דניאל סיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרופ' דניאל סיון, 2013

דניאל סיון (נולד ב-21 באוגוסט 1949) הוא פרופסור מן המניין במחלקה ללשון העברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל סיון (סיבוני) נולד בקזבלנקה שבמרוקו. עלה לישראל בשנת 1955 באוניה מנמל מרסיי עם הוריו (מכלוף ואלן) ושני אחיו (שמואל ומישל), הישר אל שכונת "שיכון כנען" בצפת. בצפת נולד אחיו השלישי והצעיר, אלוף-משנה ד"ר גבי סיבוני. באוגוסט 1967 התגייס לצה"ל כמדריך צופן בחיל הקשר בצריפין, ועם שחרורו עבר להתגורר ברמת גן. ב-1970 החל את לימודיו באוניברסיטת תל אביב והשלים את התואר הראשון במקרא ולשון עברית, ותואר שני בלשון עברית ושפות שמיות. נושא התזה היה "שמית צפונית מערבית בטקסטים אכדיים מאוגרית", בהנחייתו של פרופ' אנסון פרנק רייני. עבודת הדוקטורט בנושא: "דקדוק המילים השמיות הצפוניות מערביות בטקסטים אכדיים מארץ ישראל וסוריה בתקופת הברונזה התיכונה", נכתבה בהנחייתם של פרופ' גדעון גולדנברג, ופרופ' אנסון רייני והוגשה בשנת תשל"ח.

במהלך לימודיו זכה בפרס מפעל הפיס, בפרס על שם נסים גאון ובפרס מטעם הקרן על שם רקנאטי. באוקטובר 1979 מונה למרצה במחלקה ללשון עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וב-1997 מונה לפרופסור מן המניין. בין השנים 1986 - 1990 היה פרופסור אורח באוניברסיטאות הרווארד וברנדייס. בין השנים 2000 - 2004 שימש ראש המחלקה ללשון עברית וכיהן כסגן דקאן הפקולטה למדעי הרוח והחברה, בתקופת כהונתו של הדקאן ג'ימי וינבלט. בין השנים 1998 - 2013 היה יו"ר הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון ותחת ניהולו ראו אור למעלה מ-150 כותרים בהוצאה זו. בין השנים 2006 - 2010 היה חבר בוועדת המינויים העליונה של אוניברסיטת בן–גוריון.

ב-1995 קיבל (יחד עם פרופ' חיים כהן) פרס מטעם הקרן הלאומית למדע.

תרומתו לתחום המילונאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחד עם פרופ' מאיה פרוכטמן ערך את המילון המקיף "אריאל" בהוצאת קוראים וכתב יחד עם ד"ר חיים דיהי את מילון אריאל ארמית-עברית, אף הוא בהוצאת קוראים.‏[1][2]

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיון כתב ספרים ומאמרים בנושאים הללו. במחקריו התמקד בעיקר בתרומת הלשונות, להבנת הלשון העברית המקראית. בין היתר, הוא הראה עד כמה מוטעה לטעון שהלשון האוגריתית היא לשון כנענית. הוא הראה שיש ללשון האוגריתית קווי לשון אופייניים, המעידים על כך שהיא צריכה להיחשב לשון עצמאית בקרב הלשונות השמיות הצפוניות מערביות, ועל כן טעות לקרוא לספרותה "ספרות כנען", כפי שעשו קודמיו (קאסוטו, ליונשטם, אבישור ואחרים).

סיון חוקר את כתביו הדקדוקיים של ר' יהודה חיוג', הוא כתב מאמרים על כמה מתפיסותיו הלשוניות, ובשנת 2012 פרסם בשיתוף עם ד"ר עלי ותד מהדורה מוערת וביקורתית בשם "שלושת חיבורי הדקדוק של ר' יהודה חיוג' במקורם הערבי ובתרגומם לעברית חדשה" בהוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.‏[3][4]

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיון חובב מוסיקת ג'אז ובלוז. הידע המוזיקלי אותו צבר בתחום זה, רחב יריעה. בין השנים 2011-2009 הגיש דניאל סיון תוכנית ג'אז שבועית ברדיו דרום. הוא אף הרבה לנגן בגיטרה ולשיר עם אחיו, גבי סיבוני, בלהקת כח משיכה שירי בלוז וג'אז במועדונים שונים ברחבי הארץ. לימים פרש מן הלהקה, והיא (נכון ל-2013) שינתה את פניה ונקראת ג'וקבוקס. דניאל סיון נשוי בשנית ולו שלושה ילדים מנישואיו הקודמים. גל, בנו הבכור, היה במשך שנים המתופף של להקת שב"ק ס' (ידוע בכינוי ג'יימס).

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד' סיון, דקדוק לשון אוגרית, ירושלים, 1993
  • ע' ותד, דניאל סיון, שלושת חיבורי הדקדוק של ר' יהודה חיוג' במקורם הערבי ובתרגומם לעברית חדשה מהדורה ביקורתית, באר שבע, תשע"ב 2011
  • 1983 (with C. Cohen), The Ugaritic Hippiatric Texts: A Critical Edition, New Haven.
  • 1984 Grammatical Analysis and Glossary of the Northwest Semitic Vocables in Akkadian Texts, Münster.
  • 1992 (with Z. Cochavi-Rainey), West Semitic Vocabulary in Egyptian Script in the 14th-10th Centuries B.C.E.
  • 1997 The Grammar of the Ugaritic Language, Leiden, New York, Köln.

ספרים בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צפורה טלשיר, שמיר יונה, דניאל סיון, תשורה לשמואל: מחקרים בעולם המקרא, ירושלים, 2001
  • פבלו-יצחק הלוי-קירטשוק, דניאל סיון, קול ליעקב: אסופת מאמרים לכבוד פרופ' יעקב בן-טולילה, באר-שבע, 2003
  • דניאל סיון, דוד טלשיר, חיים כהן, צפנת פענח: מחקרי לשון מוגשים לאלישע קימרון במלאת לו שישים וחמש שנה, באר-שבע, 2009

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "על הזוגי בשמות העצם באוגריתית", לשוננו מו (תשמ"ב), 71-65
  • "תרומת הטקסטים האכדיים מאוגרית לחקר האוגריתית ובעקיפין לחקר המקראית", לשוננו מז (תשמ"ג), עמ' 186-165
  • "על הצורות הפעליות בגזרת ל"ו/ל"י באוגריתית", לשוננו (תשמ"ו), עמ' 71-53
  • "לשאלת היחסות בצורות הנסמך באוגריתית", באר שבע ג (תשמ"ח), עמ' 120-113
  • "חיוג' היה הוגה קמץ ספרדי", לשוננו נג (תשמ"ט), עמ' 92-90
  • "הערות אחדות על השימוש במשקל Qatal כריבוי למשקל Qatl באוגריתית", לשוננו מה (תשנ"א), עמ' 42-37
  • "לחקר המלים האוגריתיות בתעתיקים הברתיים", לשוננו מו (תשנב), עמ' 193-185
  • "התנועות המצעיות בשמות הפרטיים השמניים במקרא ובלשונות סמוכות", שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדמון יב, (2000), 196-187
  • "מעמד האוגריתית בקרב הלשונות השמיות הצפוניות–מערביות בעקבות מחקר חדש", בתוך: צ' טלשיר ואחרים (עורכים), תשורה לשמואל: מחקרים בעולם המקרא, באר–שבע 2001, עמ' 297-287
  • "שינויים בנוסח המקרא בדיוניו הדקדוקיים של ר' יהודה חיוג'", בתוך: ד' סיון, פ"י הלו–קירטצ'וק (עורכים), קול ליעקב: אסופת מאמרים לכבוד פרופ' יעקב בן–טולילה, באר–שבע תשס"ג, 304-297
  • "שורשי ל"א בכתבי יהודה חיוג'", בתוך: ד' סיון ואחרים (עורכים, צפנת פענח: מחקרי לשון מוגשים לאלישע קימרון במלאת לו שישים וחמש שנה, באר–שבע תשס"ט, 260-347
  • "הסביל הפנימי של הבניין הקל בלשונות השמיות המערביות", בתוך: מ' בר–אשר, ח"א כהן (עורכים), משאת אהרן: מחקרים בלשון מוגשים לאהרן דותן, ירושלים תש"ע, 56-47
  • "לשון המקרא לאור ספרות אוגרית", לשוננו לעם מג (תשנ"ב), עמ' 134-123
  • (בשיתוף) א' קימרון, "חילופי התנועות פתח/חיריק בהברה סגורה לא מוטעמת בעברית המקראית ושאלת חוק ההידקקות", לשוננו, נט (תשנ"ו), עמ' 38-7
  • "הערות על השימוש בצורות תקטלון/יקטלון במקרא בעקבות מחקר חדש", אשל באר שבע ה (1997), עמ' 36-27.
  • "הגלוסות במכתבים האכדיים מאוגרית", שנתון למקרא ולחקר המזרח הקדום יא, 1997, עמ' 221-197
* "Diphthongs and Triphthongs in Verbal Forms of Verba Tertaie Infirmaie in Ugaritic", Ugarit-Forschungen 16 (1984), pp. 279-293
* "Problematical Lengthenings in Northwest Semitic Spellings of the Middle of the Second Millennium B.C.E.", Ugarit-Forschungen 18 (1986), pp. 301-312
* "Biblical Hebrew Roots and Quiescents According to Judah Hayyuj's Grammatical Works", Hebrew Union College Annual 60 (1989), pp. 115-127
* "A New Study of Ugaritic in Syllabic Transcriptions", Ugarit-Forschungen 21 (1989), pp. 557-564
* "Tsht’il and Ysht’al in Ugaritic: Problems in Methodology", Ugarit-Forschungen 22 (1990), pp. 311-312
* (with) W. Schniedwind, "Letting Your 'Yes' Be 'No' in Ancient Israel: A Study of the Asseverative הלא and לא", Journal of Semitic Studies 38 (1993), pp. 209-226
* (with) Sh. Yona, "Style and Syntax - Pivotal Use of Extra Positional Syntagms in Biblical Hebrew", Ugarit Forschungen 26 (1994), pp. 443-454
* "The Gezer Calendar and North West Semitic Linguistics," Israel Exploration Journal 37 (1997), pp. 6-14

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דניאל סיון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מילון אריאל המקיף - מאתר סטימצקי
  2. ^ מילון אריאל המקיף - באתר גוגל בוקס
  3. ^ עיתון מכללת בית ברל, פאנל בתחום הבלשנות העברית ויחסי השפות הערבית והעברית בימי הביניים, ינואר 2013, עמ' 4
  4. ^ עלי ותד, דניאל סיון, שלושת חיבורי הדקדוק של ר' יהודה חיוג', הוצאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב, 2012