דניאלה כרמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דניאלה כרמי
אין תמונה חופשית
לידה 1 בספטמבר 1941 (בת 80)
תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית, צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דניאלה כרמי (נולדה ב-1 בספטמבר 1941 בתל אביב) היא סופרת, מחזאית, מתרגמת ותסריטאית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרמי נולדה בשם דניאלה קוטוביץ' לרות ופייר (פנחס). גדלה בבית חילוני-אתאיסטי במרכז תל אביב. בתיכון למדה בגימנסיה גאולה. בשנות ה-70 הייתה פעילה במצפן ובאוונגרד[1]. למדה פילוסופיה ותקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים, סיימה תואר ראשון ב-1970 ותואר שני ב-1975[2][3]. את עבודת הגמר של התואר השני עשתה על טיפול העיתונות בפרשת אודי אדיב.

התחילה את דרכה הספרותית כמתרגמת של ספרים בסדרת "הרומן הרומנטי" בתחילת שנות ה-70. בשנת 1978 כתבה את התסריט לעיבוד הטלוויזיוני של הספר חרבת חזעה מאת ס. יזהר[4].

בשנת 1985 פרסמה את ספרה "הפיצוץ ברחוב אהל"ן"[5], שהומחז והועלה על במת תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער שנה אחר כך[6]. הספר מספר על משפחה בה האם יהודיה והאב ערבי ובני המשפחה משני הלאומים נפגשים בסדר פסח, לאחר פיצוץ שאירע ממיכל גז בו הואשם האב בשוגג[7]. נושא ההצגה עורר סערה ומספר הצגות שלו בוטלו, בטענה שהוא "מעודד נישואי תערובת בין יהודים לערבים"[8].

בשנת 1987 עיבדה לעברית שני מחזות קצרים, "שתיקת הים" מאת ורקור ו"לירות בפיל" של ג'ורג' אורוול, עבור מרכז התיאטרוני בנווה צדק[9].

בשנת 1988 עלה בתיאטרון הקאמרי המחזה "חקירה" שכלל שני מחזות קצרים שכתבה, "חדר קפיצים" ו"כל הזמן שבעולם לאכול שזיפים". את המחזה ביימה נולה צ'לטון וכיכבו בו מכרם חורי, סנדרה שדה ויונתן צ'רצ'י[10].

בשנת 1989 כתבה לזמר אלברט עמר את האלבום והמופע "שקוף", שהועלה במסגרת פסטיבל ישראל בבימוי איציק ויינגרטן[11].

בשנת 1992] כתבה את מחזה "יזראל טן פוינטס", שעלה בתיאטרון חיפה בבימוי נולה צ'לטון[12].

בשנת 1993 כתבה את המחזמר "הזנב של בת הים", על פי משפחתי וחיות אחרות של ג'רלד דארל, עם מוזיקה שהלחין אלדד לידור ובבימוי נויה לנצט. המחזמר עלה לראשונה בפסטיבל חיפה להצגות ילדים ואחר כך הוצג ברחבי הארץ[13].

ספרה "סמיר ויונתן על כוכב מאדים" (1994) זכה לציון לשבח על סובלנות בספרות מטעם ארגון אונסק"ו ותורגם לשפות רבות. על פי המכון לתרגום ספרות עברית זהו הספר העברי הראשון שתורגם לתאילנדית. ספר זה הומחז אף הוא והוצג בתיאטרונטו 2001, בבימוי מוחמד בכרי[14], בפסטיבל חיפה להצגות ילדים בבימוי נולה צ'לטון ב-2004[15], ובתיאטרונטו 2011, בבימוי סיון הנדלסמן ובכיכובו של יוגב יפת[16]. על משחקו זכה יפת בפרס השחקן הטוב ביותר במסגרת התחרותית של הצגות היחיד לילדים[17].

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרמי גרושה מהפסיכולוג מנחם כרמי, ואם לשלושה. מתגוררת בירושלים.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ניצן בשלגים, הוצאת כתר, 1984
  • כל הזמן שבעולם לקטוף שזיפים, כתר 1987
  • חיי הלילה של קליאו, הספרייה 1991[20]
  • לשחרר פיל, פרוזה אחרת, עם עובד, 2001[21]
  • דבש קיץ, ספריה לעם, עם עובד, 2002[22].
  • משפחת יאסין ולוסי בשמים, ספריה לעם, עם עובד, 2009[23].
  • עזים, פרוזה אחרת, עם עובד, 2011[24]

לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפיצוץ ברחוב אהל"ן, כתר, 1985
  • סמיר ויונתן על כוכב מאדים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1994
  • להיות בת של צועני, הקיבוץ המאוחד, 1997
  • ביאנקה רוח-הרפאים, הקיבוץ המאוחד, 2001[25]
  • היפופוטמית על הגג, הקיבוץ המאוחד, 2001
  • מסע על קורקינט, עם עובד, 2004
  • הלוויתן ואני, כנרת, 2008[26]
  • לאן עפים הסבאים, הקיבוץ המאוחד, 2014
  • איך השגתי לי סוס, הקיבוץ המאוחד, 2016

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסריטי טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חרבת חזעה, הטלוויזיה הישראלית, 1978
  • קוראים לי דנה ואני אלכוהוליסטית, הטלוויזיה הישראלית, 1983

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נאוה כהן, הפיצוץ הבא של דניאלה כרמי, כותרת ראשית, 7 בינואר 1987
  2. ^ :חולקו תעודות "בוגר במדעי הרוח", דבר, 9 בפברואר 1970
  3. ^ מקבלי תארים באוניברסיטה העברית בירושלים, מעריב, 18 ביוני 1975
  4. ^ עדנה אדטו, סוף סוף "חירבת חיזעה", דבר, 3 בפברואר 1978
  5. ^ ארנה מר, ביקורת - השחורים - הפיצוץ ברחוב אהלן, כותרת ראשית, 13 בנובמבר 1985
  6. ^ יוסי עוזרד, הצגה - "בלי פיצוצים", חדשות, 12 בנובמבר 1986
  7. ^ מחזה מעודד נישואי תערובת בין יהודים לערבים, מעריב, 14 בנובמבר 1986
  8. ^ יוסי עוזרד, פיצוץ, חדשות, 26 בנובמבר 1986
  9. ^ ירון פריד, בשני המקרים, מאוחר, חדשות, 7 באפריל 1987
  10. ^ ביקורות:
    שוש אביגל, בכורה - לחתוך בסכין את השקט, חדשות, 10 במאי 1988
    אליקים ירון, טיוטות אנושיות, מעריב, 10 במאי 1988
  11. ^ שוש אביגל, תאטרון-מוזיקה - "שקוף" מופע יחיד, אלברט עמר, חדשות, 24 במאי 1989
  12. ^ דורית חכים, תקוות גדולות, חדשות, 16 באפריל 1993
  13. ^ עטרה אופק, פסטיבל - נעים מאוד, שמי ארכיספקטרום היפוטטום הראשון, חדשות, 26 במרץ 1993
  14. ^ מיכאל הנדלזלץיחידים עם הצדקה מסוימת, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2001
  15. ^ רותה קופפרהפסטיבל חיפה להצגות ילדים יתקיים בפסח, באתר הארץ, 17 במרץ 2004
  16. ^ נגה שביט-רז, סמיר ומומי ביפו, באתר הארץ, 8 במאי 2011
  17. ^ טל פרי, ‏והזוכים הם: כל המאושרים מהפסטיבלים הרבים בפסח, באתר גלובס, 26 באפריל 2011
  18. ^ הערב טקס חלוקת פרסי אקו"ם, באתר הארץ, 14 בינואר 2002
  19. ^ נירית אנדרמןדניאלה כרמי ונועה אהרוני זכו בתחרות הפיצ'ינג לסרטי ילדים ונוער, באתר הארץ, 22 ביולי 2017
  20. ^ אריאנה מלמד, ביקורת - "חיי הלילה של קליאו", חדשות, 8 בנובמבר 1991
  21. ^ ביקורות:
    בתיה גורהפיל הוא חיה נבונה, באתר הארץ, 8 ביוני 2001
    ערן בר-גיל, מים רבים לא יוכלו לכבות את השיגעון, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2001
  22. ^ פרוזה - מקור, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2002
  23. ^ עמרי הרצוגכל מה שאתה צריך זה אהבה, באתר הארץ, 6 במאי 2009
  24. ^ עמרי הרצוגעזים: נובלה יוצאת דופן, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2011ה
  25. ^ ציפי גון-גרוסהחבורה של האחרים, של מי שלא שייכים, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2001
  26. ^ דורעם גונט, צריך להיות עדין עם הזנב, באתר הארץ, 13 באפריל 2008