דן (קיבוץ)

דן
	מוזיאון בית אוסישקין שבקיבוץ דן
מדינה	ישראל
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	הגליל העליון
גובה ממוצע	‎176 מטר
תאריך ייסוד	1939
השתייכות ארגונית	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
מוצא המייסדים	טרנסילבניה, רומניה
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2024
- אוכלוסייה	839 תושבים
- מתוכם, תושבי ישראל	818 תושבי ישראל
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎+0.2% בשנה
	נתוני קיבוץ
ייסוד הגרעין	1933
תנועת אם	הקיבוץ הארצי השומר הצעיר
ענפי ייצור	המפעלים: נען דן, דן-פל, דן-טק; גידולי שדה ומטע, חוות דגים
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת אצבע הגליל רגילה) דן33°14′24″N 35°39′13″E / 33.2399481183547°N 35.6535800987°E מפת היישובים של מועצה אזורית הגליל העליון; באדום - דן; בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	7 מתוך 10
	http://www.kdan.co.il

דָּן הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי, השייך למועצה אזורית הגליל העליון וממוקם בצפון אצבע הגליל.

שם הקיבוץ

בתחילה נקרא הקיבוץ "אוסישקין ב'", כשמו של הוגה מבצע "מצודות אוסישקין", שבמסגרתו עלה היישוב על הקרקע. אולם חברי הקיבוץ ביקשו להיקרא בשמה של העיר המקראית החשובה דן, הנזכרת בספר בראשית^[4] ובספר שופטים,^[5] שלמרגלות שרידיה בתל דן יושב הקיבוץ. במקרא מסופר ששם העיר היה תחילה לַיִשׁ (או לֶשֶׁם), ובני שבט דן שישבו בה שינו את שמה לדן: "וַיִּקְרְאוּ שֵׁם הָעִיר דָּן בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם אֲשֶׁר יוּלַּד לְיִשְׂרָאֵל וְאוּלָם לַיִשׁ שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה" (ספר שופטים, פרק י"ח, פסוק כ"ט).

העיר דן נחשבה לקצה גבולה הצפוני של ארץ ישראל, ועל כן היא מונצחת בצירוף "מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע" – ביטוי שמשמעותו כל הארץ כולה. כך למשל בימי שלמה: "וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה" (ספר מלכים א', פרק ה', פסוק ה'). השם דן שרד בביטוי גם בצורתו המעודכנת: "מדן ועד אילת".^[6]

היסטוריה

הקיבוץ נוסד כאחד מיישובי חומה ומגדל ומצודות אוסישקין ב-4 במאי 1939. המקימים היו קבוצת עולים מטרנסילבניה, רומניה וחברי תנועת השומר הצעיר, שהגיעו לכפר סבא בשנים 1931–1932, והקימו קיבוץ ארעי ב-1933 בגבעת השומר, ליד כפר סבא. ב-1939 נתנו מוסדות היישוב את אישורם לעלייה לקרקע, והקיבוץ נוסד באורח של קבע בקרבת צומת הגבולות ישראל–סוריה–לבנון. הקיבוץ השתייך לתנועה המיישבת "הקיבוץ הארצי".

מיקומו באזור הגבול גרם להיותו מקום קליטה ראשוני לעולים שהגיעו בדרך בלתי חוקית מסוריה ולבנון לפני הקמת מדינת ישראל, ולסיבה שבעטיה ספג הקיבוץ הפגזות והתנכלויות לאורך השנים שלאחר הקמת המדינה.

במלחמת העצמאות כשלו הסורים בניסיונם לכבוש את קיבוץ דן שלוש פעמים (בינואר, מאי ויוני 1948). בשנות החמישים והשישים הותקף הקיבוץ בצליפות ובהפגזות.

מלחמת ששת הימים

ערך מורחב – קרב קיבוץ דן

ב-6 ביוני 1967, היום השני למלחמת ששת הימים, תקף טור שריון סורי בן שלושה טנקים מלווה ביחידות חיל רגלים את דן. על הקיבוץ הגנו חבריו, אשר הצליחו להדוף את המתקפה הסורית,^[7] זאת בעקבות טעות של המודיעין הצה"לי, שבשלו מוקמו יחידות צה"ל במקום הלא נכון.

לאחר 1967

לאחר המלחמה היו אירועים של ירי קטיושות על הקיבוץ, עד מבצע שלום הגליל, אך המצב הביטחוני השתפר משמעותית, יחסית לתקופה שלפני מלחמת ששת הימים, ואפשר תנופת פיתוח כלכלי ואנושי.

משנות השישים ועד סוף שנות השמונים גידל הקיבוץ שדות כותנה, אשר זו הייתה הגידול העיקרי בגידולי שדה שלו, וגם הרווחי ביותר. גידול הכותנה פסק משלוש סיבות: מחסור במים ושנות בצורת, עלייה במחירי המים וירידת מחירי הכותנה בעולם עקב גידול נרחב של כותנה בסין. על כן, כבר לא היה כלכלי לגדל כותנה. במקום זאת, הקיבוץ עבר לגידולים אחרים וחדשים באזור, אשר נעשו רווחיים יותר וצרכו פחות מים.

הקיבוץ שותף במיזם נעל"ה (נוער עולה לפני ההורים), וקולט קבוצות של חיילים בודדים מרחבי העולם במסגרת גרעין צבר.

באוקטובר 2023, בתחילת מלחמת חרבות ברזל, פונה הקיבוץ.^[8] כעבור כשנה, ב-2024, החלו חבריו לחזור אליו.^[9] באוגוסט 2025 דווח כי יותר מ-90% מחברי הקיבוץ חזרו.^[10]

כלכלה

כלכלת קיבוץ דן נשענת על מספר מפעלים חקלאיים, טכנולוגיים ותיירותיים:

בקיבוץ דן מגודלים דגי פורל בחוות "פורל הדן", אחת החוות המתקדמות בעולם בתחומה, דגי חידקן לייצור קוויאר (תחת המותג "קרט קוויאר"), ודגים אחרים בבריכות דגים. כמו כן, הקיבוץ מחזיק גם מכוורת להאבקה ולייצור דבש, מטעי אבוקדו והדרים, וגידולי שדה: חיטה, שיבולת-שועל, תירס, עגבנייה, אבטיח, גזר, בצל, בוטנים, וחמניות.

בקיבוץ מספר מפעלים טכנולוגיים: מפעל נען-דן ג'יין, לייצור ופיתוח מוצרי השקיה (בעבר "דן ממטירים", כיום בבעלות של התאגיד ההודי "ג'יין"), ומפעל דן-פל, המתמחה באדריכלות אור – ייצור לוחות מעבירי אור לענף הבנייה ומערכות מבוקרות באמצעות מחשב לצורך בקרת כמות אור השמש. בבעלותו של הקיבוץ גם מפעל דנ-טק, המייצר תעלות וצנרת פלסטיק להעברת חוטי חשמל (המפעל עבר לאזור התעשייה הצפוני של קריית שמונה).

בקיבוץ פועל מוזיאון בית אוסישקין, מוזיאון לחי, צומח, היסטוריה וגאולוגיה של אזור הגליל העליון, הגולן והחרמון.