דניאיל קוויט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דניאיל קוויט
לידה 26 באפריל 1994 (בן 29)
אופה שברוסיה
שם לידה Дании́л Вячесла́вович Квят עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום רוסיהרוסיה רוסי
בן או בת זוג Kelly Piquet (ינואר 2017מרץ 2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
קבוצה נוכחית אלפאטאורי
קריירת פורמולה 1
מרוצים 112
ניצחונות 0
פודיומים 3
נקודות בקריירה 202
זינוקים מפול פוזישן 0
הקפות מהירות 1
קבוצות טורו רוסו (2014)
רד בול (20152016)
טורו רוסו (20162017, 2019)
אלפאטאורי (2020)
עריכת הנתון בוויקינתונים
en.kvyat.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דניאיל וייצ'סלבוביץ' קוויטרוסית: Дании́л Вячесла́вович Квят; נולד ב-26 באפריל 1994) הוא נהג מרוצים רוסי שהתחרה במשך 6 עונות באליפות הפורמולה 1 עבור קבוצות טורו רוסו, רד בול רייסינג ואלפאטאורי. בשנת 2013 זכה באליפות ה-GP3.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוויט נולד בעיר אופה, בשקורטוסטן, רוסיה וכילד החל להתחרות בקארטינג ברוסיה ובאיטליה. בשנת 2009 סיים במקום השלישי באליפות אירופה בקטגוריית KF3 וסיים במקום השני באליפות העולם. בשנת 2010 החל להתחרות בסבב הפורמולה ב.מ.וו האסייתי ובמהלך העונה חתם בקבוצת הפיתוח של רד בול והחל להתחרות גם בסבב הפורמולה ב.מ.וו האירופאי. במקביל, השתתף בשני המרוצים האחרונים של סבב הפורמולה רנו 2.0 האירופאי.

במהלך החודשים ינואר ופברואר השתתף בתחרויות במסגרת סבב המרוצים של טויוטה בניו זילנד ובהמשך העונה התחרה בסבב הפורמולה רנו 2.0 האירופאי ובמקביל גם בסבב האליפות הצפון-אירופאי. בסבב האירופאי השיג שני ניצחונות וסיים את העונה במקום השלישי ובסבב הצפון-אירופאי השיג שבעה ניצחונות וסיים במקום השני אחרי קרלוס סאינס. בשנת 2012 התחרה במקביל בסבב פורמולה רנו 2.0 האירופאי ובסבב האלפי. בחודש מרץ הוא פתח את הסבב האלפי עם ניצחון כפול במונצה[1] ובחודש מאי רשם ניצחון כפול באירוע הפתיחה של הסבב האירופאי באראגון[2]. בסבב האלפי השיג שבעה ניצחונות במהלך העונה וסיים כאלוף. בסבב האירופאי השיג מספר ניצחונות דומה, אך הגיע רק למקום השני.

בעונת 2013 התחרה שוב בשתי מסגרות מקבילות: סבב ה-GP3 ופורמולה 3 האירופאית. בשל רישום מאוחר לסבב הפורמולה 3 נחשב למתחרה אורח ולמרות שהשיג ניצחון ושישה פודיומים במהלך העונה לא צבר נקודות. בסבב ה-GP3 הגיע לפודיום לראשונה רק באירוע החמישי[3], אך עד לסיום העונה השיג שלושה ניצחונות ופודיום נוסף וזכה באליפות בעונת הבכורה שלו.

קריירת מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

קוויט במהלך גרנד פרי בחריין (2016)

באוקטובר 2013 הוכרז קוויט כמחליפו של דניאל ריקארדו בקבוצת טורו רוסו[4]. הוא שותף כנהג ניסויים באימון המקדים של שני המרוצים האחרונים בעונה בארצות הברית ובברזיל[5]. מרוץ הבכורה שלו בפורמולה 1 היה מרוץ פתיחת העונה באוסטרליה אותו סיים במקום התשיעי. בכך הפך קוויט, בן ה-19, לנהג הצעיר ביותר שצובר נקודות, כשהוא שובר את שיאו של סבסטיאן פטל[6]. שנה לאחר מכן ישבר השיא על ידי מקס ורסטאפן, גם הוא נהג בקבוצת טורו רוסו. בעונת הבכורה השיג שמונה נקודות אותן צבר בשישה מרוצים שונים. בחודש אוקטובר הודיע פטל על כוונתו לעזוב את קבוצת רד בול בסיום העונה וקוויט נבחר למלא את מקומו[7].

קוויט נאלץ להחמיץ את מרוץ פתיחת העונה בשל בעיה בהילוכים. בגרנד פרי ההונגרי הצליח לרשום את הישגו הטוב ביותר בעונה, כשסיים במקום השני והגיע לפודיום לראשונה. את העונה סיים במקום השביעי, כשלזכותו 95 נקודות. את עונת 2016 פתח בקבוצת רד בול ובגרנד פרי הסיני השיג את הפודיום השני בקריירה, כשסיים במקום השלישי[8]. בגרנד פרי הרוסי התנגש קוויט בסבסטיאן פטל והוציא אותו מהמרוץ. התנהגותו של קוויט הובילה את הנהלת הקבוצה לבצע שינוי ולהחליף בינו ובין ורסטאפן מקבוצת המשנה ארבעה מרוצים לאחר תחילת העונה[9]. לאחר שחזר לקבוצת טורו רוסו התקשה להציג את יכולותיו ובשבעת המרוצים הבאים צבר שתי נקודות בלבד. הדבר הוביל לכך שבחודש יולי הודיעה הקבוצה כי לא תחדש עמו את החוזה בסיום העונה[10].

למרות ההכרזה המשיך להתחרות עבור הקבוצה גם בעונת 2017. ב-14 המרוצים הראשונים צבר רק 4 נקודות. בעקבות כך הוחלף על ידי פייר גאסלי, שתפס את מקומו בגרנד פרי מלזיה וביפן[11]. קוויט חזר להתחרות בגרנד פרי בארצות הברית, אך לאחר המרוץ הודיעה הקבוצה על פרידה סופית ממנו[12].

לאחר הפרידה מטורו רוסו עבר לשמש כנהג פיתוח בקבוצת פרארי[13]. בספטמבר 2018, בסמוך לגרנד פרי רוסיה הודיעה טורו רוסו על חזרתו של קוויט לקבוצה בעונת 2019 כמחליפו של פייר גאסלי שעבר לקבוצת רד בול[14]. קוויט הפך לאב במהלך סוף השבוע של גרנד פרי גרמניה, אליו זינק מהמקום ה-14. המרוץ התקיים תחת גשם כבד והיה גדוש באירועים, בסיומו חצה את קו הסיום במקום השלישי והשיג פודיום ראשון לקבוצה לאחר 11 שנים[15].

בעונת 2020 המשיך להתחרות בקבוצה, ששינתה את שמה לאלפאטאורי. בסיום העונה הוחלף על ידי יוקי צונודה. בשנת 2021 שימש כנהג משלים בקבוצת אלפין יחד עם גואניו ז'ו[16].

אליפות העולם במרוצים סיבולת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנת 2022 הצטרף לקבוצת G-Drive ויתחרה בקטגוריית ה-LMP2 באליפות העולם במרוצי סיבולת[17].

מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה קבוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 מיקום נקודות
עונת 2014 טורו רוסו אוסטרליהאוסטרליה
9
מלזיהמלזיה
10
בחרייןבחריין
11
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
10
ספרדספרד
14
מונקומונקו
פרש
קנדהקנדה
פרש
אוסטריהאוסטריה
פרש
בריטניהבריטניה
9
גרמניהגרמניה
פרש
הונגריההונגריה
14
בלגיהבלגיה
9
איטליהאיטליה
11
סינגפורסינגפור
14
יפןיפן
11
רוסיהרוסיה
14
ארצות הבריתארצות הברית
15
ברזילברזיל
11
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
פרש
15 8
עונת 2015 רד בול אוסטרליהאוסטרליה
DNS
מלזיהמלזיה
9
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
פרש
בחרייןבחריין
9
ספרדספרד
10
מונקומונקו
4
קנדהקנדה
9
אוסטריהאוסטריה
12
בריטניהבריטניה
6
הונגריההונגריה
2
בלגיהבלגיה
4
איטליהאיטליה
10
סינגפורסינגפור
6
יפןיפן
13
רוסיהרוסיה
5
ארצות הבריתארצות הברית
פרש
מקסיקומקסיקו
4
ברזילברזיל
7
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
10
7 95
עונת 2016 רד בול אוסטרליהאוסטרליה
DNS
בחרייןבחריין
7
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
3
רוסיהרוסיה
15
14 25
טורו רוסו ספרדספרד
10
מונקומונקו
פרש
קנדהקנדה
12
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
פרש
אוסטריהאוסטריה
פרש
בריטניהבריטניה
10
הונגריההונגריה
16
גרמניהגרמניה
15
בלגיהבלגיה
14
איטליהאיטליה
פרש
סינגפורסינגפור
9
מלזיהמלזיה
14
יפןיפן
13
ארצות הבריתארצות הברית
11
מקסיקומקסיקו
18
ברזילברזיל
13
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
פרש
2017 טורו רוסו אוסטרליהאוסטרליה
9
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
פרש
בחרייןבחריין
12
רוסיהרוסיה
12
ספרדספרד
9
מונקומונקו
פרש
קנדהקנדה
פרש
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
פרש
אוסטריהאוסטריה
16
בריטניהבריטניה
15
הונגריההונגריה
11
בלגיהבלגיה
12
איטליהאיטליה
12
סינגפורסינגפור
פרש
מלזיהמלזיה יפןיפן ארצות הבריתארצות הברית
10
מקסיקומקסיקו ברזילברזיל איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות 16 5
2019 טורו רוסו אוסטרליהאוסטרליה
10
בחרייןבחריין
12
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
פרש
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
פרש
ספרדספרד
9
מונקומונקו
7
קנדהקנדה
10
צרפתצרפת
14
אוסטריהאוסטריה
17
בריטניהבריטניה
9
גרמניהגרמניה
3
הונגריההונגריה
15
בלגיהבלגיה
7
איטליהאיטליה
פרש
סינגפורסינגפור
15
רוסיהרוסיה
12
יפןיפן
10
מקסיקומקסיקו
11
ארצות הבריתארצות הברית
12
ברזילברזיל
10
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
9
13 37
2020 אלפאטאורי אוסטריהאוסטריה
12
אוסטריהאוסטריה
10
הונגריההונגריה
12
בריטניהבריטניה
פרש
בריטניהבריטניה
10
ספרדספרד
12
בלגיהבלגיה
11
איטליהאיטליה
9
איטליהאיטליה
7
רוסיהרוסיה
8
גרמניהגרמניה
15
פורטוגלפורטוגל
19
איטליהאיטליה
4
טורקיהטורקיה
12
בחרייןבחריין
11
בחרייןבחריין
7
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
11
14 32

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דניאיל קוויט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Alps – Monza, Gara 2: Incontenibile Kvyat, stopnadgo.tv, 25 March 2012 - באיטלקית
  2. ^ Classy Kvyat at the double, Renaultsport.com, 6 May 2012
  3. ^ סבב ה-GP3 הורכב משמונה אירועים, כאשר בכל אירוע מתקיימים שני מרוצים
  4. ^ Daniil Kvyat Signs with Toro Rosso for 2014 Formula 1 Season, soprtmedia101.com, 22 October 2013
  5. ^ Brazilian Grand Prix: Kvyat expands experience with wet session, crash.net, 22 November 2013
  6. ^ Australian GP: Rosberg wins after Lewis Hamilton and Vettel retire, bbc.com, 16 March 2014
  7. ^ בדרכו של שומאכר: פטל רוצה אליפות עם פרארי, one‏, 13 במרץ 2015
  8. ^ ניקו רוזברג זכה בגרנד פרי סין, וואלה, 17 באפריל 2016
  9. ^ אתר למנויים בלבד אמיר ענבר, "משחקי הכס" גרסת פורמולה 1, באתר הארץ, 20 במאי 2016
  10. ^ Kvyat set for Red Bull Racing split, thisisf1.com, 24 July 2016
  11. ^ Toro Rosso confirms Gasly for next races, Motorsport.com. 26 September 2017
  12. ^ Toro Rosso F1 chooses Brendon Hartley over Daniil Kvyat for Mexico City, Autoweek, 23 October 2017
  13. ^ Daniil Kvyat secures Ferrari Formula 1 development role for 2018, Autosport, 10 January 2018
  14. ^ Kvyat seals F1 return with Toro Rosso, Motosrsport.com, 29 September 2018
  15. ^ New dad Kvyat beaming as Toro Rosso celebrate rare podium, Reuters, 29 July 2019
  16. ^ Kvyat joins Alpine as reserve driver for 2021 season, RaceFans.net, 2 March 2021
  17. ^ Ex-F1 racer Kvyat joins G-Drive for 2022 WEC season, Motorsport.com, 14 February 2022