דניאל בריק
 | |
| לידה |
23 במרץ 1903 סטוקהולם  |
|---|---|
| פטירה |
19 בינואר 1987 (בגיל 83) דאנדריד, שוודיה |
| מדינה |
שוודיה |
| בן או בת זוג |
חנה ריבקין-בריק (1929 – 1970) |
  | |
דניאל בריק (בשוודית: Daniel Brick; 23 במרץ 1903 – 19 בינואר 1987) היה עיתונאי, עורך, מתרגם ואינטלקטואל שוודי וקול מוביל בחיי התרבות היהודית בשוודיה של המאה ה-20.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דניאל בריק נולד ב-1903 לאליאס דוד בריק, סוחר, ולמריה קלרה בריק (לבית בורשטיין), מהגרים יהודים ליטאים שהגיעו לשוודיה דרך פינלנד. הוא היה הבן ה-11 מבין 15 ילדים. המשפחה עברה מסטוקהולם לנורשפין בשנת 1905, וחזרה לסטוקהולם בסביבות 1910. בריק למד בבית הספר נורה לטין וסיים תואר ראשון בהיסטוריה של הספרות מאוניברסיטת סטוקהולם בשנת 1929.[1]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כעיתונאי ועורך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בריק הפך לדמות מרכזית בסצנה התרבותית היהודית של שוודיה. ב-1923 הקים את הירחון Israeliten שיצא לאור כארבע שנים.[1] בשנת 1932 הוא היה שותף להקמת המגזין "הכרוניקה היהודית" (Judisk Krönika)[2] וכיהן כעורך הראשי שלו עד 1979.[3] במהלך השנים שבין מלחמות העולם פרסם בריק מספר חוברות שהתמודדו עם אנטישמיות, כולל "מדוע היהודים תמיד מואשמים?" (1939) ו"נגד אנטישמיות: סופרים שוודים נוקטים עמדה" (1943).[4]הוא תרם לאנציקלופדיה נורדיסק פמילייבוק והרצה לעיתים קרובות בנושאים יהודיים וציוניים.[5] ב-1945 הקים עיתון העוסק בבעיותיהם של המשוחררים ממחנות הריכוז ומחנות העבודה וכן סייע לניצולי שואה בשוודיה טרם קום מדינת ישראל.[6][7]
כמתרגם
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך שנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, בריק תרגם מספר יצירות מרוסית, יידיש וצ'כית לשוודית, לעיתים קרובות בשיתוף פעולה עם אחרים. הוא מילא תפקיד מרכזי בהצגת הספרות המודרנית הסובייטית והמזרח אירופאית לקוראים השוודים. תרגומו הידוע ביותר הוא זה של "החייל האמיץ שוויק" מאת ירוסלב האשק, שפורסם בשנים 1930–1931. בעוד שהתרגום התבסס ברובו על המהדורה הגרמנית ומכיל מספר אי דיוקים, הוא זכה להצלחה פופולרית עצומה והודפס מחדש שוב ושוב במהלך סוף המאה ה-20. בנוסף תרגם סיפורים קצרים מאת מקסים גורקי, י"ל פרץ ואיסאק באבל. כמו כן תרגם את הספר אוטואמנציפציה של ד"ר יהודה לייב פינסקר.[8]
כסופר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1948 הוציא, יחד עם רעייתו הצלמת חנה ריבקין-בריק את הספר "Palestina" המתאר את החיים בארץ ישראל טרם קום המדינה. ב-1955 הוציאו השניים ספר נוסף בשם "Israel", שני הספרים כללו צילומים של ריבקין-בריק מרחבי ארץ ישראל וטקסט של דניאל בריק.[9]
עבודתו הציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בריק היה המזכיר הכללי של ההסתדרות הציונית בשוודיה בין השנים 1935 ל-1948. ב-1939 וב- 1946 שימש כציר השוודי בקונגרס הציוני.[10] בריק היה ציוני נלהב, הוא נהג לבקר בישראל והתארח בין השאר אצל נשיא המדינה זלמן שזר.[11] בשנת 1957 הוא ייסד בסטוקהולם את המכון היהודי לתרבות בשוודיה (Judiska Kulturinstitutet), מרחב לדיאלוג בין-דתי וחילופי דעות אינטלקטואליים.[12][8][4][13] הוא נודע במעורבותו הנלהבת בדיונים ציבוריים ותואר לאחר מותו כ"לוחם, שאינו חושש לרכוש אויבים".[12]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1929 הוא נישא לצלמת חנה ריבקין (1908-1970), אחותו של שותף קרוב אליו ועמיתו המתרגם יוסף ריבקין. ביתם הפך למרכז לחוגים אינטלקטואליים מודרניסטיים ורדיקליים בסטוקהולם וגם לאורחים רבים מישראל.[12][2] ב-1970 נפטרה ריבקין-בריק ונקברה בישראל.[14][15] לזוג לא היו ילדים.
בשנת 1980, עשר שנים לאחר מותה של אשתו, הוא נישא בשנית לטאובה מירסקי. הוא נפטר ב-19 בינואר 1987.
הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1952 ניטע יער לכבודו בישראל.[16]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה פרגמנט, דניאל בריק-הלוחם והחולם הציוני משוודיה 35 שנה ליסוד הבטאון הציוני "יודיסק כרוניקה" בעריכתו, הארץ, 18 אפריל 1967
- לאה גולדברג, רוח ישראל בלב הצפון, על המשמר, 5 מאי 1967
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 דבורית שרגל, אם יש לה מצלמה ביד היא לא מפחדת, ישראל: כריכה - סוכנות לסופרים, 2025, עמ' 41 - 45
- ^ 1 2 דניאל בריק ויודיסק כרוניקה | דבר | 5 מאי 1967 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ התנועה הציונית בסקנדינביה מעלה | על המשמר | 26 מרץ 1945 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ 1 2 דניאל בריק-הלוחם והחולם הציוני משוודיה 35 שנה ליסוד הבטאון הציוני "יודיסק כרוניקה" בעריכתו | הארץ | 18 אפריל 1967 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ מתבוללים, ציונים ויורדים | הארץ | 29 נובמבר 1957 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ ..גישה למחנות | הצפה | 6 יולי 1945 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ יובלו של עורך | מעריב | 21 אפריל 1967 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ 1 2 Daniel Brick - Svenskt översättarlexikon, litteraturbanken.se
- ^ הצלחה מיוחדת לספר . על ארץ-ישראל בשוידיה | דבר | 29 אפריל 1949 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ צירי שבדיה לקונגרס | המשקיף | 1 נובמבר 1946 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ כלל ופרט | הארץ | 4 דצמבר 1970 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ 1 2 3 "Brick, Daniel | Encyclopedia.com". www.encyclopedia.com. נבדק ב-2025-04-05.
- ^ ״ קשרי תרבות – גשר־ידידות בדוק | הארץ | 27 אפריל 1962 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ חנה ריבקין-בריק | הארץ | 20 דצמבר 1970 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ אנה ריבקין-בריק ז"ל | דבר | 12 דצמבר 1971 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ יער הקה"ק על שם דניאל בריק | דבר | 12 יוני 1951 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il