ארסנל טולה הרוסית, אותה להעפלה לליגת העל. בשנים 2015 -2016 אימן את ספרטק מוסקבה. ובשנים 2017-2019 אימן את קבוצת יניסיי קרסנויארסק, שגם אותה הוביל להעפלה לליגת העל.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גביע אירופה לאלופות - 2004
- גביע אופ"א - 2003
- אליפות רוסיה- 1994, 1996, 1997
- הגביע הרוסי - 1994, 1998
- כדורגלן השנה ברוסיה (ספורט אקספרס) - 1997
- כדורגלן השנה ברוסיה (מגזין פוטבול) - 1997
- אליפות פורטוגל - 2003, 2004
- הגביע הפורטוגזי - 2003
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
| נבחרת רוסיה – מונדיאל 2002 | ||
|---|---|---|
|
1 ניגמטולין • 2 קובטון • 3 ניקיפורוב • 4 סמרטין • 5 סולומטין • 6 סמשוב • 7 אונופקו • 8 קרפין • 9 טיטוב • 10 מוסטובוי • 11 בסצ'סטניך • 12 צ'רצ'סוב • 13 דאייב • 14 צ'וגאינוב • 15 אלניצ'ב • 16 קרז'אקוב • 17 סמאק • 18 סנניקוב • 19 פימנוב • 20 איזמאילוב • 21 חוחלוב • 22 סיצ'ב • 23 פילימונוב • מאמן: רומנצב |
| |
| נבחרת רוסיה – יורו 2004 | ||
|---|---|---|
|
1 אובצ'יניקוב • 2 רדימוב • 3 סיצ'ב • 4 סמרטין • 5 קריאקה • 6 סמשוב • 7 איזמאילוב • 8 גוסב • 9 בולייקין • 10 מוסטובוי • 11 קרז'אקוב • 12 מלאפייב • 13 שרונוב • 14 אניוקוב • 15 אלניצ'ב • 16 אבסאב • 17 סניקוב • 18 קיריצ'נקו • 19 ביסטרוב • 20 לוסקוב • 21 בוגייב • 22 אקינפייב • מאמן: ירטסב |
| |
| הקודם: אנדריי טיחונוב |
כדורגלן השנה ברוסיה 1997 |
הבא: איגור טיטוב |