דן גולדברג

דן גולדברג
לידה	23 באוקטובר 1915; ירושלים, האימפריה העות'מאנית
פטירה	16 בספטמבר 1993 (בגיל 77)
ענף מדעי	אגרונומיה
מקום קבורה	בית עלמין כפר שמריהו
מקום לימודים	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי; אוניברסיטת קווין מרי בלונדון ;
מוסדות	הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית
צאצאים	אמיר גבע

דן (שלמה) גולדברג (23 באוקטובר 1915, ט"ו בחשוון תרע"ה – 16 בספטמבר 1993, א' בתשרי תשנ"ד) היה פרופסור מן המניין וראש מחלקת השקיה בפקולטה לחקלאות ברחובות, אחד מאבות שיטת ההשקיה בטפטוף.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דן גולדברג נולד בירושלים לד"ר אריה (לובה) גולדברג, מנהל תחנת הבריאות העברית בירושלים ולמרים גולדברג, בוגרת "בצלאל", ציירת ואשת חברה. בשנת 1921 עזבה המשפחה את ירושלים והשתכנה בתל אביב, שם הקים אביו (שהיה ממייסדי בית חולים אסותא), את המעבדה הבקטריולוגית הראשונה והשתתף בביעור הבילהרציה בנחל הירקון. אמו התנדבה בליגה למלחמה בשחפת, והפכה לפעילת ציבור מוכרת בעיר.

בשנת 1933, עם סיום לימודיו התיכוניים, נשלח גולדברג על ידי הוריו לאנגליה, כדי להשתלב בפקולטה ללימודי רפואה; אך על אף המסורת המשפחתית, הוא בחר להתמקד בלימודי הנדסה. את לימודי התואר הראשון סיים בהצטיינות יתרה במוסד הלימודים "קווין מרי קולג'" שבלונדון, מה שאפשר לו בשנת 1936 להמשיך ללימודי תואר שני בהנדסה אזרחית תחת מלגה מלאה באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, אותם השלים בהצלחה בשנת 1939.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, בשנת 1939, שב גולדברג ללונדון והתגייס לשירות הצבא הבריטי, "הרויאל אינג'נירס" (הנדסה קרבית), ושימש כקצין קרבי. השירות הצבאי נמשך 6 שנים, מתוכן שהה 3 שנים בדרום איטליה. גולדברג השתחרר מהצבא הבריטי בשנת 1945 בדרגת מייג'ור; לאורך השירות קיבל מספר עיטורים צבאיים.

בשנים 1948-1953 עבד כמהנדס מים בסוכנות היהודית. ב-1953 הקים יחד עם שני חבריו את "איחוד מהנדסים לעבודות מים והנדסה אזרחית"^[1], במסגרתו פעל בארץ ובעולם בתחום הנדסת מים.

תרומתו לתחום ההשקיה בטפטוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לעבודתו בארגון "איחוד מהנדסים לעבודות מים והנדסה אזרחית", החל גולדברג להרצות וללמד השקיה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות, בתחילה במשרה חלקית ובחלוף הזמן מונה לפרופסור מן המניין ולראש החוג להשקיה. בשנת 1969, במסגרת עבודתו בפקולטה לחקלאות, התוודע לשיטת ההשקיה בטפטוף; מאז ועד מותו פעל למען הפצת הידע ויישום השיטה ברחבי העולם, באמצעות כתיבה מקצועית בנושא והשתתפות בכנסים בינלאומיים.

במהלך השנים יצא גולדברג בהתנדבות לשליחות מש"ב (מחלקה לשירותים בינלאומיים), מטעם משרד החוץ, למדינות שונות בדרום-מזרח אסיה, מרכז ודרום אמריקה ואפריקה, שם הפיץ את שיטת ההשקיה בטפטוף, כחלק ממדיניות הסיוע החקלאי הישראלי בקרב מדינות מתפתחות. פעילותו זכתה להערכה; בשנת 1970 התפרסם מאמר אותו כתב גולדברג עם תלמידו מנחם שמואלי, על המצאת והפצת שיטת ההשקיה בטפטוף, בספר "אוסף המאמרים הקלאסיים שהביאו למהפכה בחקלאות ב-200 השנים האחרונות" שראה אור בארצות הברית וזכה להצלחה בשל חשיבותו.

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו של גולדברג^[2], אותו כתב בשיתוף עם ד"ר ברוך גורנת וד"ר דניאל רמון, נחשב לראשון והחשוב בתחום ההשקיה בטפטוף. הספר נלמד ברחבי העולם על ידי העוסקים בתחום. בספר מפורטים רקע היסטורי ולימוד מעשי אודות השקיה בטפטוף, בין השאר באמצעות אילוסטרציות ותמונות רבות.

נוסף על ספרו זה, כתב גולדברג עשרות מאמרים בתחום ההשקיה בטפטוף, בשיתוף עם תלמידיו וממשיכי דרכו.