לדלג לתוכן

דניאלה רן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דניאלה רן
דניאלה רן 2020
דניאלה רן 2020
דניאלה רן 2020
לידה 23 בינואר 1942
ה' בשבט ה'תש"ב עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה ספטמבר 2021 (בגיל 79)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה דניאלה פרוידנברג
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק חוקרת תחום הספנות העברית
מקום לימודים אוניברסיטת חיפה
נושאי כתיבה הספנות הישראלית
בן זוג יצחק רן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דניאלה רן (23 בינואר 1942 - ספטמבר 2021) הייתה עמיתת מחקר במוסד הרצל לחקר הציונות ולימודה ובמכון ללימודי ים באוניברסיטת חיפה, מתמחה בתולדות הספנות המודרנית בארץ ישראל בתקופת המנדט ובמדינת ישראל. חקרה את התפתחות חיל הים הישראלי, ערכה מחקרים היסטוריים בתולדות המדינה בכלל והספנות העברית בפרט.

משפחת פרוידנברג בהפלגת הבכורה של אוניית הנוסעים "ישראל" מהמבורג לחיפה, 1955.דניאלה רן משמאל.

ילדות ולימודים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאלה נולדה ב-23 בינואר 1942, בת בכורה לרב-החובל אבנר גילאי (פרוידנברג) ולרעייתו לורה. המשפחה התגוררה בקריות מצפון לחיפה.

ב-1954 נסעה המשפחה לכמה שנים לגרמניה, שם פיקח פרוידנברג על בניית האוניות הישראליות מכספי השילומים בהמבורג, פרק חשוב ומשמעותי בתולדות הצי. עבור יוצאי גרמניה, כמו הוריה של רן, היה זה גם פרק טעון ועמוס רבדים של היסטוריה פרטית וקולקטיבית. הבנות למדו בבית ספר של הצבא הבריטי בהמבורג, ואחר כך התגוררו באנגליה אצל הדודה ולמדו שם בבית ספר פרטי.

עם שובה לישראל עברה המשפחה לכרמל, ורן סיימה את בית הספר "חוגים" בחיפה. היא המשיכה במסלול הישראלי המוכר של אותן שנים, ואת שירותה הצבאי עשתה בקיבוץ גונן, שם פגשה את בעלה לעתיד יצחק רן. הזוג נשאר בקיבוץ, שם עזרה רן בטיפוח הדור הראשון של הקיבוץ כגננת. מאוחר יותר עברו לחיפה.

רן למדה באוניברסיטת חיפה: תואר ראשון בחוג ללימודי ארץ ישראל ותואר שני בלימודי ציוויליזציות ימיות. היא המשיכה לדוקטורט באוניברסיטת חיפה, ובמסגרתו חקרה את התפתחות חיל הים הישראלי בשנותיו הראשונות וכן ערכה מחקרים היסטוריים על תולדות המדינה בכלל ועל הספנות בפרט. בהמשך הייתה עמיתת מחקר במוסד הרצל לחקר הציונות, והתמחתה, באופן טבעי, בתולדות הספנות המודרנית בארץ ישראל בתקופת המנדט ובמדינת ישראל.

ראיונות עם יוצאי חיל הים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוזמת עמותת חיל הים החל בקיץ 1993 פרויקט תיעוד ימיו הראשונים של חיל-הים הישראלי באמצעות עדויות שבעל-פה. המטרה הייתה לתעד איך רואים האנשים את אירועי השנים הראשונות כפי שנחקקו בזיכרונם. כך בגישה פתוחה, למעט מספר שאלות מצומצם ניתנה למרואיינים האפשרות לספר את זיכרונותיהם. הפרויקט בוצע על-ידי מוסד הרצל לחקר הציונות שבאוניברסיטת חיפה, שהיה אז בניהולו של פרופ' יואב גלבר.

הראיונות נערכו בין השנים 1993–2001, על-ידי ד"ר דניאלה רן ועל-ידי מספר מתנדבים יוצאי החיל, ביניהם אהרון כנות, אריה מרמרי ואריק קרמן. ארכיון הראיונות כולל עשרות ראיונות עם אנשים שונים ומכסה תקופה של קרוב לשלושה עשורים עם התמקדות על העשור הראשון, ונכללים בו מגוון נושאים החל מאופן ההתגייסות לחיל בעיצומה של מלחמת העצמאות דרך תיאור אירועים שונים, התפתחות החיל והתעצמותו.

ספרים ופרסומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • תרומתה והשפעתה של העלייה הגרמנית להתפתחות הספנות בארץ ישראל, עבודת גמר לתואר מוסמך בהנחיית פרופ' יואב גלבר, 1993.
  • פרופ' נפתלי וידרא - עשר שנים לפטירתו . אוניברסיטת חיפה, 1998.
  • בשיתוף נורית נאה, מרכז רפואי רמב"ם תחקיר, הוצאת מרכז רפואי רמב"ם, 1999.
  • מילה ברנר — 1921-1999 הוצאת קיבוץ דליה,2003
  • התפתחות חיל הים הישראלי מתום מלחמת העצמאות עד יוני 1956, עבודת דוקטורט באוניברסיטת חיפה, 2005.
  • בין ספינה לרציף: תולדות לשכת הספנות, 1932-1982 , הוצאת פרדס, 2008.
  • בין חופים עוינים: דייגים ישראלים בדרום ים סוף, 1958-1973 הרקע המדיני והכלכלי לדיג הישראלי בדרום ים סוף.
  • בשנים האחרונות אספה רן יחד עם אחותה עדנה חומר על תולדות חייו של אביהן, ורנר פרוידנברג, במטרה לכתוב עליו ספר — עבודה שאותה לא הספיקה להשלים.

בני הזוג רן גידלו ארבעה ילדים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ֿ