דעיכת לנדאו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דעיכת לנדאו היא תופעה בפיזיקת הפלזמה בה גלים אלקטרומגנטיים העוברים דרך פלזמה דועכים עקב אינטראקציה עם החלקיקים הטעונים מהם מורכבת הפלזמה. הגל מעביר אנרגיה לחלקיקים הנעים במהירות הנמוכה במעט ממהירות הפאזה שלו, ומקבל אנרגיה מחלקיקים הנעים במהירות הגבוהה במעט ממהירות הפאזה שלו. כיוון שבדרך כלל יש יותר חלקיקים איטיים, בסך הכול הגל מפסיד אנרגיה ולכן דועך. עקב מעבר האנרגיה לחלקיקים משתנה התפלגות המהירות שלהם, לכן הדעיכה אינה ליניארית (כלומר עוצמת הגל אינה דועכת באופן אקספוננציאלי).

דעיכת לנדאו מעידה על יציבות הפלזמה - הפרעה הנוצרת בפלזמה תדעך ולא תתפשט.

תופעה זו קרויה על שם הפיזיקאי לב לנדאו, אשר גילה אותה באופן תאורטי בשנת 1946.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.