דניס הופסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דניס הופסון
Dennis Hopson
לידה 22 באפריל 1965 (בן 55)
טולידו, אוהיו, ארצות הברית
עמדה קלע, סמול פורוורד
גובה 1.96 מטרים
מכללה אוניברסיטת המדינה של אוהיו
דראפט בחירה שלישית, 1987
ניו ג'רזי נטס
קבוצות כשחקן
1987–1990
1990–1991
1991–1992
1992–1994
1994–1995
1995–1996
1996
1996–1997
1997
1997–1998
1998–1999
1999
1999–2000
ניו ג'רזי נטס
שיקגו בולס
סקרמנטו קינגס
סרגוסה
שולה באסקט
לה-מאן סארת
מגנוליה הוטשוטס
גלאטסראיי
מכבי גבעת שמואל
מכבי ראשון לציון
מכבי גבעת שמואל
גייטרוס דל זוליה
מכבי קריית מוצקין
הישגים כשחקן
זכייה באליפות ה-NBA‏ (1991)

דניס הופסוןאנגלית: Dennis Hopson; נולד ב-22 באפריל 1965) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק באופן פעיל בין השנים 1987–2000. בעונת 1990/1991 זכה באליפות ליגת ה-NBA כשחקן שיקגו בולס, ולאורך 5 עונותיו בליגה רשם ממוצעים כוללים של 10.9 נקודות, 2.8 ריבאונדים ו-1.6 אסיסטים למשחק.[1]

ב-8 עונותיו האחרונות בקריירה שיחק עבור קבוצות שונות בספרד, בצרפת, בפיליפינים, בטורקיה בוונצואלה ובישראל. בין השנים 1996–2000 שיחק בקבוצות מכבי גבעת שמואל, מכבי ראשון לציון ומכבי קריית מוצקין מליגת העל הישראלית.[2]

קריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופסון נולד וגדל בעיר טולידו שבאוהיו, ובין השנים 1983–1987 למד באוניברסיטת המדינה של אוהיו. לאחר שתי עונות חלשות בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה ("אוהיו סטייט בקאייס"), פרץ הופסון בעונת 1985/1986 עם ממוצעים של 20.9 נקודות ו-5.8 ריבאונדים למשחק. בעונתו האחרונה באוהיו סטייט קלע 29.0 נקודות בממוצע למשחק – הנתון השני בגובהו בכל ליגת המכללות – ובסיומה זכה בתואר שחקן העונה של מחוז Big Ten, ונבחר לחמישייה השנייה של העונה בליגת המכללות (Second-team All-American).‏ 2,096 הנקודות אשר קלע לאורך קריירת המכללות הציבו אותו, באותה העת, במקום הראשון בתולדות הבקאייס.[3]

קריירת משחק מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליגת ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדראפט ה-NBA‏ 1987 נבחר הופסון על ידי ניו ג'רזי נטס בבחירה השלישית, אחרי דייוויד רובינסון וארמן גיליאם.[4] ב-3 עונותיו בניו ג'רזי הציג שיפור הדרגתי, עד שבעונת 1989/1990 הוביל את קלעי הקבוצה עם שיא קריירה של 15.8 נקודות בממוצע למשחק. לאורך התקופה רשמו הנטס מאזן כולל של 62 ניצחונות לעומת 184 הפסדים (25.2%).

לקראת עונת 1990/1991 הועבר בטרייד לשיקגו בולס, בתמורה ל-3 בחירות דראפט עתידיות.[5] לאורך אותה עונה קלע 4.3 נקודות למשחק, כמחליפם מהספסל של מייקל ג'ורדן וסקוטי פיפן, וסייע לבולס לזכות באליפות שנייה ברציפות. לאורך פלייאוף 1991 שותף ב-5 מתוך 17 משחקי הקבוצה, ותרם 1.6 נקודות למשחק בלבד.

בנובמבר 1991, לאחר שני משחקים בעונת 1991/1992, הועבר בטרייד לסקרמנטו קינגס תמורת בוב האנסן ובחירת דראפט עתידית.[6] ב-69 משחקיו בסקרמנטו קלע 10.7 נקודות למשחק, כשחקן ספסל.

מחוץ ל-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 עזב את ליגת ה-NBA, וחתם על חוזה בקבוצת סרגוסה מליגת העל הספרדית. בשנים הבאות שיחק גם עבור שולה באסקט ולה-מאן מהליגה הצרפתית, "מגנוליה הוטשוטס" מהליגה הפיליפינית וגלאטסראיי מהליגה הטורקית.

באמצע עונת 1996/1997 עזב את גלאטסראיי והצטרף למכבי גבעת שמואל מליגת העל הישראלית. בתשעת משחקיו בקבוצה הצטיין עם ממוצעים של 21.0 נקודות ו-5.6 ריבאונדים למשחק. בעונה העוקבת עבר למכבי ראשון לציון, במדיה קלע 18.7 נקודות בממוצע למשחק, לצדם של דורון ג'מצ'י וחברו מאוהיו סטייט בראד סלרס. בעונת 1998/1999 חזר למכבי גבעת שמואל, אולם כבר לאחר שישה משחקים עזב אותה בשנית לטובת מעבר ל"גייטרוס דל זוליה" מוונצואלה. בשנת 1999 חזר לליגה הישראלית, לאחר שחתם על חוזה במכבי קריית מוצקין. על אף יכולתו הגבוהה – אשר התבטאה בממוצעים של 16.6 נקודות ו-7.0 ריבאונדים למשחק – סיימה קריית מוצקין עם מאזן הניצחונות הנמוך ביותר בליגה (4–16) וירדה לליגה הלאומית.[2] בסיום אותה עונה פרש הופסון ממשחק, בגיל 35.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]