דני גולדשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דני גולדשטיין
דני גולדשטיין (מימין) ויקי דוניץ, אורלנדו, פלורידה, 1998

דני גולדשטיין (נולד ב-19 ביוני 1954) הוא מחלוצי תעשיית התוכנה בישראל, הפועל בעיקר באמצעות ניהול חברות ציבוריות כגון פורמולה מערכות, שאותה מכר בשנת 2006, ופורמולה ויז'ן טכנולוגיות (לשעבר משוב מחשבים), בה הוא שולט ואותה הוא מנהל. ייסד, פיתח והשקיע בחברות כפורמולה שרותי תוכנה, מטריקס, סאפיינס טכנולוגיות, מג'יק תעשיות תוכנה, בבילון, וואלה! תקשורת ורבות אחרות. מכהן כיו"ר איגוד החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. הוא נשוי בשנית לקרן יחזקאלי.

היסטוריה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דן גולדשטיין נולד בבוקרשט, רומניה ב-1954. הוא עלה ארצה עם משפחתו ב-1960, גדל, התחנך וחי בישראל. סיים תואר ראשון במתמטיקה ומדעי המחשב, ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב, וכן שרות צבאי מלא בחיל האוויר. המשיך בלימודי הדוקטורט ואף החל בכתיבת תזה אודות מערכות מבוזרות, אך בשנת 1980 הקים את חברת פורמולה שרותי תוכנה ולא השלים את התואר. החברה סיפקה שרותי תכנון ותכנות ללקוחות ישראלים, בעיקר למחשבי מיינפריים. עד 1985 התפתח לכיוונים נוספים כמוצרי תוכנה ומתן ייעוץ, ובשנה זו יסד את חברת פורמולה מערכות (1985) בע"מ, כחברת האחזקות אשר תרכז את אחזקותיו בחברות השירותים, המוצרים והייעוץ שהקים. בשנת 1988 רכש את השליטה בחברת איכות מחשבים, חברה ציבורית שנסחרה בבורסה לניירות ערך בתל אביב, והפך אותה לזרוע התקשורת של הקבוצה המתהווה. לאחר מכן רכש את חברת האם שלה, עידן תעשיות תכנה שנסחרה בבורסת נאסד"ק ומינה את עמי הראל לעמוד בראשה. חברה זו הייתה חלוצה בפיתוח שוק התקשורת בינקותו, בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 של המאה העשרים, והקדימה את הרגולציה המתהדקת שאפיינה את שוק תקשורת הקול והנתונים בשנים אלו. עם הגידול בפעילות הקבוצה, גולדשטיין גיבש אסטרטגית השקעות המבוססת על התמחות במוצרי ושרותי תוכנה לשווקים ורטיקליים. הוא רכש שליטה במספר רב של חברות צעירות, כגון אפליקום, בית תוכנה שהתמחה בפיתוח תוכנה למיני מחשבים, וויזטק, שהתמחתה במערכות בילינג, וקריסטל (כיום בלופניקס) שהתמחתה בפרויקטי הסבה גדולים. עד 1990, ביסס את מעמדה של פורמולה מערכות כקבוצת טכנולוגיה מובילה בישראל. הוא יסד את פורז, קרן הון הסיכון הראשונה שהוקמה בישראל, ביחד עם לירז מערכות, חברה ציבורית בניהולו של אריק קילמן. מאוחר יותר רכש את חלקה של לירז בקרן, וכעבור מספר שנים נוספות רכש גם את לירז עצמה‏[1]

שנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

העשור האחרון של האלף השני היה עתיר רכישות של חברות טכנולוגיה, כמו גם רשימה ארוכה של הנפקות ראשונות של חברות בוגרות יותר מקבוצת פורמולה. לאחר שהנפיק ומכר את חברת הבילינג הראשונה שלו, ויזטק פתרונות תוכנה, רכש חברת בילינג נוספת בניהולו של עמוס סיון, ושינה את שמה ל-פורמולה טלקום סולושנס (FTS), רכש את חברת אלון מערכות שהייתה דומיננטית בתחום התכנות לביטוח, ושינה את שמה לפורמולה אינשורנס סולושנס (FIS), את חברת עז-בן אשר פיתחה קופות רושמות ממוחשבות לרשתות שיווק, ואת שמה שינה לפורמולה ריטייל סולושנס (FRS), וכן חברה שהתמחתה בתחום הנסיעות והתיירות, ושמה שונה (כמובן) לפורמולה טרוול סולושנס. גולדשטיין רכש גם את חברת ניקוב מחשבים, אחת מחברות התוכנה הראשונות שהונפקו בתל אביב, שהתמחתה בתכנות שכר ושיווקה תוכנה פיננסית פופולרית בשם תפנית. במהלך עשור זה כמה מהחברות שפיתח הגיעו לגודל המצדיק הנפקת מניות לציבור, וגייסו הון בבורסה לניירות ערך בתל אביב, בבורסת AIM בלונדון או בנאסד"ק. קריסטל וויזטק היו שתי ההנפקות הראשונות, והמוצלחות, של חברות אלו. אחריהן הונפקה פורסופט, זרוע שרותי התוכנה המסורתיים שעליהם התבססה הקבוצה. חברת האחזקות של גולדשטיין, פורמולה מערכות, הנפיקה אף היא בנאסד"ק, ולאחר מכן גם בתל אביב. כן יסד קרן הון סיכון נוספת, פורמולה ונצ'רס, בניהולו של שי בייליס, ורכש את השליטה בחברת התוכנה הציבורית סאפיינס טכנולוגיות.

רכישת קבוצת משוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 גולדשטיין רכש את השליטה בקבוצת "משוב", ושינה את שמה לפורמולה ויז'ן טכנולוגיות. קבוצה זו, בשליטתם של יקי דוניץ ודוד אסיא, כללה חברות מוכרות כמג'יק תעשיות תוכנה, בבילון, פרדיים ג'יאופיזיקל ווואלה! תקשורת. רכישה זו, בשילוב עם השפעת בועת הדוט-קום שניפחה את הערכות השווי של חברות טכנולוגיה, הביאו את קבוצת פורמולה לערכים של כמיליארד דולר. בפברואר 2000, גולדשטיין הוביל הנפקת מניות נוספת בחברת מג'יק, בה גויסו למעלה ממאה מיליון דולר, בהערכת שווי של כ-750 מליון. במהלך תקופה זו עבד עם הגורמים המובילים בשוק ההון הבינלאומי כדויטשה בנק וסיטיבנק, כל בנקי ההשקעות המובילים בישראל, קרנות וחברות השקעה כגון פימי, שמרוק (זרוע ההשקעות של דיסני), דיסקונט השקעות ורבים אחרים. לקראת סוף המאה ה-20, גולדשטיין ביסס את מעמדו כיזם ההייטק הבולט והמוערך בישראל.‏[2]

תחילת המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2000, חודש לאחר ההנפקה המוצלחת של מג'יק במחיר שיא, בועת הטכנולוגיה החלה לקרוס. מלבד החברות שבפורטפוליו של משוב, לא היו בבעלות גולדשטיין חברות אינטרנט, והוא לא היה מושקע משמעותית בטרוף הטכנולוגיה שאפיין את סוף המאה ה-20. ובכל זאת, הקריסה במחירי המניות של רבות מהחברות הציבוריות בקבוצה השפיעה לרעה על מצבה הפיננסי.[3] גולדשטיין החליט על רארגון מקיף בקבוצה, ושינה לחלוטין את המבנה שלה. הוא איחד ופישט את הפירמידה המורכבת של עשרות חברות פעילות, רבות מהן ציבוריות, שהייתה תוצאה אקראית למחצה של מגוון שיקולים ניהוליים ומיסויים. פורמולה מערכות נותרה חברת האחזקות שבראש הפירמידה, ולה שלוש אחזקות עיקריות: מטריקס (לשעבר פורסופט), אשר מיזגה ואיחדה לתוכה את כל חברות הקבוצה שהייתה להן פעילות סינרגית (לרבות חברות הדרכה כסיון הדרכה וג'ון ברייס, חברות חמרה כסינטק ו-D2, וחברות תוכנה כמו אפליקום וקומסופט), מג'יק תעשיות תוכנה, ופורמולה ויז'ן טכנולוגיות[4]. הרארגון הזה כלל גם מכירה של אחזקות מיעוט בחברות שלא היו סינרגיות עם יתר הפעילויות בקבוצה, כגון וואלה! תקשורת ופרדיים ג'יאופיזיקל, שתיהן חברות ציבוריות שנרכשו במסגרת רכישת קבוצת משוב.‏[5]

במקביל, גולדשטיין ניסה להכניס משקיעים חדשים לקבוצה. ניסיון אחד כזה בשנים 2001-2001 לא עלה יפה‏[6], משום שהמשקיע הפוטנציאלי (קבוצת פלד גבעוני) ניסה לממן את ההשקעה באמצעים בלתי כשרים. ב-2004, גולדשטיין החליט להכניס, בפעם הראשונה, שותף שווה לשליטה בקבוצת פורמולה. השליטה הועברה לשותפות בשם פימגולד, שהוקמה לצורך כך על ידי גולדשטיין ביחד עם קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי. מהלך זה נועד "לתרום ולשדרג את פעילות הקבוצה, לעזור בגיבוש האסטרטגיה החדשה של הקבוצה, ובסופו של יום יוסף ערך לבעלי המניות של החברה".[7][8] בשנים הבאות, גולדשטיין מצא את עצמו קרוע בין שני תפקידים: ניהול פירמידה ציבורית של חברות גדולות, פורמולה מערכות, ובאותה עת ניהול קבוצת חברות צעירות, מבטיחות אך עתירות קשיים ומשברים, אשר בתיק ההשקעות של פורמולה ויז'ן. הפתרון נמצא ב-2006, כשפימגולד קיבלה הצעה מאמבלייז, חברה ציבורית בניהולו של גיא ברנשטיין. אמבלייז רכשה את פורמולה מערכות בדצמבר באותה שנה, וגולדשטיין נפרד ממפעל חייו, אותו ניהל במשך 25 שנה, לטובת חממה של חברות הזנק, היא פורמולה ויז'ן. צעד זה עלה בקנה אחד עם ההתפתחויות בחייו הפרטיים: הוא התחתן בשנית, בנה בית חדש, ונולדו לו שני ילדים.

פעילות התנדבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנת 2000, גולדשטיין מכהן כיו"ר איגוד החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בתפקיד זה הוא מעורב בפורומים ודיונים בנושאי חקיקה ורגולציה בשוק ההון, במיוחד בנושאים כממשל תאגידי, רגולציה פיננסית ומדיניות הרשות לניירות ערך בנושאים שונים. הוא מרואיין ודובר מבוקש בפאנלים, בדרך כלל כמייצג את עמדת החברות הגדולות. גולדשטיין מכהן במועצה המייעצת של ביה"ס למנהל עסקים רקנאטי שבאוניברסיטת תל אביב[9] גולדשטיין כיהן כיו"ר מועצת הנאמנים של אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב.‏[10]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‫ניר גולדברג וינאי אלפסי, ‏דני גולדשטיין במגעים מתקדמים לרכישת השליטה בלירז ב-50% מעל מחירה בבורסה, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2001‬
  2. ^ אפי לנדאו, ‏דני גולדשטיין: ראש זהב, ידי זהב, באתר גלובס, 12 בדצמבר 1999‬
  3. ^ The Marker (March 1, 2001). Goldstein's Y2K Bug. TheStreet.com. אוחזר ב־June 18, 2012.
  4. ^ ‫עידן גרינבאום, המאטריקס החדש של דני גולדשטיין, באתר ynet‏, 27 באוגוסט 2001‬
  5. ^ ‫צביקה רובינס, ‏"וואלה היא חברה נורא חמודה רק לא מהסוג של פורמולה", באתר גלובס, 20 בפברואר 2000‬
  6. ^ ‫שי שלו וניר גולדברג, ‏דני גולדשטיין מוכר את אחזקותיו בפורמולה ליסקל, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2001‬
  7. ^ Press Release. sec.gov (December 29, 2004). אוחזר ב־June 18, 2012.
  8. ^ Press Release. wikinvest. אוחזר ב־June 18, 2012.
  9. ^ חברי ה ADVISORY BOARD הישראלי, אתר הפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב
  10. ^ ‫מירב לוי, חילופי יו"ר בחבר הנאמנים של מכללת אפקה, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 30 באוקטובר 2006‬