דניאל הנדרסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית

דניאל הנדרסוןאנגלית: Danielle Henderson) היא סופרת, בלוגרית וחוקרת פמיניסטית אפרו-אמריקאית, בוגרת התוכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנדרסון גדלה במשפחה לא-מתפקדת בעיירה וורוויק (Warwick) שבמדינת ניו יורק. בבגרותה היא התנסתה במגורים במקומות רבים, ביניהם, אלסקה, קליפורניה, העיר ניו יורק, בוסטון, אנגליה ורוד איילנד. היא סיימה את לימודי התואר הראשון באנגלית ולימודי נשים בהצטיינות יתרה ותואר שני בלימודי נשים ומגדר באוניברסיטת ויסקונסין וסיימה את הלימודים בשנת 2013. היא המשיכה לתואר שלישי אך נשרה לאחר זמן קצר.

דניאל הנדרסון עוסקת גם בכתיבת תסריטים לסדרות.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרה הראשון של הנדרסון, Tales From Fish Camp, התפרסם בשנת 2004 בהוצאת AiT/Planet Lar. כמו כן, היא פרסמה מאמרים בכתבי עת ובפרסומים מקוונים אמריקאיים, ביניהם: המגזין ניו יורק, Rookie Magazine, Kitchen Sink Magazine, ו- Rivet Magazine ; וכן באנתולוגיה Cringe: Teenage Diaries, Journals, Notes, Letters, Poems, and Abandoned Rock Operas, שיצאה לאור בשנת 2008 בעריכת שרה בראון, בהוצאת Crown.

עיקר פרסומה של הנדרסון נובע מבלוג בשם "Feminist Ryan Gosling", שהיא כותבת החל מסוף שנת 2011, ובשנת 2012 אף פרסמה ספר המתבסס על בלוג זה בהוצאת Running Press.

כתיבתה סאטירית והומוריסטית ומתמקדת בעיקר בנושאים פמיניסטיים וחברתיים.

הבלוג הפמיניסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנדרסון השיקה את הבלוג Feminist Ryan Gosling באוקטובר 2011, זמן קצר אחרי שהחלה את לימודי התואר השני שלה במגדר. לדבריה, המניע העיקרי לכתיבת הבלוג היה "תסכול אקדמי" וצורך לנווט בכלי עזר לניווט בנבכי התאוריות המסובכות בהן הייתה שקועה. הבלוג קרוי על שמו של השחקן ריאן גוסלינג, ומבוסס על מם אינטרנטי פופולרי, שבו מופיעות תמונות של השחקן עם הכותרת "Hey Girl". לגוסלינג עצמו אין שום קשר לבלוג (או לספר שיצא לאור בעקבותיו). כאמור, הבלוג החל כשעשוע שהיה מיועד לקבוצת חברים קטנה, וככלי עזר להתמודדות עם עיסוק אינטנסיבי במספר רב של תאוריות פמיניסטיות ואחרות; אך במהרה הוא צבר פופולריות רבה – יותר מ-20,000 עוקבים[1], וזכה לאזכורים באתרים ובכתבי עת נחשבים כמו הפינגטון פוסט, Ms. Magazine ו-GQ.

השימוש בפנייה המזלזלת "Hey Girl", כפי שהופיעה במם המקורי, הוא מכוון, בבחינת "הפוך על הפוך", בהקשר הפמיניסטי. כמו כן, הנדרסון הצהירה על רצונה להנגיש תאוריות אקדמיות שאינן נהירות לקהל הרחב, או לכל הפחות, "לנעוץ סיכה בנפיחותן", כדבריה בהקדמה לספר. באותה הקדמה לספר, שאותו הקדישה לסבתה, קרול, "שלימדה אותה, להחטיף", הנדרסון מציינת כמקור השראה מיידי את הסרט דרייב (בכיכובו של גוסלינג), אותו ראתה כמה ימים לפני שיצאה לדרך עם הבלוג, ומצהירה כי כוונתה "אינה ללעוג לפמיניזם; אלא, להשתעשע עם פמיניזם"[2]. הבלוג מהווה דוגמה לשילוב בין עולם התוכן האקדמי לעולם התוכן של התרבות הפופולרית. הספר (כמו הבלוג) מורכב מתמונות שונות של ריאן גוסלינג והיגדים שמתלווים אליהן, כולם בהקשר פמיניסטי. אפשר לחלק את ההיגדים לשלושה תחומים:

  1. תאוריות הקשורות לעולם התוכן הפמיניסטי
  2. עניינים חברתיים, כלכליים ותרבותיים הנמצאים על סדר היום הפמיניסטי
  3. מגמות ודמויות בולטות בתעשיית התקשורת והבידור, על מגוון ענפיה.

הנדרסון והומור פמיניסטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מהתכונות המיוחסות באופן סטריאוטיפי לפמיניסטיות היא "היעדר חוש הומור". הבלוג של הנדרסון מתכתב במכוון עם הסטריאוטיפ הזה, בניסיון להתייחס בקלילות ובהומור עצמי לנושאים פמיניסטיים כבדי משקל. ה"האשמה" הנפוצה הזו כנגד פמיניסטיות, היא נגזרת של סירובן לקבל בדיחות מצ'ואיסטיות ומיזוגניות ככלל, ויחסן המחמיר להומור נחות הניזון מהחפצת נשים, מזלזול בהן ומהנצחתן כיצורים רדודים ושטחיים בפרט[3]. כאשר פעילות פמיניסטיות מגיבות בחריפות ל"הלצות" מסוג זה, הן מותקפות מייד כ"היסטריות", "יבשושיות" וכ"נעדרות חוש הומור"[4]. אמנם, זוהי כבר מוסכמה שאין להתבדח על חשבונן של אוכלוסיות מוחלשות כגון נכים, מפגרים, פגועי נפש וקבוצות אתניות למיניהן (שחורים, אסייתיים) – הומור כזה הוא בעליל פוגעני, חסר רגישות וגזעני; אולם, בנשים, מותר גם מותר להשתלח. אלה שמפצירים בפמיניסטיות להיות יותר קלילות ולפתח חוש הומור, עושים זאת "לטובתן", במסגרת מה שמקובל לכנות הסגברה[5]- כך, מוסבר לנשים שמאבקן למען הפמיניזם רק יצא נשכר אם ישכילו להתייחס אליו בהומור[6] .

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Danielle Henderson Tales from Fish Camp: A City Girl's Experience Working in an Alaskan Fishing Village. AiT/PlanetLar,2004.
  • Danielle Henderson Feminist Ryan Gosling: Feminist Theory (As Imagined) from Your Favorite Sensitive Movie Dude. Running Press, 2012.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Dan Simmons, On Campus: UW grad student's 'Feminist Ryan Gosling' blog hits the big time, madison.com (באנגלית)
  2. ^ Henderson, Danielle." Feminist Ryan Gosling: Feminist Theory (as Imagined) from Your Favorite Sensitive Movie Dude". Running Press, 2012, Kindle edition, 63/498.
  3. ^ Cliff Pervocracy, The Pervocracy: Why feminists have no sense of humor., The Pervocracy, ‏2011-03-28
  4. ^ שלמה פיוטרקובסקיפמיניסטיות - קצת חוש הומור בבקשה... - דעה, באתר ערוץ 7, 7 בדצמבר 2011
  5. ^ מאת מערכת האתר, ציפי ערן / הסגברה, האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר, ‏2012-02-02
  6. ^ משה רט, ‏הומואים דתיים או פמיניסטיות לוחמות, נסו לא לאבד את חוש ההומור, באתר כיפה, 30 בדצמבר 2012