דני קורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דני קורן
אין תמונה חופשית
לידה 12 בפברואר 1945 (בן 74) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה בית הספר לכלכלה של לונדון, האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, חוקר מדע המדינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העבודה הישראלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה העבודה-מימד-עם אחד
חבר הכנסת
28 בינואר 2006 – 17 באפריל 2006
(11 שבועות ו-3 ימים)
כנסות ה־16
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרופסור דני (דן) קורן (נולד ב-12 בפברואר 1945) הוא חוקר מדע המדינה. כיהן למשך תקופה קצרה כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה בשלהי הכנסת ה-16. קורן הוא בנו של חבר הכנסת לשעבר יצחק קורן, וגיסו של השר לשעבר משה נסים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורן שירת כקצין חי"ר ותותחנים, והשתתף בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים.

לאחר שהשתחרר מצה"ל החל בלימודים לתואר ראשון בכלכלה ובמדע המדינה באוניברסיטה העברית. במוסד זה השלים גם את לימודיו לתואר שני במדע המדינה, וסיים אותם בהצטיינות. את הדוקטורט קיבל מבית הספר לכלכלה של לונדון. בשנת 2015 קיבל פרופ' דני קורן תואר פרופסור של כבוד מהאוניברסיטה הלאומית ללימודי פוליטיקה ומנהל ציבורי בבוקרשט, רומניה. בנוסף, סיים בהצטיינות לימודי תעודה ברשות האמריקאית לניירות ערך.

במהלך השנים שימש קורן כמרצה בחוג למדיניות ציבורית ובחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, במכללת בית ברל, במרכז הבינתחומי ובחוג למדע המדינה באוניברסיטת חיפה. בשנים האחרונות מרצה פרופ' דני קורן באוניברסיטאות שונות באירופה כגון ה-LSE בלונדון, LMU במינכן, אוניברסיטת פוטסדאם ואוניברסיטת בוקרשט ללימודי פוליטיקה ומנהל ציבורי.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורן, שאביו יצחק כיהן כחבר כנסת מטעם מפא"י, וגיסו משה נסים כיהן כחבר כנסת ושר מטעם הליכוד, הצטרף לצעירי מפלגת העבודה, והיה ליו"ר אגודת הסטודנטים. קורן שימש כמנהל לשכתו של יגאל אלון בעת שזה כיהן כשר החוץ. עם זאת, העדיף להתרכז במילוי שורה של תפקידים ציבוריים ובקידום הקריירה האקדמית, ולא חזר לפעילות פוליטית עד 2003, אז התמודד לראשונה על מקום ברשימת העבודה לכנסת. בבחירות המקדימות שהתקיימו באותה שנה הגיע למקום ה-30 ברשימת המפלגה. סדרת ההתפטרויות שפקדה את מפלגת העבודה בשלהי כהונתה של הכנסת ה-16, הביאה לכך שב-28 בינואר 2006 הושבע לכנסת לכהונה שנמשכה כשלושה חודשים.

פעילות ציבורית ומסחרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים מילא קורן שורה ארוכה של תפקידים ציבוריים. בין היתר, שימש כחבר מועצה במרכז יצחק רבין, כחבר הוועד המנהל של עמותת בית יגאל אלון, כיו"ר אגודת בוגרי בית הספר לכלכלה של לונדון בישראל, כחבר חבר הנאמנים של מכון וינגייט, כחבר עמותת "יידישפיל", כיושב ראש צוות ההיגוי של משרד התחבורה בנושא שדה דב, כחבר המועצה הארצית של האגודה למען החייל, כחבר הוועד האולימפי, כחבר נשיאות איגוד הכדורסל, כיו"ר מחלקת הכדורסל של הפועל תל אביב, ועוד.

בנוסף לפעילויותיו האקדמיות והציבוריות, מילא קורן מספר תפקידים בחברות מסחריות. קורן שימש כדירקטור במספר חברות, ובהן טסנת, כלל תעשיות, בנק כרמל, אמפל, מריו לזניק חברה לבניה ודיונון. כן שימש כיו"ר הדירקטוריונים של "סאן-דור", "אחוזות החוף" ובמספר חברות נפט ממשלתיות בישראל.

בשנת 2011 הודה קורן, במסגרת עסקת טיעון, שמילא את תפקידו כיו"ר "אחוזות החוף" תוך ניגוד עניינים, בכך שלא דיווח לדירקטוריון החברה על היותו מקורב של איש העסקים ראובן גרוס. קורן הודה כי ידע שגרוס הסתיר את בעלותו בחברות שונות שבאמצעותן התמודד במכרזים של "אחוזות החוף", ופעל לקידום האינטרסים של גרוס תוך הפרת אמונים. קורן הורשע במסגרת עסקת הטיעון במרמה, ונגזר עליו עונש מאסר של שישה חודשים בעבודות שירות, קנס של 150,000 שקל ועונש מאסר על תנאי.[1][2][3]

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זמן באפור: ממשלות האחדות הלאומית 1990-1984, זמורה ביתן, 1994
  • קואליציות: הפוליטיקה הישראלית, 50 שנים - 100 אירועים, עם בועז שפירא, זמורה ביתן, 1997
  • קץ המפלגות: הדמוקרטיה הישראלית במצוקה (עורך) הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998
  • ממשלות ישראל לדורותיהן: החלטות חכמות והחלטות מטופשות, יחד עם יחיאל (חיליק) גוטמן, הוצאת ידיעות ספרים, 2017
  • Public Policy in Israel: Perspectives and Practices, Lexington Books, 2002a

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]