דן בבלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

דן אברהם בבלי (נולד ב-29 באוגוסט 1929) הוא רואה חשבון ועיתונאי ישראלי. עמד בראש משרד רואי חשבון בבלי מילנר ושות', שנחשב לאחד המובילים בישראל בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20, פרסם מספר ספרים בנושאי כלכלה ומדינה, וכיהן במגוון תפקידים בשירות הציבור.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבלי נולד בירושלים, בזמן מאורעות תרפ"ט, בן בכור לפייגלה (פני) סמית', שעלתה מארצות הברית ב-1928, ואליעזר (לאזר) בבלי, שעלה מאמסטרדם ב-1919, מנהל מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית, ולימים החשב הכללי הראשון של ממשלת ישראל. בהיותו ילד עברה משפחתו להתגורר בתל אביב. בבלי למד בגמנסיה בלפור, ובבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה.

במלחמת השחרור הצטרף לחטיבת גבעתי, ובמסגרת הלחימה היה בשיירות שניסו לפרוץ דרך שער הגיא, והשתתף בקרבות הקשים בגזרה הדרומית מול הצבא המצרי, שם נפצע בידו בקרב על אשדוד ביוני 1948. ב-1951 השלים קורס קצינים במילואים, ולאחר מילוי תפקידים שונים במערך המילואים הגיע ב-1976 לדרגת סגן-אלוף במסגרת שירותו בדובר צה"ל. במהלך שירותו בממשל הצבאי אחרי מלחמת ששת הימים נפגש בבלי עם מנהיגים פלסטינים, ובהם היו מי שהציגו תוכניות לפתרון הסכסוך ולהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. כמו כן השתתף בדיונים עם בנקאים ירדנים שפעלו לנורמליזציה כלכלית בשטחים המוחזקים. מאוחר יותר היה חבר ב'קבוצת רחובות' שהכינה תוכניות מפורטות אשר תכליתן הייתה להביא לידי קיום חיים נורמליים של אוכלוסיית מדינת ישראל לצד האוכלוסייה הפלסטינית. את חוויותיו מתקופה זו סיכם בספרו 'חלומות והזדמנויות שהוחמצו'.

בבלי החל את לימודיו באוניברסיטה העברית באוקטובר 1949 בלימודי כלכלה ומדעי המדינה. ב-1955 התקבל לעבודה כעיתונאי בג'רוזלם פוסט, שם עבד עד 1957. במסגרת עבודתו בעיתון נסע לאתיופיה (חבש) שם ראיין את קיסר חבש. ב-1957 חזר לעבוד במשרד בבלי מילנר ושות' – משרד שהוקם על ידי אביו, אליעזר בבלי, במאי 1933. לאחר שהוסמך כרואה חשבון ב-1960 הפך בבלי לשותף במשרד. כעבור עשור הפך בבלי לשותף המנהל של המשרד. בניהולו, גדל והתרחב המשרד, ופיתח קשרי חוץ עם חברות ברחבי העולם.

עם לקוחות המשרד נמנו חברת תדיראן, מלונות דן, אל על, מקורות, ובנק לאומי. בעקבות מסקנות ועדת בייסקי שחקרה את ויסות מניות הבנקים בתחילת שנות השמונים, הואשם בבלי, בהיותו השותף האחראי על הביקורת בבנק לאומי, ברישום כוזב במסמכי תאגיד, והועמד לדין בפני בית המשפט המחוזי. בעוד שרואי החשבון של הבנקים האחרים שהיו מעורבים בפרשה חתמו על עסקאות טיעון ונמנעו ממשפט, בחר בבלי לעמוד על חפותו. בבית המשפט המחוזי קבעה השופטת מרים נאור כי בבלי אשם בעבירה שיוחסה לו, אך בערעור לבית המשפט העליון קבע פה אחד הרכב חמשת השופטים בראשותו של השופט דב לוין, כי יש לזכות את בבלי מכל אשמה[1]. בבלי פרש מהמשרד ב-1995.

לאחר פרישתו מהמשרד שימש בבלי כעמית מחקר בבית הספר לממשל על-שם קנדי שבאוניברסיטת הרווארד שבארצות הברית. עם שובו לישראל מונה כיו"ר חבר הנאמנים של מכללת תל-חי, תפקיד בו כיהן עד 1999. בנוסף, בבלי היה חבר בהנהלות של האוניברסיטה העברית, האוניברסיטה הפתוחה, ואוניברסיטת חיפה. בין השנים 2003–2009 כיהן בבלי כיו"ר המרכז היהודי-ערבי של אוניברסיטת חיפה.

בבלי מתגורר כיום במצפה חרשים בגליל. הוא נשוי לאילון בבלי (לבית זפשטין), אב לשתי בנות ושלושה בנים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סופת האש: מלחמת ששת-הימים, מקורותיה ותוצאותיה (בשיתוף עם דוד קמחי), הוצאת עם הספר, 1968.
  • The Subterranean Economy – published in the US by McGraw Hill. 1982.
  • Fire in Beirut – Israel’s War in Lebanon with the PLO. (Jointly authored with Eliahu Salpeter), published Stein and Day in the US. 1983
  • Corporate Governance and Accountability – What Role for the Regulator, Director and Auditor, published by Quorum Books in the US published by Quorum Books. 1999.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ע"פ 2922/94 דן בבלי נגד מדינת ישראל, ניתן ב-28.2.1996