דן וולמן
![]() |
||
![]() | |
דן וולמן מביים, 2008 | |
לידה |
28 באוקטובר 1941 (בן 79) ירושלים, פלשתינה (א"י) ![]() |
---|---|
מדינה |
ישראל ![]() |
עיסוק |
במאי קולנוע, שחקן, במאי ![]() |
מקום לימודים |
אוניברסיטת ניו יורק ![]() |
פרופיל ב-IMDb | |
![]() ![]() |
דן וולמן (נולד ב-28 באוקטובר 1941) הוא במאי קולנוע, תסריטאי ומפיק ישראלי, זוכה "פרס אופיר על מפעל חיים" לשנת 2016.
קשת הסרטים שיצר וולמן נעה בין קומדיית הנעורים "רומן זעיר" בסדרת סרטי אסקימו לימון לסרטים אישיים דוגמת "המרחק" ו"אחות זרה" שזיכו אותו ב"פרס וולגין לסרט הטוב ביותר" בפסטיבל הקולנוע ירושלים. סרטיו הוקרנו, בין השאר, בפסטיבלים של: קאן, ונציה, ברלין, שנחאי, גואה ומוסקבה וזכו בפרסים רבים[דרוש מקור].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וולמן נולד ב-28 באוקטובר 1941 בירושלים. ילדותו עברה עליו באתיופיה, שם שהו הוריו, עת אביו פרופ' משה וולמן שימש כרופאו של היילה סלאסי, קיסר אתיופיה. לאחר סיום תיכון ושרות צבאי בנח"ל הוא למד קולנוע ב-Film institute of city college - New York (בשנים 1962–1965) וב-New york university film department (בשנים 1965–1968). בנוסף, הוא בעל תואר ראשון בחינוך.
בשנים 1974, 1978 לימד ב- New York university school of visual art ובשנת 1981 לימד תסריטאות והפקה באוניברסיטת תל אביב. בהמשך לימד במקומות נוספים, ובהם בית ספר מעלה וקמרה אובסקורה.
סרטו 'מחבואים' משנת 1980, היה הסרט הראשון באורך מלא הנוגע בסוגיה ההומוסקסואלית. בסרט זה לא עסק רק באיסור החברתי על הומוסקסואליות אלא גם טיפל בנושאים כמו היישוב, ה"אויב הערבי" ובגידה מנקודת מבט אישית וחדשנית.
הוא כיהן כשופט בפסטיבלי סרטים בישראל וברחבי העולם.
ב-1992 זכה בפרס "הוגו הכסף" בפסטיבל שיקגו על "יצירתיות קולנועית ואמירה הומניסטית", וב-1999 הוענק לו פרס מפעל חיים מטעם פסטיבל הסרטים הבינלאומי בירושלים. בינואר 2015 זכה ב"פרס ע"ש אריק איינשטיין" על הישגיו ותרומתו לקולנוע ולתרבות בישראל. בשנת 2016 קיבל את פרס מפעל חיים בטקס פרסי אופיר לשנת 2016.
הוא נשוי לעורכת הקולנוע שוש וולמן
פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סרטי עלילה שביים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1970 - "ג'ינה", (בשם "פלוך יוהנסון").
- 1970 - "התמהוני".
- 1972 - "פלוך" (התסריט נכתב עם חנוך לוין).
- 1974 - "מיכאל שלי" (על פי עמוס עוז, תסריט עם א. מור). 3 פרסי "כינור דוד".
- 1980 - "מחבואים". פרסי "ורד הכסף" על התסריט, הבימוי והסרט.
- 1983 – "רומן זעיר", "ננה".
- 1985 - "חייל הלילה". (מונפלייה, ואחרים).
- 1994 - "המרחק". (זוכה פרס וולג'ין פסטיבל ירושלים עבור הסרט הטוב ביותר).
- 2000 - "אחות זרה". (פרס וולג'ין לסרט הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים, ופרס "הוקרה מיוחדת" לסרטים על הגלות האפריקאית בפסטיבל ברלין 2002)
- 2002 – "אוצרות הים האדום". (נכתב בשיתוף עם יובל אור) סרט ילדים הופק עבור גלובוס תקשורת.
- 2003 – "הביוגרפיה של בן". פסטיבל הסרטים ירושלים, תחרות רשמית פסטיבל מוסקבה (2004), פסטיבל ים תיכוני בפארו, פורטוגל (2006), פרס בחירת הקהל כסרט הטוב ביותר, פרס לגל זייד "השחקן הטוב ביותר". פרס הפלטינום מורי בפסטיבל "וורלד פסט" יוסטון, טקסס 2007.
- 2006 - "ידיים קשורות". פסטיבל הסרטים הבינלאומי בירושלים. פרס מיוחד לשחקנית גילה אלמגור. פרס הסרט הטוב ביותר ופרס השחקנית הטובה ביותר (גילה אלמגור) פסטיבל הסרטים פאלם ביץ' 2007.
- 2011 - " גיא אוני". פרס "הסרט הטוב ביותר" פסטיבל הסרטים ניו דלהי, פרס הסרט הזר הטוב ביותר (בחירת קהל) באוסקר הסיני - פסטיבל הסרטים "תרנגול הזהב -מאה הפרחים" ב"היי פיי". פרס המבקרים "פסטיבל ארצות מרכז איופה" במדייאש רומניה. פרסים נוספים בפסטיבלי סרטים יהודים.
- 2015 - "חרדת הבמאי".
- 2016 - "סיפור אהבה ארץ ישראלי".[1] פרס השחקנית הזרה הטובה ביותר (בחירת קהל) באוסקר הסיני - פסטיבל הסרטים "תרנגול הזהב -מאה הפרחים" לעדי בילסקי.[2]
דרמות לטלוויזיה שביים וכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "סיפורה של באשה", 1977 (פרס רשות השידור – הדרמה הטובה של השנה).
- "גימפל תם" - 1977 (על פי יצחק בשביס-זינגר).
- "המשורר הלאומי" 1978 (דרמה על פי תסכית רדיו מאת חנוך לוין).
- "סטמפניו", 1989 (על פי שלום עליכם), רשות השידור.
- "מבחן מגן", 1992 (על פי תסריט מאת עליזה אולמרט. רשות השידור).
- "תרנגול כפרות", 1992 (על פי אלי עמיר), רשות השידור.
- "סקס שקרים וארוחת ערב", 1987 (על פי י. עמיר. מ. בן-גוריון). ICP
- "חיה מוגנת" 2001, שידורי קשת.
סרטים דוקומנטריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "צפת", 1968
- "אנשי ההר הקדוש", 1970
- "לגעת בעיר", 1978
- "ימים גדולים סיפורים קטנים", 1984
- "יצחק דנציגר", 1986
- "יוסי שטרן", 1992
- "מגיא צלמוות לחיבת ציון", 1992
- "מיכאל גרוס", 1995
- "פסיפס", 1987
- "ראובן שילוח", 1998
- "יולנדה", 1999 (על יולנדה הארמר)
- "המודיעין במלחמת העצמאות", 2000
- "יצחק שדה - דיוקן", 2002
- "מדובר באהבה", 2007 פסטיבל "דוקאביב"
- "יולנד גיבורה אלמונית", 2010
- "עיניים אוהבות" ענת וורנר בראון, 2016
כתב והעלה מחזות בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "פעמונים בירושלים", תיאטרון החאן
- "הביוגרפיה של בן", פסטיבל תיאטרונטו
- "הניתוח", פסטיבל עכו
- "היא לא הייתה כאן", עצמאי
- "מסך אחרון בדמשק", תיאטרון הנפש
- המחזה של דן ומצנר " היא לא הייתה כאן" הועלה בחודש מרץ 2004 בתיאטרון "המדוכאים" בפריס ונבחר להצגה בפסטיבל אביניון, יולי 2004
- "החושך המואר" הועלה ב"צוותא", סתיו 2005
- "היא לא הייתה כאן" תיאטרון תמונע (עם ענת עצמון), 2007
- "המדידן"' פסטיבל תיאטרונטו עכו, תיאטרון תמונע 2020.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Zertal, Edith: Dan Wolman - Film-Maker, in: ariel 44 (1977) pp 88-102
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דן וולמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דן וולמן, באתר AllMovie (באנגלית)
- נירית אנדרמן | תצלום: דניאל צ'צ'יק, ערב של דיבורים וביצים קשות, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2008
- איתי שטרן, החיים על פי דן וולמן, באתר nrg, 27 בנובמבר 2008
- ראיון, הצצה ל"מחבואים", gogay, נובמבר, 31, 2001
- אושרה שוורץ, אבא היה רופאו של היילה סלאסי - ריאיון עם דן וולמן(הקישור אינו פעיל), באתר Time Out תל אביב, 1 במרץ 2007
- מבט - "סיפור אהבה ארץ ישראלי" - וולמן מתראיין בכתבה על סרט הקולנוע, בערוץ היוטיוב של רשות השידור, 8 במאי 2017
- סיפור אהבה ארץ ישראלי - מאחורי הקלעים, בערוץ היוטיוב של סרטי יונייטד קינגס, 24 במאי 2017
- אורי קליין, מלחמת העצמאות של דן וולמן, במאי האינדי הכי ותיק בארץ, באתר הארץ, 25 במאי 2017
- שמוליק דובדבני, ביקורת סרט - "סיפור אהבה ארץ ישראלי": קולנוע ציוני צנוע, באתר ynet, 29 במאי 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
"סיפור אהבה ארץ ישראלי", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ^ בני קימרון, לעדי בילסקי יש סיפור אהבה ארץ-ישראלי בסין, באתר mynet רעננה, 8 בנובמבר 2016