דניס קניסה
 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
29 באוגוסט 1974 (בן 49) בז'ה ויסטה נורטה שבפרגוואי | |||
| שם מלא | דניס רמון קניסה אקוניה | |||
| גובה | 1.74 מטר | |||
| עמדה | מגן ימני | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
דניס רמון קניסה אקוניה (בספרדית: Denis Ramón Caniza Acuña; נולד ב-29 באוגוסט 1974) הוא כדורגלן עבר פרגוואי ששיחק בעמדת המגן הימני, וכיום עוזר מאמן בקבוצת נסיונל.
במשך עשרים שנות קריירת משחק, עבר קניסה במספר קבוצות בפרגוואי, ארגנטינה ומקסיקו, וצבר קרוב ל-650 הופעות ליגה. כמו כן רשם מאה הופעות במדי פרגוואי, אותה ייצג בארבעה טורנירי מונדיאל רצופים (שיא לאומי) ושני טורנירי קופה אמריקה.
לאחר פרישתו המשיך בקריירה מקצועית כמאמן ראשי וכעוזר מאמן.
קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]
קניסה החל את דרכו בקבוצת הנוער של קלוב אולימפיה, והחל לשחק בקבוצה הבוגרת בעונת 1994, בה הפסידה קבוצתו את האליפות לסרו פורטניו בדו-קרב בעיטות עונשין. עונה לאחר מכן כבר זכה עם קבוצתו באליפות הראשונה בקריירה, לאחר שהכניעה בגמר הפלייאוף את האלופה המכהנת סרו פורטניו, שוב בפנדלים. קניסה הלך ותפס את מקום הקבע בהרכב בקבוצה, בין היתר בשל יכולתו לתפוס מספר עמדות שונות בהגנה, ואף סלל בעונות אלו את דרכו לנבחרת פרגוואי. החל מעונת 1997 זכו אולימפיה וקניסה בשלוש אליפויות רצופות, ובסך הכול עמד מאזנו של קניסה בקבוצה על ארבע אליפויות בשש עונות.
לקראת עונת 1999/2000 עזב קניסה לראשונה את פרגוואי ועבר לשחק בלנוס מליגת העל הארגנטינאית. על אף שתפס את עמדת המגן הקבוע ורשם 61 הופעות בשתי עונות, התקשה קניסה להגיע להישגים עם קבוצתו, שמצאה עצמה הרחק ממאבקי הצמרת. לאחר שתי עונות במדי לנוס עבר קניסה פעם נוספת לליגה חדשה, ליגת העל המקסיקנית, כאשר הצטרף לקבוצת סנטוס לגונה. ההצלחה במדי קבוצתו החדשה הגיעה במהרה, כאשר הקבוצה זכתה באליפות לעונת 2001 (וראנו), לאחר שגברה בגמר הכפול על פצ'וקה. בעונת 2004 זכה עם סנטוס לגונה במהדורה הראשונה של האינטרליגה, הטורניר לקביעת העולות לגביע ליברטדורס, והעפיל עם הקבוצה לגביע ליברטדורס 2004. סנטוס לגונה צלחה את שלב הבתים, אך נעצרה על ידי ריבר פלייט בשמינית הגמר. עם קרוב למאתיים הופעות רשמיות בארבע עונות, היה קניסה לאחד משחקני המפתח במועדון בתקופתו בקבוצה.
קניסה המשיך את דרכו בכדורגל המקסיקני עם מעבר לקרוס אסול ב-2005. הוא נותר במועדון עד לשנת 2008, עם תקופת השאלה באטלס, ועל אף שהיה לשחקן מרכזי והתמודד על האליפות בכל אחת מקבוצותיו, לא הצליח להגיע להישגים קבוצתיים במקסיקו מאז עזב את סנטוס לגונה.
בעונת 2008 חזר קניסה לאולימפיה, כתשע שנים מאז עזב את הקבוצה, אך ביולי 2009, לאחר עונה וחצי עבר ליריבה העירונית נסיונל, וזכה עמה באליפות הקלאוסורה לעונת 2009, האליפות הראשונה של המועדון מזה למעלה משישים שנים.
בינואר 2010, לאחר הזכייה בתואר, שב קניסה למקסיקו וחתם בלאון מליגת המשנה. במשך תקופתו בקבוצה כבש קניסה פעמיים ב-35 הופעות, והתקרב פעמיים עם קבוצתו לחזרה לליגה הבכירה. כבר בטורניר הראשון שלו בקבוצה, הביסנטנריו קלאוסורה 2010, הוביל קניסה את קבוצתו כקפטן למקום הראשון בעונה הסדירה ולגמר הפלייאוף מול נקקסה. לאחר תבוסת 3-0 במשחק הראשון, ניצחו קניסה וחבריו 2-1 בגומלין, אך בסיכום נוצחו ונותרו בליגת המשנה.
בינואר 2011, לאחר שנה בלאון, הביע קניסה את רצונו לשוב לקבוצת האם שלו, אולימפיה, אך משכשלו מאמצי ההעברה, חזר קניסה לנסיונל אותה עזב שנה קודם לכן. כבר בטורניר הראשון שלו מאז חזר לקבוצה, אפרטורה 2011, סייע קניסה לקבוצתו לזכות בתואר האליפות, השני שלו במדי הקבוצה. נסיונל סיימה את הטורניר בפסגה בפער חמש נקודות מאולימפיה, הסגנית. קניסה ערך עשרים הופעות ליגה (מתוך ה-22 של קבוצתו) והיה משמעותי בחוליית ההגנה שספגה 18 שערים בלבד.
לאחר טורניר אחד במדי נסיונל חזר קניסה לליגת המשנה במקסיקו, ועבר לשחק בקבוצת איראפואטו. בקבוצתו החדשה שיתף קניסה פעולה, בין היתר, עם החלוץ המקסיקני קוואוטמוק בלנקו, ויחד סייעו השניים לקבוצתם להגיע למקום החמישי ולפלייאוף ההעפלה. כבר בשלב הראשון של הפלייאוף, רבע הגמר, נכנעה איראפואטו לקבוצתו הקודמת של קניסה, לאון, וסיימה את דרכה בטורניר.
בינואר 2012 שב קניסה לקדנציה שלישית בנסיונל. קניסה התקשה לסיים עם קבוצתו את טורניר האפרטורה עקב פציעה, והקבוצה סיימה את הטורניר במקום החמישי. בתום טורניר שקל קניסה הפצוע פרישה ממשחק פעיל, אך מאמן הקבוצה גוסטבו מוריניגו שכנע אותו להמשיך ולשחק. הוא חזר לסגל הקבוצה לאחר שהתאושש מהפציעה בדרך לטורניר קלאוסורה מוצלח יותר שהסתיים במקום השני, שלוש נקודות מהפסגה. בטבלה המשולבת של העונה סיימה הקבוצה רביעית.
בינואר 2013 עבר קניסה לספורטיבו לוקניו. טורניר האפרטורה נפתח בצורה חלשה מאוד עבור הקבוצה, מה שגרר שני חילופי מאמנים תוך תקופה קצרה. תחת המאמן אליסיו סולאלינדה הצליחה הקבוצה להתייצב ולברוח מהתחתית. קניסה היה מהשחקנים החשובים במערך של המאמן החדש, בעיקר עקב ריבוי השחקנים הצעירים בקבוצה, מה שהגביר את הציפיות מקניסה הוותיק. לוקניו עם קניסה הצליחה להתאושש ולשרוד בליגה הבכירה, כאשר בסיכום הטורנירים של העונה ניצבה הקבוצה במקום השמיני הכללי.
בינואר 2014 עבר לתחנה האחרונה בקריירת המשחק שלו, רוביו נו. על אף שהגיע לגיל ארבעים באותה העונה, המשיך קניסה לשמש שחקן מוביל בהרכב הקבוצה. לאחר טורניר אפרטורה מוצלח באופן יחסי, שהסתיים במקום השישי, חוותה הקבוצה ירידה משמעותית ביכולתה לקראת טורניר הקלאוסורה, אותו סיימה במקום ה-11 מתוך 12. עם זאת, הצליחה הקבוצה לשרוד בליגה הבכירה בשקלול תוצאות העונה. בתום העונה, לאחר שחש כי אינו מצליח לעמוד ברמתו הרגילה, פרש קניסה בן הארבעים ממשחק פעיל.
נבחרת פרגוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
קניסה רשם את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת פרגוואי ב-10 בנובמבר 1996, בניצחון 1-0 על אקוודור במסגרת מוקדמות מונדיאל 1998. בהופעתו החמישית במדי הנבחרת, במרץ 1998, כבש קניסה את שערו היחיד במדי הנבחרת, בשוויון 2-2 בחוץ מול ארצות הברית.
קניסה השתלב היטב בסגל, וזומן על ידי המאמן פאולו סזאר קרפג'אני לסגל הנבחרת לקראת מונדיאל 1998 בצרפת. במשחק הראשון מול בולגריה עלה קניסה מהספסל בשלהי המחצית הראשונה, והנבחרות נפרדו בשוויון 0-0. קניסה סייע לנבחרתו לשמור על רשת נקייה גם במשחק השני מול ספרד, בו פתח בהרכב. את שלב הבתים סיימה פרגוואי בניצחון 3-1 על ניגריה שהבטיח לה את המקום השני ואת הכרטיס לשמינית הגמר. קניסה פתח בהרכב והוחלף עשר דקות בתוך המחצית השנייה. בשמינית הגמר מול צרפת המארחת, עלה קניסה מהספסל בדקה ה-75. המשחק המשיך להארכה, בה קבע לורן בלאן את תוצאת המשחק בדקה ה-114 עם שער זהב, 1-0 לצרפת בסיום. בסך הכול שותף קניסה בכל ארבעת משחקי נבחרתו בטורניר.
לאחר הטורניר הגיע לנבחרת המאמן אוור הוגו אלמיידה, שזימן את קניסה לטורניר קופה אמריקה 1999. קניסה לא שותף במשחק הפתיחה של הטורניר, ושולב לראשונה כמחליף בניצחון 4-0 על יפן. בניצחון 1-0 על פרו כבר פתח בהרכב ושיחק 90 דקות. פרגוואי העפילה לרבע הגמר מהמקום הראשון בבית, אך הודחה כבר בשלב זה על ידי אורוגוואי. קניסה פתח ושיחק לאורך כל המשחק וההארכה, שהסתיימה בשוויון 1-1. פרגוואי הודחה בתום דו-קרב בעיטות עונשין. קניסה הפך לשחקן הרכב קבוע וחשוב בנבחרת, וזומן על ידי סרחיו מרקריאן לסגל לקראת קופה אמריקה 2001, השני והאחרון בקריירה הבינלאומית שלו. פרגוואי הייתה חלשה בטורניר והודחה מהמקום האחרון בבית בתום שלב הבתים. קניסה ערך שתי הופעות בשלושת משחקיה של פרגוואי בטורניר.
תחת המאמן צ'זארה מלדיני שהגיע לנבחרת ב-2001, זומן קניסה לסגל לקראת מונדיאל 2002, וזאת לאחר ששותף ב-12 משחקים בטורניר המוקדמות. קניסה, שתופקד תחת מלדיני דווקא בעמדת הקיצוני השמאלי, פתח בכל משחקיה של פרגוואי בשלב הבתים. פרגוואי פתחה עם שוויון 2-2 מול דרום אפריקה, נכנעה 3-1 לספרד, אך עלתה מהמקום השני לשמינית הגמר בזכות ניצחון 3-1 על סלובניה. כמו בטורניר הקודם, גם הפעם הודחה פרגוואי לאחר שמינית הגמר, עם הפסד דרמטי 1-0 לגרמניה משער בדקות הסיום. קניסה פתח ושיחק לכל אורך המשחק.
לאחר שרשם 12 הופעות במוקדמות מונדיאל 2006, זומן קניסה לסגל לקראת טורניר הגמר על ידי המאמן האורוגוואי, אניבאל רויס. היה זה טורניר המונדיאל השלישי של קניסה בסגל. פרגוואי פתחה בהפסד 1-0 לאנגליה, עם קניסה בהרכב. קניסה פתח גם בהפסד הדרמטי 1-0 לשוודיה, ורשם 89 דקות והופעה נוספת בהרכב בניצחון 2-0 על טרינידד וטובגו, שלא הספיק לפרגוואי כדי להעפיל.
לאחר המונדיאל הודיע קניסה על פרישה מהמדים הלאומיים, בין היתר בעקבות מחלוקות עם הנהלת ההתאחדות של פרגוואי. לאחר הגעתו של המאמן חרארדו מרטינו, שפנה לקניסה וביקש ממנו לחזור מהפרישה, הסכים קניסה לשוב לסגל הנבחרת, וזאת בין היתר בעקבות השינויים בנשיאות ההתאחדות. עם שובו לסגל קיבל קניסה את סרט הקפטן, עליו שמר עד לפרישתו הסופית מהסגל.
קניסה הספיק לערוך שמונה הופעות בטורניר מוקדמות מונדיאל 2010, וזומן על ידי מרטינו לסגל הנבחרת לטורניר הגמר. בכך היה לכדורגלן הפרגוואי הראשון שמזומן לסגל בארבעה מונדיאלים רצופים. עם זאת, קניסה נותר על הספסל בשני משחקיה הראשונים של פרגוואי, 1-1 מול איטליה וניצחון 2-0 על סלובקיה. הוא פתח בהרכב, עם סרט הקפטן, בשוויון 0-0 מול ניו זילנד שהבטיח לנבחרתו את המקום הראשון בבית. הייתה זו הופעתו האחרונה בטורניר מונדיאל, לאחר שלא שותף בניצחון על יפן בפנדלים בשמינית הגמר, ובהפסד 1-0 לספרד שסיים את דרכה של פרגוואי בטורניר.
ב-7 בספטמבר ערך קניסה את הופעתו המאה במדי הנבחרת. הייתה זה משחקו השני בלבד מאז המונדיאל, ובו נפרדו פרגוואי וסין בשוויון 1-1. כמו כן, הייתה זו הופעתו האחרונה של קניסה במדים הלאומיים. כיום הוא ממוקם שישי בטבלת מלכי ההופעות של הנבחרת בכל הזמנים.
קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-28 בינואר 2015, זמן קצר לאחר פרישתו ממשחק פעיל, התמנה קניסה לראשונה לתפקיד מאמן ראשי, בקבוצת 12 באוקטובר מליגת המשנה של פרגוואי. הוא החזיק מעמד בתפקידו חודשים ספורים בלבד, בטרם סיים את דרכו בעקבות רצף תוצאות חלשות.
בספטמבר של אותה השנה, החל קניסה לשתף פעולה עם חברו לקבוצה ומאמנו לשעבר, גוסטבו מוריניגו, כאשר האחרון התמנה לתפקיד מאמן נבחרת פרגוואי עד גיל 20. קניסה התמנה לתפקיד עוזרו של מוריניגו. באפריל 2016, עם מינויו של מוריניגו לתפקיד מאמן סרו פורטניו בשלהי טורניר האפרטורה של אותה העונה, עבר קניסה לשמש כעוזרו בקבוצה החדשה. השניים החזיקו מעמד לתקופה קצרה מאוד של שלושה חודשים בלבד בטרם סיימו דרכם במועדון.
בנובמבר 2017 חזר קניסה למועדון בו רשם הצלחה כשחקן, נסיונל, הפעם כעוזרו של חברו לשעבר לנבחרת פרגוואי, סלסו איילה.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אולימפיה
- אליפות פרגוואי (4): 1995, 1997, 1998, 1999
- סנטוס לגונה
- אליפות מקסיקו: 2001 (וראנו)
- אינטרליגה: 2004
- נסיונל
- אליפות פרגוואי (2): 2009 (קלאוסורה), 2011 (אפרטורה)
סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| נבחרת פרגוואי | ||
|---|---|---|
| שנה | הופעות | שערים |
| 1996 | 2 | 0 |
| 1997 | 1 | 0 |
| 1998 | 14 | 1 |
| 1999 | 11 | 0 |
| 2000 | 8 | 0 |
| 2001 | 8 | 0 |
| 2002 | 9 | 0 |
| 2003 | 5 | 0 |
| 2004 | 5 | 0 |
| 2005 | 6 | 0 |
| 2006 | 7 | 0 |
| 2007 | 4 | 0 |
| 2008 | 7 | 0 |
| 2009 | 7 | 0 |
| 2010 | 6 | 0 |
| סה"כ | 100 | 1 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
| נבחרת פרגוואי – מונדיאל 2002 | ||
|---|---|---|
|
1 צ'ילאברט • 2 ארסה • 3 סרביה • 4 גמארה • 5 איילה • 6 סטרווואי • 7 באאס • 8 אלברנגה • 9 סנטה קרוס • 10 אקוניה • 11 קמפוס • 12 ויאר • 13 פרדס • 14 גבילן • 15 בונט • 16 מוריניגו • 17 פרנקו • 18 קאסרס • 19 סנבריה • 20 קרדוסו • 21 קניסה • 22 טברלי • 23 קואבס • מאמן: מלדיני |
| |
| נבחרת פרגוואי – מונדיאל 2006 | ||
|---|---|---|
|
1 ויאר • 2 נונייס • 3 טולדו • 4 גמארה • 5 קאסרס • 6 בונט • 7 קבניאס • 8 ברטו • 9 סנטה קרוס • 10 אקוניה • 11 גבילאן • 12 גומס • 13 פארדס • 14 דה סילבה • 15 מנסור • 16 ריברוס • 17 מונטיאל • 18 ואלדס • 19 דוס סנטוס • 20 לופס • 21 קניסה • 22 בובאדייה • 23 קואבס • מאמן: רואיס |
| |
| נבחרת פרגוואי – מונדיאל 2010 | ||
|---|---|---|
|
1 ויאר • 2 ורון • 3 רודריגס • 4 קניסה • 5 קאסרס • 6 בונט • 7 קרדוסו • 8 א. ברטו • 9 סנטה קרוס • 10 בניטס • 11 סנטנה • 12 ד. ברטו • 13 ורה • 14 דה סילבה • 15 קאסרס • 16 ריברוס • 17 טורס • 18 ואלדס • 19 באריוס • 20 אורטיגוסה • 21 אלקרס • 22 בובאדייה • 23 גמארה • מאמן: מרטינו |
| |
- כדורגלנים פרגוואים
- מגני כדורגל פרגוואים
- כדורגלני קלוב אולימפיה
- כדורגלני לנוס
- כדורגלני סנטוס לגונה
- כדורגלני קרוס אסול
- כדורגלני אטלס
- כדורגלני קלוב נסיונל
- כדורגלני לאון
- כדורגלני ספורטיבו לוקניו
- כדורגלני נבחרת פרגוואי
- כדורגלני מונדיאל 1998
- כדורגלני קופה אמריקה 1999
- כדורגלני קופה אמריקה 2001
- כדורגלני מונדיאל 2002
- כדורגלני מונדיאל 2006
- כדורגלני מונדיאל 2010
- מאמני כדורגל פרגוואים
- ילידי 1974