דן כספי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דן כספי

דן כספי (1 בדצמבר 194522 בינואר 2017) היה פרופסור במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויושב-ראש האגודה הישראלית לתקשורת בין השנים 1995-1999[1].

לאורך כל דרכו המקצועית, שילב פרופסור כספי פעילות מחקרית עם פעילות ציבורית ופעילות פובליציסטית תוססת וענפה, אשר במהלכה פרסם מאות מאמרים בעיתונות היומית והמקוונת, לרבות שני טורים קבועים במקומון ירושלמי ובירחון איגוד המפרסמים בישראל "אותות".
דן כספי פרסם טור באתר "העין השביעית",[2] וטור במדור הדעות של ynet[3] וניהל את בלוג דן בתקשורת ב"הארץ" עד ליום מותו.

חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דן כספי (לשעבר קספו Casapu) נולד בסווני (Saveni) שבצפון מולדובה, רומניה. על אף המוגבלות הפיזית, שיתוק מוחין, השתלב כספי במערכת החינוך הרגילה הן בעיר מולדתו והן במערכת החינוך הישראלית אליה נכנס עם עלייתו לארץ עם הוריו בגיל 14, בשנת 1960. המשפחה התיישבה בבאר שבע. כספי סיים את לימודי התיכון בבית הספר מקיף א' באר שבע, בהנהלתה של ד"ר פועה מנצ'ל.

במחצית שנות השישים, החל כספי את לימודיו לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוגים למדע המדינה ולסוציולוגיה, ותואר שני בחוגים למדע המדינה ולתקשורת.

עבודת המחקר לקבלת תואר דוקטור שלו נעשתה בהנחייתם של פרופסור אליהוא כ"ץ, חתן פרס ישראל, ופרופסור עמנואל גוטמן. המחקר עוסק בתפיסתם של חברי הכנסת את דעות הציבור לעומת הדעות הריאליות הרווחות באוכלוסייה תוך השוואה ביניהן לבין דעות חברי הכנסת.

אחר קבלת הדוקטורט בשנת 1976, יצא כספי לשנת השתלמות בתר-דוקטורט במכון הטכנולוגי במסצ'טוסטס, MIT, שבבוסטון, שם עשה במחיצתו של פרופסור איתיאל דה-סולה פול.

במחצית שנות השמונים, עבר פרופסור כספי לאוניברסיטה הפתוחה, בה פיתח את תחום לימודי התקשורת. פרופסור כספי כתב וערך סדרת ספרי לימוד, המשמשים עד היום בסיס בתוכנית לימודים בתקשורת במוסדות להשכלה גבוהה, במכללות ובבתי ספר שונים.

בשנת 2000 שב כספי לבאר שבע, כדי לתת כתף בהקמת המחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון, בה הוא שמש כראש המחלקה לתקשורת וראש מרכז בורדה לתקשורת חדשנית בין השנים 2004–2009. בחודש אפריל 2013 נערך באוניברסיטת בן-גוריון יום עיון לכבודו של פרופ' דן כספי על "מעברים בתקשורת" לרגל יציאתו לשבתון בטרם פרישה לגמלאות.

כספי היה נשוי לדליה ולהם בת וארבעה נכדים. התגורר באבן יהודה.

נפטר ב-22 בינואר 2017. נטמן למחרת בבית העלמין באבן יהודה.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כספי מילא כספי מספר תפקידים אקדמיים וציבוריים:

מחקרים ופרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי התמחותו של פרופסור כספי היו תקשורת המונים, תקשורת ופוליטיקה, דעת קהל ותעמולה, מוסדות תקשורת, תקשורת מקומית, תקשורת מיעוטים, רגולציה בתקשורת, מערכות בחירות.

לזכותו של פרופ' כספי למעלה מ-20 ספרים בתקשורת ועשרות מאמרים מדעיים בעברית, באנגלית וברוסית. ביניהם ספר ילדים בשם אבא של ענבל. בתחילת שנות התשעים התפרסם ספרם המשותף של פרופסור כספי ושל פרופסור יחיאל לימור "המתווכים", ספר שעד היום הוא משמש כאחד מאבני היסוד בהוראה ובהבנת מקומם ועוצמתם של אמצעי התקשורת בישראל.

רשימת ספרים באנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים של דן כספי

רשימת ספרים בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים של דן כספי

פרופסור כספי הוא מתנגד חריף וותיק לתאגידי התקשורת המשפחתיים בארץ, והזהיר נחרצות מפני הקשר בין הון, לעיתון ולשלטון. במיוחד התריע מפני עליית כוחם של "ברוני תקשורת" הניצבים בראשם. בתחילת שנות התשעים נרתם פרופסור כספי למאבק הציבורי נגד הבעלות הצולבת של "ברוני התקשורת" והשתלטותם על ערוצי השידור בטלוויזיה, ואף טבע מושג באחד המאמרים שלו, "האזרח נ.מ.",(חדשות, 8/10/1992), על משקל "האזרח קיין", שהיה בעקבות פרסום המאמר לכינויו של מו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס.
במחצית שנות התשעים הוא לא נרתע מלחשוף את תופעת האלימות כלפי נשים גם בחוגי האקדמיה, כאשר הפר שתיקה מתמשכת של עמיתיו ופרסם במוסף "הארץ" רשימה בשם "אל תפנו אליו"("אנשים בחזית", 27/1/1995). שני המאמרים פותחים וחותמים את ספר המאמרים שלו סדר יום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוקר התקשורת פרופ' דן כספי הלך לעולמו בגיל 72, אתר גלובס, 22 בינואר 2017
  2. ^ כספי באתר העין השביעית
  3. ^ באתר ynet