דני רוזנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דני רוזנברג
דני רוזנברג על סט צילומי סרטו מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם
דני רוזנברג על סט צילומי סרטו מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם
לידה 23 באוגוסט 1979 (בן 42) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דני רוזנברג (נולד ב-23 באוגוסט 1979) הוא במאי ותסריטאי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגר בהצטיינות של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה. מרצה בבית הספר סם שפיגל וחבר מערכת מגזין הקולנוע "מערבון".

במהלך לימודיו בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה ביים את הסרטים הקצרים "דון קישוט בירושלים" ,"הטייפ האדום", ו"במפעל". הסרטים זכו בפרסים רבים, ביניהם, פרס וולג'ין לסרט הקצר ל"טייפ האדום",וצל"ש בתחרות הרשמית בפסטיבל ברלין ל"דון קישוט בירושלים" והשתתפו בעשרות רבות של פסטיבלים ברחבי העולם, ביניהם: פסטיבל קאן, פסטיבל ברלין, מונפלייה, קלרמונד-פראנד, פיפ"א-ביאריץ, פסטיבל מינכן ופסטיבל מונטריאול[דרוש מקור]. סרטיו הוקרנו במספר תחנות שידור ברחבי העולם[דרוש מקור].

בשנת 2008 הוקרן סרטו "בית אבי", דרמת מלחמה דוברת יידיש המתרחשת בשנת 1948, בהשתתפות השחקנים איתי טיראן ומיקי לאון. הסרט הוקרן בסינמטקים ברחבי הארץ, הוצג בפסטיבלים שונים ברחבי העולם ושודר ב"ערוץ 10"[1].

בשנת 2009, ביים 32 פרקים בסדרת הדרמה הטלוויזיונית "מסכים" ששודרה בYes הטלוויזיה בלוויין[דרוש מקור].

בשנת 2011, הפיק, ביים, צילם וערך את הסרט הדוקומנטרי הקצר "סוסיא" שהוקרן בתחרות הרשמית בפסטיבל ברלין[2], בתחרות הרשמית בפסטיבל HotDocs, בIDFA, פסטיבל ירושלים ועוד רבים. כמו כן זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל מילאנו[3].

בין השנים 2012–2013 פיתח את סרטו העלילתי הראשון באורך מלא "החייל הנעלם", בשיתוף עם התסריטאי עמיר קליגר. הסרט זכה בפרס השני באירוע הפיצ'ינג של חממת הקולנוע הבינלאומית בירושלים, בסך 30 אלף דולר[4].

בשנת 2015 יצר וביים את סדרת הטלוויזיה הקומית בת 13 הפרקים, "ג'וני ואבירי הגליל" לYes Drama, שאותו גם כתב בשיתוף עם תום שובל[5]. הסדרה נמכרה לשידור לערוץ 4 הבריטי ולאדפטציה בערוץ "Vox" הגרמני[6].

בשנת 2018 החל לצלם את סרטו העלילתי הארוך הראשון "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם". בשנה זו אף עיבד בשיתוף איתי טיראן את המחזה אל נקמות שעלה בתיאטרון הקאמרי[7], היה יוצר שותף ותסריטאי ראשי בסדרה מלכות של HOT[8]. באותה השנה יצא לאקרנים סרטו "אורי זהר חוזר", סרט דוקומנטרי על אורי זהר אותו ביים במשותף יחד עם יניב סגלוביץ'[9].

בשנת 2020 נבחר סרטו "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" להשתתף פסטיבל הקולנוע בקאן, אך הפסטיבל בוטל עקב מגפת הקורונה[10]. הסרט זכה בפרס הראשון בתחרות הקולנוע העלילתי בפסטיבל הקולנוע ירושלים[11]. באוגוסט 2021, הוכרז שהסרט מועמד לפרס אופיר לסרט העלילתי הטוב ביותר[12].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורון שמיר, עכבר העיר, בית אבי: הברקה של 40 דקות, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2008
  2. ^ נירית אנדרמן, הסרט הישראלי הדוקומנטרי "סוסיא" התקבל לתחרות הסרטים הקצרים הרשמית של פסטיבל ברלין, באתר הארץ, 18 בינואר 2011
  3. ^ ynet, "סוסיא" זכה בפרס הסרט הקצר בפסטיבל מילאנו, באתר ynet, 19 בספטמבר 2011
  4. ^ נירית אנדרמן, הוכרזו הזוכים באירוע הפיצ'ינג של חממת הקולנוע, באתר הארץ, 6 ביולי 2013
  5. ^ שני ליטמן, בסופו של דבר, "ג'וני ואבירי הגליל" היא סדרה על זנות - גם אם לא זאת היתה הכוונה, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2015
  6. ^ איתי שטרן, ערוץ 4 הבריטי קנה את הסדרות "להיות איתה" ו"ג'וני ואבירי הגליל", באתר הארץ, 6 באפריל 2016
  7. ^ ננו שבתאי, "אל נקמות": המחזה ששלום אש אסר להעלותו, זכה לביצוע מרשים בקאמרי, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2018
  8. ^ איתי שטרן, "מלכות": עם תסריט כזה, גם שחקנית טובה מריטה היתה כושלת, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2018
  9. ^ שני ליטמן, מפגש נדיר עם אורי זהר, באתר הארץ, 30 ביולי 2018
  10. ^ איתי שטרן, סרטיהם של ניר ברגמן ודני רוזנברג התקבלו לפסטיבל קאן, שלא מתקיים השנה, באתר הארץ, 3 ביוני 2020
  11. ^ נירית אנדרמן, "מותו של הקולנוע ושל אבא שלי גם" הוא הזוכה הגדול בפסטיבל ירושלים, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2020
  12. ^ נירית אנדרמן, הוכרזו המועמדים לפרס אופיר: אבי נשר וערן קולירין מובילים במספר המועמדויות, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2021