דמיטרי סיפיאגין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דמיטרי סיפיאגין
Sipiagin Dmitry (1853-1902).jpg
לידה 20 במרץ 1853
קייב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 15 באפריל 1902 (בגיל 49)
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Tikhvin Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דמיטרי סרגייביץ' סיפיאגין (נולד ב-20 במרץ (8 במרץ) 1853, קייב2 בפברואר (15 בפברואר) 1902, סנקט פטרבורג) היה מדינאי רוסי, שר הפנים של רוסיה בשנים 18991902. נכדו של הגנרל נ. מ. סיפיאגין, אשר התפרסם במהלך המלחמה הפטריוטית של שנת 1812.

ביוגרפיה [עריכת קוד מקור | עריכה]

דריה פרופירייבנה בדיוקן מאת גולפיין (1855)

מוצאו ממשפחת האצולה סיפיאגין. אביו סרגיי ספייאגין (1826-1856) נפטר בגיל מאוד צעיר בפרוץ מגפת הטיפוס באודסה. אמו — דריה פרופירייבנה, קרסובסקאיה טרם נישואיה (1835-1877), הייתה נשואה בשנית לנסיך וסילי ואסילייביץ' מצ'רסקי (1830-1880). אחותו אלכסנדרה (1854-1928) הייתה נשואה לאדמירל פ. ו. דובאסוב.

הוא סיים את לימודיו בתחום המשפטי באוניברסיטת סנקט פטרבורג (1876). מאז 1878 נבחר שוב ושוב לשופט בבית המשפט השלום של מחוז וולוקולאמסק;

ב-1893 — מונה לתפקיד שר רכוש המדינה, מ-1 בינואר 1894 — כיהן כסגן שר הפנים. ב-20 באוקטובר 1899 מונה למנהל משרד ולבסוף ב-26 בפברואר 1900 התמנה לתפקיד שר הפנים, האחראי על כוחות השיטור והכיבוי. בתקופת כהונתו הנהיג צעדי ענישה מחמירים כנגד הפועלים, החקלאים והסטודנטים שנחשדו כחברים בתנועה המהפכנית, הוא הנהיג את מדיניות הרוסיפיקציה בפינלנד.

רצח סיפיאגין[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתנקש סטפן בלמאשב.

שר הפנים דמיטרי סיפיאגין נרצח ב-2 באפריל (15 באפריל) 1902, בשעה 13:00. התנועה המהפכנית דנה אותו ל"גזר דין מוות", שבוצע על ידי המתנקש המהפכן סטפן בלמאשב, חבר הארגון הלוחם של הסוציאליסטים-המהפכנים, שהגיע למבנה מועצת המדינה במדי קצין, עם חבילה לכאורה מן הדוכס הגדול סרגיי אלכסנדרוביץ' עבור סיפיאגין. כאשר סיפיאגין לקח את החבילה לידו, בלמאשב ירה חמש יריות שהביאו למות השר. הוא נקבר בבית הקברות טיחווין שבתחומי מנזר אלכסנדר נייבסקי בסנקט פטרבורג.