דן פאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דן פאר
Dan Peer
Dan Peer.jpg
לידה 19 ביולי 1972 (בן 49)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ישראל
עיסוק אימונו-ננוטכנולוג
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט רמונה מרגלית
מוסדות אוניברסיטת תל אביב
תרומות עיקריות
מחקר ננו-רפואי, רפואה תרגומית ופיתוח חיסונים ותרופות מולקולריות מבוססות RNA
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דן פאר (נולד ב-19 ביולי 1972) הוא אימונו-ננוטכנולוג ישראלי ופרופסור מן המניין בבית הספר שמוניס למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן באוניברסיטת תל אביב, המכהן כסגן נשיא האוניברסיטה למחקר ופיתוח וכראש המרכז לרפואה תרגומית. פאר הוא מומחה עולמי לתחום הננו-רפואה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאר נולד וגדל בישראל.

את כל תאריו רכש באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1998 השלים תואר ראשון בביולוגיה, ובשנת 2000 השלים תואר שני בביוכימיה, בהנחיית פרופ' רמונה מרגלית. מיד לאחר מכן החל בלימודי תואר שלישי בביופיזיקה, אף הוא בהנחיית פרופ' רמונה מרגלית. במהלך לימודיו אלה, שהה בהשתלמות במעבדותיהם של חתן פרס נובל פרופ' סזר מילשטיין באוניברסיטת קיימברידג' ושל פרופ' רוברט לנגר במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. את התזה לדוקטורט הגיש בשנת 2004.

לאחר מכן יצא פאר לבוסטון, מסצ'וסטס, והיה לעמית בתר-דוקטורי במכון לחקר מחלות שקשורות לתאי מערכת החיסון (Immune Disease Institute) בבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, בהנחיית הפרופסורים מוטומו שימאוקה וטימותי ספרינגר (אנ'). בעת שהייתו שם, שארכה ארבע שנים, הוא רכש את השכלתו בתחום האימונולוגיה.

בשנת 2008 שב פאר לישראל ומונה למרצה בכיר במחלקה לאימונולוגיה וחקר התא בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2011 מונה לפרופסור חבר במחלקה זו, וכן לפרופסור נלווה במחלקה לננו-רפואה במכון המחקר של בית החולים המתודיסטי ביוסטון, טקסס. שנה לאחר מכן, מונה למנהל קרן הלמסלי למחקר ננוטכנולוגי וכן למנהל הקונסורציום הננו-רפואי הלאומי בישראל.

בשנת 2014 נבחר פאר לחבר באקדמיה הצעירה הישראלית וכיהן בה עד 2018. ב-2015 מונה לחבר בוועד הרפואה התרגומית של קרן קנת ריינין (אנ'). עוד באותה שנה קודם לדרגת פרופסור מן המניין.

בשנים 20162020 כיהן כראש המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן באוניברסיטת תל אביב, ובשנת 2017 מונה למייסד תוכנית ספארק ולראש המרכז לרפואה תרגומית, שעניינו הוא פיתוחים בתחום התרופות, משלב המחקר האקדמי ועד לשלב הראשוני של הניסויים הקליניים. כמו כן, בשנים 2019–2020 כיהן פאר כסגן דקאן למחקר בפקולטה למדעי החיים.

באוקטובר 2020 מונה פאר לסגן נשיא אוניברסיטת תל אביב למחקר ופיתוח[1], ובשנת 2021 נכנס לתפקידו כיושב ראש חברת "רמות", חברת המסחור של אוניברסיטת תל אביב, כמו גם ליושב ראש חברת המיזמים האוניברסיטאית TAU Ventures.

כמו כן, הוא חבר באגודה האמריקאית לחקר התא מאז 2002, וחבר באגודה האמריקאית לקידום המדע מאז 2008.

פאר נשוי ואב לשלושה.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאר הוא מחלוצי השימוש במולקולות RNA. המעבדה שלו הייתה הראשונה בעולם להדגים הובלה מערכתית של מולקולות mRNA, שהיא בעלת יישומים רבים, ובהם חיסונים, השתקה של גנים, עלייה בביטוי גנים וחלבונים תרופתיים, ועריכה של גנים. פאר ומעבדתו פיתחו מולקולות שומן חדשות הנושאות מולקולות mRNA וסוגים נוספים של מולקולות RNA, חלקן מוסחר למספר חברות (כולל לחברת ביונטק[2]).

פאר עוסק בפיתוח חיסונים ותרופות למחלות מעי דלקתיות, סרטני דם, מוח ושחלה ובמחלות גנטיות נדירות, כמו גם בפיתוח נשאי תרופות ננומטריים בעלי יכולת הכוונה סלקטיבית לתאי מטרה שנושאים את אותן מולקולות RNA.

ברבות השנים פרסם למעלה מ-150 מאמרים, ביניהם המאמר המצוטט ביותר בתחום הננו-רפואה[3]. הוא המדען השני המצוטט ביותר בתחום תרפויטיקת RNA[4] וכן הוא נמנה עם ה-0.4% העליונים של הפרסומים העולמיים בתחום הננוטכנולוגיה[5]. כמו כן כתב מספר ספרים, ומכהן כעורך של שלושה כתבי-עת חשובים בתחום של מערכות להובלת תרופות, כחבר בפאנל המדעי של 15 כתבי-עת נוספים וכיועץ מדעי בכמה חברות הזנק וחברות פארמה גדולות בישראל ומחוצה לה. לפאר קרוב ל-130 פטנטים שחלקם מוסחרו ונמצאים בשלבים שונים של ניסויים קליניים ואחד נמצא בשלבי רישום של תרופה ביולוגית חדשה.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חבר בתוכנית AAAS לחוקר צעיר מצטיין (2000)
  • פרס וולף לתלמידי דוקטורט (2003)
  • עמית צ'רצ'יל באוניברסיטת אוקספורד (2004)
  • פרס פייזר לתלמידים בתר-דוקטוריים בתחום גילוי והובלת תרופות (2006)
  • מלגת אלון לחוקרים צעירים מצטיינים (2008)
  • עמית מארי קירי של האיחוד האירופי (2009–2013)
  • פרס החדשנות של קרן קנת ריינין (2010)
  • פרס פורץ הדרך של קרן קנת ריינין (2011, 2013)
  • חבר בוועדה המנהלת של האקדמיה הצעירה הישראלית (2014–2018)
  • נשיא האגודה הישראלית למתן מבוקר של ביו-חומרים (2014–2016)
  • פרס החדשנות ופרס "החדשות שלא סופרו" (2014)
  • הזוכה הראשון בתוכנית ישראל-בריטניה למדע וטכנולוגיה (2015–2016, Professorship אוניברסיטת אוקספורד)
  • פרס Nanos על מפעל חיים ותרומה משמעותית בתחום הננו-רפואה (2017)
  • פרס החדשנות של חברת ביונטק (2019)
  • פרס ליטוין למחקר פורץ דרך מטעם האגודה האמריקאית לקרוהן וקוליטיס (2020)
  • חבר בתוכנית המדענים המצטיינים של חברת התרופות רוש (2021)
  • פרס המחקר המצוין בתחום העריכה הגנומית מטעם חברת Genescript בע"מ (2021)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]