דניאלה כרמי

דניאלה כרמי
לידה	1 בספטמבר 1941 (בת 80); תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
שפות היצירה	עברית, צרפתית

דניאלה כרמי (נולדה ב-1 בספטמבר 1941 בתל אביב) היא סופרת, מחזאית, מתרגמת ותסריטאית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרמי נולדה בשם דניאלה קוטוביץ' לרות ופייר (פנחס). גדלה בבית חילוני-אתאיסטי במרכז תל אביב. בתיכון למדה בגימנסיה גאולה. בשנות ה-70 הייתה פעילה במצפן ובאוונגרד^[1]. למדה פילוסופיה ותקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים, סיימה תואר ראשון ב-1970 ותואר שני ב-1975^[2]^[3]. את עבודת הגמר של התואר השני עשתה על טיפול העיתונות בפרשת אודי אדיב.

התחילה את דרכה הספרותית כמתרגמת של ספרים בסדרת "הרומן הרומנטי" בתחילת שנות ה-70. בשנת 1978 כתבה את התסריט לעיבוד הטלוויזיוני של הספר חרבת חזעה מאת ס. יזהר^[4].

בשנת 1985 פרסמה את ספרה "הפיצוץ ברחוב אהל"ן"^[5], שהומחז והועלה על במת תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער שנה אחר כך^[6]. הספר מספר על משפחה בה האם יהודיה והאב ערבי ובני המשפחה משני הלאומים נפגשים בסדר פסח, לאחר פיצוץ שאירע ממיכל גז בו הואשם האב בשוגג^[7]. נושא ההצגה עורר סערה ומספר הצגות שלו בוטלו, בטענה שהוא "מעודד נישואי תערובת בין יהודים לערבים"^[8].

בשנת 1987 עיבדה לעברית שני מחזות קצרים, "שתיקת הים" מאת ורקור ו"לירות בפיל" של ג'ורג' אורוול, עבור מרכז התיאטרוני בנווה צדק^[9].

בשנת 1988 עלה בתיאטרון הקאמרי המחזה "חקירה" שכלל שני מחזות קצרים שכתבה, "חדר קפיצים" ו"כל הזמן שבעולם לאכול שזיפים". את המחזה ביימה נולה צ'לטון וכיכבו בו מכרם חורי, סנדרה שדה ויונתן צ'רצ'י^[10].

בשנת 1989 כתבה לזמר אלברט עמר את האלבום והמופע "שקוף", שהועלה במסגרת פסטיבל ישראל בבימוי איציק ויינגרטן^[11].

בשנת 1992] כתבה את מחזה "יזראל טן פוינטס", שעלה בתיאטרון חיפה בבימוי נולה צ'לטון^[12].

בשנת 1993 כתבה את המחזמר "הזנב של בת הים", על פי משפחתי וחיות אחרות של ג'רלד דארל, עם מוזיקה שהלחין אלדד לידור ובבימוי נויה לנצט. המחזמר עלה לראשונה בפסטיבל חיפה להצגות ילדים ואחר כך הוצג ברחבי הארץ^[13].

ספרה "סמיר ויונתן על כוכב מאדים" (1994) זכה לציון לשבח על סובלנות בספרות מטעם ארגון אונסק"ו ותורגם לשפות רבות. על פי המכון לתרגום ספרות עברית זהו הספר העברי הראשון שתורגם לתאילנדית. ספר זה הומחז אף הוא והוצג בתיאטרונטו 2001, בבימוי מוחמד בכרי^[14], בפסטיבל חיפה להצגות ילדים בבימוי נולה צ'לטון ב-2004^[15], ובתיאטרונטו 2011, בבימוי סיון הנדלסמן ובכיכובו של יוגב יפת^[16]. על משחקו זכה יפת בפרס השחקן הטוב ביותר במסגרת התחרותית של הצגות היחיד לילדים^[17].

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1999 זכתה בפרס היצירה לסופרים עבריים על "חיי הלילה של קליאו".
ב-2002 העניק לה אקו"ם את "פרס אשמן" על "לשחרר פיל"^[18].
ב-2015 זכתה בפרס רמת גן לספרות על ספרה "לאן עפים הסבאים".
ב-2017 תסריט שכתבה על פי "סמיר ויונתן על כוכב מאדים", זכה בתחרות הפיצ'ינג לפיתוח תסריטים לסרטי ילדים^[19].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרמי גרושה מהפסיכולוג מנחם כרמי, ואם לשלושה. מתגוררת בירושלים.

יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצן בשלגים, הוצאת כתר, 1984
כל הזמן שבעולם לקטוף שזיפים, כתר 1987
חיי הלילה של קליאו, הספרייה 1991^[20]
לשחרר פיל, פרוזה אחרת, עם עובד, 2001^[21]
דבש קיץ, ספריה לעם, עם עובד, 2002^[22].
משפחת יאסין ולוסי בשמים, ספריה לעם, עם עובד, 2009^[23].
עזים, פרוזה אחרת, עם עובד, 2011^[24]

לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיצוץ ברחוב אהל"ן, כתר, 1985
סמיר ויונתן על כוכב מאדים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1994
להיות בת של צועני, הקיבוץ המאוחד, 1997
ביאנקה רוח-הרפאים, הקיבוץ המאוחד, 2001^[25]
היפופוטמית על הגג, הקיבוץ המאוחד, 2001
מסע על קורקינט, עם עובד, 2004
הלוויתן ואני, כנרת, 2008^[26]
לאן עפים הסבאים, הקיבוץ המאוחד, 2014
איך השגתי לי סוס, הקיבוץ המאוחד, 2016

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ון קריזי, המפקח וסט בפעולה, מ. מזרחי, 1971
מארי בורצ'ל, פתיון של אהבה, רמדור, 1971
מארי בורצ'ל, קנטטה לשתי אהבות, רמדור, 1971
קטרינה בריט, אהובי הקנדי, רמדור, 1971
ברברה קרטלנד, אנדורה היפה, רמדור, 1971
גוין וסטווד, לב שומר אהבה, רמדור, 1973
מארי בורצ'ל, פתיון של אהבה, שלגי, 1985
מארי בורצ'ל, קנטטה לשתי אהבות, שלגי, 1985
הנרייטה רייד, מורשת האהבה, שלגי, 1990

מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקירה, תיאטרון הקאמרי, 1988
יזראל טן פוינטס, תיאטרון חיפה, 1992
ארטן, פסטיבל עכו, 1998, בימוי: רויטל איתן

תסריטי טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרבת חזעה, הטלוויזיה הישראלית, 1978
קוראים לי דנה ואני אלכוהוליסטית, הטלוויזיה הישראלית, 1983

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאלה כרמי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
דניאלה כרמי, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
דניאלה כרמי, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
דניאלה כרמי, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
דניאלה כרמי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
דניאלה כרמי באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
דניאלה כרמי באתר הוצאת עם עובד
נאוה כהן, הפיצוץ הבא של דניאלה כרמי, כותרת ראשית, 7 בינואר 1987 - כתבת פרופיל
ענת מידן, כותבת אבל לא סופרת, חדשות, 29 באפריל 1988 - ריאיון
מיה סלע, דניאלה כרמי: "אנשים פה לא מורדים, אז שהגיבורים ימרדו", באתר הארץ, 17 באפריל 2009 - ריאיון
נועה לימונה, מעז יצא מתוק, באתר הארץ, 23 בנובמבר 2011 - ריאיון

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ נאוה כהן, הפיצוץ הבא של דניאלה כרמי, כותרת ראשית, 7 בינואר 1987
^ :חולקו תעודות "בוגר במדעי הרוח", דבר, 9 בפברואר 1970
^ מקבלי תארים באוניברסיטה העברית בירושלים, מעריב, 18 ביוני 1975
^ עדנה אדטו, סוף סוף "חירבת חיזעה", דבר, 3 בפברואר 1978
^ ארנה מר, ביקורת - השחורים - הפיצוץ ברחוב אהלן, כותרת ראשית, 13 בנובמבר 1985
^ יוסי עוזרד, הצגה - "בלי פיצוצים", חדשות, 12 בנובמבר 1986
^ מחזה מעודד נישואי תערובת בין יהודים לערבים, מעריב, 14 בנובמבר 1986
^ יוסי עוזרד, פיצוץ, חדשות, 26 בנובמבר 1986
^ ירון פריד, בשני המקרים, מאוחר, חדשות, 7 באפריל 1987
^ ביקורות:
שוש אביגל, בכורה - לחתוך בסכין את השקט, חדשות, 10 במאי 1988
אליקים ירון, טיוטות אנושיות, מעריב, 10 במאי 1988
^ שוש אביגל, תאטרון-מוזיקה - "שקוף" מופע יחיד, אלברט עמר, חדשות, 24 במאי 1989
^ דורית חכים, תקוות גדולות, חדשות, 16 באפריל 1993
^ עטרה אופק, פסטיבל - נעים מאוד, שמי ארכיספקטרום היפוטטום הראשון, חדשות, 26 במרץ 1993
^ מיכאל הנדלזלץ, יחידים עם הצדקה מסוימת, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2001
^ רותה קופפר, הפסטיבל חיפה להצגות ילדים יתקיים בפסח, באתר הארץ, 17 במרץ 2004
^ נגה שביט-רז, סמיר ומומי ביפו, באתר הארץ, 8 במאי 2011
^ טל פרי, ‏והזוכים הם: כל המאושרים מהפסטיבלים הרבים בפסח, באתר גלובס, 26 באפריל 2011
^ הערב טקס חלוקת פרסי אקו"ם, באתר הארץ, 14 בינואר 2002
^ נירית אנדרמן, דניאלה כרמי ונועה אהרוני זכו בתחרות הפיצ'ינג לסרטי ילדים ונוער, באתר הארץ, 22 ביולי 2017
^ אריאנה מלמד, ביקורת - "חיי הלילה של קליאו", חדשות, 8 בנובמבר 1991
^ ביקורות:
בתיה גור, הפיל הוא חיה נבונה, באתר הארץ, 8 ביוני 2001
ערן בר-גיל, מים רבים לא יוכלו לכבות את השיגעון, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2001
^ פרוזה - מקור, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2002
^ עמרי הרצוג, כל מה שאתה צריך זה אהבה, באתר הארץ, 6 במאי 2009
^ עמרי הרצוג, עזים: נובלה יוצאת דופן, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2011ה
^ ציפי גון-גרוס, החבורה של האחרים, של מי שלא שייכים, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2001
^ דורעם גונט, צריך להיות עדין עם הזנב, באתר הארץ, 13 באפריל 2008

[1] נאוה כהן, הפיצוץ הבא של דניאלה כרמי, כותרת ראשית, 7 בינואר 1987

[2] :חולקו תעודות "בוגר במדעי הרוח", דבר, 9 בפברואר 1970

[3] מקבלי תארים באוניברסיטה העברית בירושלים, מעריב, 18 ביוני 1975

[4] עדנה אדטו, סוף סוף "חירבת חיזעה", דבר, 3 בפברואר 1978

[5] ארנה מר, ביקורת - השחורים - הפיצוץ ברחוב אהלן, כותרת ראשית, 13 בנובמבר 1985

[6] יוסי עוזרד, הצגה - "בלי פיצוצים", חדשות, 12 בנובמבר 1986

[7] מחזה מעודד נישואי תערובת בין יהודים לערבים, מעריב, 14 בנובמבר 1986

[8] יוסי עוזרד, פיצוץ, חדשות, 26 בנובמבר 1986

[9] ירון פריד, בשני המקרים, מאוחר, חדשות, 7 באפריל 1987

[10] ביקורות:
שוש אביגל, בכורה - לחתוך בסכין את השקט, חדשות, 10 במאי 1988
אליקים ירון, טיוטות אנושיות, מעריב, 10 במאי 1988

[11] שוש אביגל, תאטרון-מוזיקה - "שקוף" מופע יחיד, אלברט עמר, חדשות, 24 במאי 1989

[12] דורית חכים, תקוות גדולות, חדשות, 16 באפריל 1993

[13] עטרה אופק, פסטיבל - נעים מאוד, שמי ארכיספקטרום היפוטטום הראשון, חדשות, 26 במרץ 1993

[14] מיכאל הנדלזלץ, יחידים עם הצדקה מסוימת, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2001

[15] רותה קופפר, הפסטיבל חיפה להצגות ילדים יתקיים בפסח, באתר הארץ, 17 במרץ 2004

[16] נגה שביט-רז, סמיר ומומי ביפו, באתר הארץ, 8 במאי 2011

[17] טל פרי, ‏והזוכים הם: כל המאושרים מהפסטיבלים הרבים בפסח, באתר גלובס, 26 באפריל 2011

[18] הערב טקס חלוקת פרסי אקו"ם, באתר הארץ, 14 בינואר 2002

[19] נירית אנדרמן, דניאלה כרמי ונועה אהרוני זכו בתחרות הפיצ'ינג לסרטי ילדים ונוער, באתר הארץ, 22 ביולי 2017

[20] אריאנה מלמד, ביקורת - "חיי הלילה של קליאו", חדשות, 8 בנובמבר 1991

[21] ביקורות:
בתיה גור, הפיל הוא חיה נבונה, באתר הארץ, 8 ביוני 2001
ערן בר-גיל, מים רבים לא יוכלו לכבות את השיגעון, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2001

[22] פרוזה - מקור, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2002

[23] עמרי הרצוג, כל מה שאתה צריך זה אהבה, באתר הארץ, 6 במאי 2009

[24] עמרי הרצוג, עזים: נובלה יוצאת דופן, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2011ה

[25] ציפי גון-גרוס, החבורה של האחרים, של מי שלא שייכים, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2001

[26] דורעם גונט, צריך להיות עדין עם הזנב, באתר הארץ, 13 באפריל 2008

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]


לידה	1 בספטמבר 1941 (בת 80) תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
שפות היצירה	עברית, צרפתית