דני אורבך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרופסור דני אורבך
Prof Danny Orbach.jpg
לידה 27 ביולי 1981 (בן 40)
פתח תקווה, ישראל ישראלישראל
עיסוק היסטוריון, פרופסור ומרצה
מקום לימודים
פרסים והוקרה מלגת עזריאלי (2016-2019)
https://dannyorbach.com/

דני אורבך (נולד ב-27 ביולי 1981 בפתח תקווה) הוא היסטוריון צבאי ופרופסור חבר באוניברסיטה העברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דני אורבך נולד בפתח תקווה וגדל בכפר סבא. למד בתיכון גלילי, ושירת בחיל המודיעין.

למד באוניברסיטת תל אביב תואר ראשון בהיסטוריה כללית ולימודי אסיה, היה סטודנט מחקר באוניברסיטת טוקיו וקיבל את הדוקטורט שלו בהיסטוריה באוניברסיטת הרווארד.[1]

ב-2003 ביקש אורבך משורה של היסטוריונים לערער בפני הוועדה הציבורית לציון חסידי אומות העולם של יד ושם על ההחלטה שלא להעניק את התואר להנס פון דוהנני, שופט גרמני ואחד מאנשיו של אדמירל וילהלם קנריס, ראש האבווהר, מנגנון המודיעין של הורמאכט, ומראשי ההתנגדות הגרמנית לנאציזם. בעקבות מאמציו של אורבך, שונתה ההחלטה ופון דוהנני קיבל את התואר.[2]

כיום מרצה על היסטוריה צבאית בחוג להיסטוריה כללית ומשמש כיועץ מוסמך במדור יפן בלימודי אסיה באוניברסיטה העברית. ב-5 באפריל 2021 קודם לפרופסור חבר.[3]

כותב גם באתרים "מידה", "שיחה מקומית", ו"דיומא".

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורבך מתמחה בחקר הפיכות, התנקשויות פוליטיות ואי-ציות צבאי, דינמיקה של פשעי מלחמה, הרפתקנים צבאיים וההיסטוריה של המודיעין[1]. שני ספריו האחרונים הם The Plots against Hitler, מחקר על רשתות הקשר נגד היטלר בצבא הגרמני, ו-Curse on this Country: The Rebellious Army of Imperial Japan, על תרבות אי-הציות בצבא היפני והאופן שבו הובילה את יפן למלחמת העולם השנייה (הספר מבוסס על הדוקטורט של אורבך). "המזימות נגד היטלר" יצא גם במהדורה עברית תחת השם "ואלקירי - ההתנגדות הגרמנית להיטלר" וכן הוצאו מהדורות בצ'כית, איטלקית, ספרדית, קרואטית, רומנית ותאית. "קללה על הארץ" תורגם לעברית בהוצאת אוניברסיטת תל אביב בשנת 2019 תחת השם "בוגדים למען המולדת - המורדים הפטריוטים של יפן".

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 דני אורבך, history.huji.ac.il
  2. ^ תום שגב על הקושרים נגד היטלר, Haaretz הארץ
  3. ^ דני אורבך, asia.huji.ac.il