לדלג לתוכן

דני קרפל (שדרן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דני קרפל
דני קרפל
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 9 באוגוסט 1954
פטירה 2 במרץ 2016 (בגיל 61)
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
עיסוק עורך מוזיקה, שדרן רדיו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דני קרפל (9 באוגוסט 19542 במרץ 2016) היה עורך מוזיקה ושדרן רדיו ישראלי, שעבד במשך שנים רבות בגלי צה"ל. מבקר מוזיקה ויועץ מוזיקלי, בעיקר בתחום הג'אז.

דני קרפל נולד בכרכור, גדל במושב עין עירון עד גיל 5 והתגורר במשך מרבית שנותיו ברמת גן. אחיו הבכור הוא המוזיקאי אבי קרפל ("הסגנונות" ו"עוזי והסגנונות") ובזכותו נחשף למוזיקה מגיל צעיר.

קרפל היה בעל ידע נרחב ומעמיק בתחום הג'אז לסוגיו השונים, ובין השאר, ערך והגיש את תוכנית הג'אז השבועית של גלי צה"ל, "קול הג'אז הזה" ותוכניות ספיישל מיוחדות שהוקדשו ליוצרים מרכזיים מהתחום.[1] בנוסף, הוא הגיש תוכניות רדיו שונות בתחום המוזיקה הישנה והנוסטלגית, "אולדיז" (Oldies), וביניהן "כאלה היו השירים שהיו", "יופי של שירים", ו"לבקשת הקהל". הוא הגיש גם את "ציפורי לילה" ואת "לא רוצים לישון" ובימי חמישי, ערך את תוכנית המוזיקה העברית הנוסטלגית, "ארבע אחרי הצהריים". יחד עם חברו, דובי לנץ, הגיש קרפל את התוכנית "דו רה יומי". בשנת 1986, במסגרת לוח שידורי הקיץ החדש של התחנה, החלו השניים להגיש יחד את החידון המוזיקלי "תו השעה", בתוכניתו של רפי רשף, "נכון לעכשיו".[2][3] בין התפקידים שעשה בתחנה הוא היה גם עורך מצעד הפזמונים העברי והלועזי (לצד אלי ישראלי, כמגיש).

למרות מחלת פרקינסון שתקפה את גופו בשנת 2002, המשיך קרפל לערוך ולהגיש את תוכניות הרדיו השונות בגלי צה"ל במשך כ-10 שנים נוספות. עקב מצבו הבריאותי, הוא החל לאחר מכן לערוך את תוכנית הדגל "קול הג'אז הזה" וכן את התוכנית "ארבע אחרי-הצהריים" מביתו. הדבר הסתייע בעזרתם של הקריינים עופר חזות, תמר עמית יוסף ונוגה קליין, אשר הגישו אותן במקומו.

פעילויות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת כיסוי תחום הג'אז השתתף בפסטיבלים בינלאומיים רבים וראיין עשרות יוצרי ג'אז מרכזיים. כמו כן, שימש כעורך מקצועי לתרגום לעברית של הספר "ג'אז"[4] מאת ז׳ראל ארנו וז׳אק שנל.

בנוסף לעיסוקו בגלי צה"ל, טיפח קרפל קריירה ענפה סביב אהבתו הגדולה למוזיקה: שימש יועץ מוזיקלי לתוכניות טלוויזיה שונות, היה המנהל האמנותי של פסטיבל "ג'אז, בלוז ווידאו טייפ" והיה מבקר הג'אז של העיתון "ידיעות אחרונות" ושל המקומון "תל אביב". שימש גם מרצה מבוקש בנושא הג'אז, וכיהן כחבר מן המניין במדור למוזיקה של משרד החינוך והתרבות.

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 זכה קרפל בפרס שר החינוך, התרבות והספורט על תרומתו בתחום המוזיקה.[5] בשנים אלה גם ערך את סדרת "ג'אז חם" במוזיאון תל אביב לאמנות.

בחודש נובמבר 2015 ערכו גלי צה"ל אירוע פרידה מקרפל לאחר כמעט 42 שנים בהן שירת בתחנה. האירוע נערך בבית היוצר שבנמל תל אביב.[6]

קרפל נפטר לאחר מאבק במחלת פרקינסון ב-2 במרץ 2016[7] והותיר אחריו את אשתו סוזי, בן ובת.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ יוסי חרסונסקי, צלילי ג'אז לתוך הלילה, באתר מעריב, ‏3 בפברואר 1987
  2. ^ ידיעה הכוללת אזכור גם לפינה תו השעה, מצעד פזמונים ממוחשב בגל"צ, באתר מעריב, ‏30 ביוני 1986
  3. ^ ראומה זיסקינד, הסוד המוזיקלי הכי שמור בגל"צ, באתר מעריב, ‏11 בדצמבר 1986
  4. ^ רועי הרצליך, איך אומרים ג'אז בעברית?, באתר ynet, 6 באוגוסט 2018
  5. ^ חגי חיטרון, חיים טאוב, אלברט פיאמנטה ודני קרפל - בין מקבלי פרס שר החינוך, באתר הארץ, 21 במרץ 2006
  6. ^ הג'אז בנשמתו: בגלצ ערכו אירוע פרידה מדני קרפל, באתר גל"צ
  7. ^ שדר גל"צ דני קרפל הלך לעולמו לאחר מאבק במחלת הפרקינסון, באתר מעריב אונליין, 2 במרץ 2016