דסי רבינוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דסי רבינוביץ'
Dassi 001.jpg
לידה 5 ביוני 1977
י"ט בסיוון ה'תשל"ז
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 בספטמבר 1996 (בגיל 19)
א' בתשרי ה'תשנ"ז
מדינה ישראלישראל  ישראל
מקום מגורים אפרת עריכת הנתון בוויקינתונים
ידועה בשל חולת סרטן, פעילה במאבק על זכות החולה לקבלת טיפול רפואי הוגן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הדסה (דסי) אסתר רבינוביץ' (י"ט בסיוון תשל"ז; 5 ביוני 1977א' בתשרי תשנ"ז; 14 בספטמבר 1996) הייתה נערה שהתמודדה עם מחלת הסרטן וזכתה לפרסום נרחב בתקשורת בישראל, בעקבות מאבקה על זכותו של החולה לקבלת טיפול רפואי הוגן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבינוביץ' נולדה בחיפה בשם הדסה אסתר וב-1985 בהיותה בת שמונה, עברה משפחתה לאפרת שבגוש עציון, שם הייתה פעילה בקהילה ובתנועת "בני עקיבא".

בגיל שבע עשרה חלתה רבינוביץ' בלימפומה שאינה הודג'קין, ובמשך מחלתה עברה טיפולים רבים שכללו ביניהם טיפולים כימותרפיים קשים והשתלת מח עצם. תוך כדי מחלתה, סיימה רבינוביץ' את לימודי התיכון, שבמהלכם זכתה בפרס על עבודתה בנושא כוויות זרחן בהדרכתו של פרופ' אריה אלדד. רבינוביץ' שימשה כקומונרית בסניף "בני עקיבא" באפרת במסגרת השירות הלאומי.

עיגולי השמחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבינוביץ' התמודדה עם מחלתה בעזרת שמחה והפחתה באחרים בסביבתה, זאת כדי להמתיק מעט את הכאב והסבל שחוותה בזמן המחלה. דרך התמודדותה המיוחדת הגיעה לידיעת הציבור בעזרת מספר כתבות וראיונות בתקשורת הישראלית במשך תקופת מחלתה. בראיונות אלו הציגה רבינוביץ' את משנתה הייחודית בשאלת ההתמודדות עם מחלת הסרטן.

ביטוי לדרכה המיוחדת הוא השיר "עיגולי השמחה", אותו חיברה בצורה ספונטנית תוך כדי השארת הודעה במענה קולי שנמצאה רק לאחר מותה. תוכן השיר והמסרים העולים ממנו הפך לימים לנחלת הכלל והגיע למערכי לימוד בבסיסי צה"ל, במערך לימודי של משרד החינוך ובתוכניות לימוד בקהילות יהודיות בתפוצות. השיר עובד והולחן במספר לחנים, ומילותיו שימשו כהשראה למיכה שטרית, שכתב את השיר "שמחות קטנות" וביצע אותו יחד עם הזמר עמיר בניון.

מורשתה ודרך התמודדותה המיוחדת של רבינוביץ' עם מחלת הסרטן מופצות במאות הרצאות שהושמעו על ידי אמהּ ברוריה במוסדות חינוך בארץ ובעולם. אביה פיני, איש עסקים לשעבר, החל לעבוד בעקבות פטירת בתו בעמותת "משפחה אחת", המסייעת לנפגעי טרור.

רבינוביץ' נפטרה ממחלתה בליל ראש השנה ה'תשנ"ז, בגיל 19.

מאבקה הציבורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאבקה של רבינוביץ' במערכת הבריאות הציבורית נבע מהחלטתו השגויה של הרופא שטיפל בה, פרופ' אליעזר רחמילביץ, שהורה לאנשי מחלקתו שלא לתת לה טיפול תומך במחלקה אותה ניהל בבית החולים הדסה בלא אישורו, זאת בשל העובדה שרבינוביץ' החליטה להיות מטופלת אצל רופא אחר, בבית החולים רמב"ם. התחקיר הראשוני שהביא לידיעת הציבור את מאבקה של רבינוביץ' במערכת הבריאות פורסם ב-25 ביוני 1996 על ידי רונאל פישר בעיתון מעריב. בעקבות הפרסום, הוקמה על ידי משרד הבריאות ועדה שבדקה את התלונה והחליטה להגיש נגד פרופ' רחמילביץ קובלנה באשמת "רשלנות והתנהגות שאינה הולמת רופא". באוגוסט 1998, קבעו רוב חברי ועדת הקובלנות כי "התנהגותו של פרופ' רחמילביץ אינה הולמת רופא וכי אין ספק שההנחיה של פרופ' רחמילביץ הייתה בעלת פוטנציאל לפגיעה גופנית קשה ואף מסכנת חיים". הוועדה החליטה להסתפק בנזיפה, ושר הבריאות יהושע מצא אימץ את ההחלטה[1]. מכאן הפכה רבינוביץ' לסמל לזכותו של החולה לטיפול הגון, ולקבלת "דעה שנייה" במסגרת ההליך הרפואי.

הסיפור עורר הדים רבים, בין היתר בשל מעמדו של רחמילביץ, והפנה את תשומת הלב הציבורית לנושא היחסים בין הרופא לחולה המטופל. לימים הגיב רחמילביץ עצמו והביא את גרסתו לסיפור בספרו האוטוביוגרפי "הדם הוא הנפש"[דרושה הבהרה].

ספרים שיצאו לזכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הדסה היא אסתר", הוצאת תבונות, אלון שבות, תשנ"ט – ספר זיכרון לרבינוביץ' הכולל מאמרים על מגילת אסתר, בעריכת הרב אמנון בזק
  • עדינה אמיתי, "בשמחה תמיד" – מלחמתה של דסי רבינוביץ' במחלת הסרטן.
  • דוד בן יוסף, "עיגולי השמחה של דסי".
  • "הפרחים של דסי" – ספר קומיקס חינוכי לילדים ובו שתי דוגמאות מחיי היום יום להתנהגותה האצילית של רבינוביץ' במשך מחלתה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רן רזניק, עיתון "הארץ", 28 בדצמבר 1998