דניאיל, נסיך מוסקבה
| לידה |
1261 ולדימיר | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
4 במרץ 1303 (בגיל 42 בערך) מוסקבה | ||||
| מדינה |
הנסיכויות הרוסיות | ||||
| תארים |
קניאז | ||||
| השקפה דתית | נצרות אורתודוקסית | ||||
| בן או בת זוג |
Agrippina | ||||
| ילדים |
יורי ממוסקבה, Afanasy Danilovich, איוואן הראשון, נסיך מוסקבה, Boris Danilovich | ||||
| שושלת רוריק | |||||
| אב | אלכסנדר נבסקי | ||||
| |||||
דניאיל, נסיך מוסקבה (סלאבית מזרחית עתיקה: Даниил Александрович; 1261 – 4 במרץ 1303) היה בנו הרביעי והצעיר ביותר של אלכסנדר ירוסלביץ' נבסקי (אבי הנסיכויות הרוסיות ברחבי אורדת הזהב) אשר ירש מאביו את העיר המשנית והקטנה מכל, מוסקבה, במטרה להאדיר את השפעתה של העיר והשפעת שושלת רוריק. דניאיל כיוון את מוסקבה למסלול שיהפוך אותה לנסיכות הרוסית החזקה ביותר ועל כן הוא נודע כמקימה של הנסיכות הגדולה של מוסקבה.
דניאיל והנצרות האורתודוקסית
[עריכת קוד מקור | עריכה]דניאיל נפטר בגיל 42, ב-4 במרץ 1303. זמן מה לפני מותו הפך נזיר ולפי רצונו הוא נקבר במנזר דנילוב. הוא עבר קאנוניזציה בידי הכנסייה האורתודוקסית הרוסית בשנת 1791 והוכר כקדוש נוצרי.
במהלך הכיבוש המונגולי של אירופה ומלחמות השטחים בין נסיכי הרוס, דניאיל יצר שלום במוסקבה ופעל ללא שפיכות דמים. במהלך 30 שנות שלטונו השתתף דניאיל באך ורק מלחמה אחת. על פי האגדה, דניאיל היה פופולרי ומוערך על ידי נתיניו בזכות העדינות, הענווה והשלווה שלו. דניאיל שמר על שלום במוסקבה גם אם הדבר עלה בהשפעתו על גבי שאר הנסיכויות. נאמר כי ראה את עמו לפני גאוותו ותאריו שלו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דניאיל, נסיך מוסקבה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
