דן עופרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דן עופרי

דן עופריהונגרית: Dán Ofry;‏ 20 בנובמבר 1929, בודפשט9 בפברואר 2014, תל אביב) היה עיתונאי, עורך וסופר ישראלי, ששימש כעורך כלכלי ב"ידיעות אחרונות" וכעורך העיתון בשפה ההונגרית "אוי קלט".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עופרי נולד בשנת 1929 בבודפשט בירת הונגריה. גדל בעיר דֶבּרֶצֶן, בה למד בבית ספר יהודי,[1] וסיים את לימודיו בגימנסיה ע"ש אישטוון הקדוש (Szent István Gimnázium) בבודפשט.[2]

בשנת 1949, לאחר קום המדינה, עלה לישראל ושירת בצה"ל כקצין חרמ"ש. נישא לד"ר ורוניקה פיילֶר (Feiler), רופאת עיניים, והיה אב לשלושה.
בשנת 1960 קיבל תואר ראשון בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית.

בשנת 1952 הצטרף למערכת היומון הישראלי בשפה ההונגרית "אוי קלט" (Új Kelet) בו שימש במגוון תפקידים: שליח העיתון בארצות הברית, כתב צבאי,[3] ועורך חדשות בכיר ופרשן פוליטי. בנוסף, כיהן כעורך החדשות של "קול ישראל" בהונגרית. משנת 1965 שימש גם כראש מערכת השבועון בשפה ההונגרית Menorah (טורונטו; משנת 1966 נקרא Menorah Egyenlöség)[4] בישראל ובמזרח התיכון.

בהמשך עבר לעבוד בעיתון "ידיעות אחרונות", שבו עבד במשך 16 שנה[2] (19791996) בתפקידים כלכליים שונים. היה חבר מערכת העיתון ובעל טור בענייני כלכלה. עופרי היה מעורכי הכלכלה הראשונים בעיתון, וכיהן כעורך המוסף הכלכלי "השקל שלך" (שקדם ל"ממון").[5] עם הגיעו לגיל פרישה עזב את "ידיעות אחרונות", ושב לעיתון "אוי קלט" בתפקיד העורך הראשי, שאותו ערך עד 2011, 3 שנים לפני מותו.[5]

במהלך השנים פרסם מספר ספרים בנושא ישראל בשפה ההונגרית. בשנת 1974 הקים את ההוצאה לאור "Zohár", שבה פרסם חלק מספריו.

עופרי כיהן כנשיא אגודת "בני הרצל" של יוצאי הונגריה בתל אביב. התגורר בתל אביב. [3]

נפטר ב-2014, בגיל 84. נקבר בבית העלמין קריית שאול. הותיר שלושה ילדים.[6]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Izráel gyözelmes hat napja, 2. kiad., Tel Aviv: Salom Könyvkiadó,‪ 1967.[7] (הונגרית: ששת ימי הניצחון של ישראל; מהדורה שנייה הופיעה באותה שנה; זוכה פרס הרצל לעיתונות, 1968[2][8])
  • Dán Ofry (szerk.), A húszéves Izráel, Tel Aviv: Lumen Könyvkiadó,‪ 1968. (הונגרית: ישראל בת עשרים)
  • Golda; utószó: Simon Peres, Tel Aviv: Zohar,‪ 1979. (הונגרית: גולדה)
  • Az érem másik oldala; elöszó: Schőner Alfréd; fedolap es karikaturak: "Zeev" Farkas Jakov, Tel Aviv: Liora Books,‪ 1995. (הונגרית: הצד השני של המטבע)
  • A Jom Kipuri háború; előszó: Hans Habe, 2. bőv. kiad., Tel Aviv: Zohar, 1974. (הונגרית: מלחמת יום כיפור)
    • The Yom Kippur War; translation: Marrianne Meisels, Tel Aviv: Zohar, 1974. (תרגום לאנגלית)
  • Iszer Harel és Izráel titkosszolgálata (איסר הראל והשירותים החשאים של ישראל) 1975
  • Egy évszázad tanúja: (A dr. Hermann Dezső-dosszié), Budapest: Makkabi, 2000. (מהדורה שנייה: 2001)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'Ofry, Dan," in: Who's Who in Israel and in the work for Israel abroad, 1978, p. 270.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דן עופרי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דויד מושיוב, קבלת שבת בבית-הכנסת בבודפשט, דבר, טורים 3, 5, 28 באוקטובר 1977.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2003. december 14. - Bnai Zion: Dán Ofry.
  3. ^ 3.0 3.1 Halmos László, Dán Ofry 1929 – 2014, Izraeli Hírlevél, 2014. február 9.
  4. ^ זהו העיתון העיקרי של היהודים דוברי ההונגרית באמריקה הצפונית.
  5. ^ 5.0 5.1 דני ספקטור, 'נפטר עיתונאי "ידיעות אחרונות" דן עופרי', ידיעות אחרונות, 10 בפברואר 2014, 24.
  6. ^ דן עופרי באתר "זיכרונט"; דן עופרי: מודעת אבל באתר "אבלים".
  7. ^ סקירה קצרה: ששת ימי הנצחון של ישראל בהונגארית, דבר, טור 2, 8 בספטמבר 1967.
  8. ^ 'Ofry, Dan," in: Who's Who in Israel and in the work for Israel abroad, 1978, p. 270.