דער נסתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בקדמת התמונה: הצייר מארק שאגאל, ומאחוריו דער נסתר (ליד מוסקבה, 1920 או 1921)
העטיפה לספר מעשיות של הנס כריסטיאן אנדרסן, שתרגם דער נסתר ליידיש

דער נסתּר או דער ניסטער (יידיש: "הנסתר", מבוטא: "דֶר נִסְתֶּר"; ברוסית: Дер Нистер;‏ 1884, ברדיצ'ב – נרצח ב-1950 במחנה מעצר סובייטי) הוא שם העט של פנחס כהנוביץ' (ביידיש: פּנחס (פּיניע) קאַהאַנאָוויטש; ברוסית: Пинхус Менделевич Каганович), שהיה סופר יידיש, הוגה דעות, מתרגם ומבקר.

תולדות חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דער נסתר נולד בברדיצ'ב, במשפחת חסידים וסוחרים. זכה לחינוך דתי חסידי מסורתי, אך נתפס להשכלה ולקריאה חילונית. דרך קריאתו גם התקרב לחוגים ציוניים. הוא נאלץ לחמוק מגיוס לצבא הצאר, הסתתר בז'יטומיר, וחי בצמצום כמורה פרטי. מראשית כתיבתו נמשך למסתורין, לקבלה ולכתיבה סמלית, וכך אימץ לעצמו את שם העט "דער נסתר" ('הנסתר').

בשנת 1921, לאחר המהפכה, עזב את ברית המועצות והשתקע בגרמניה. בשנות ישיבתו בברלין הוציא לאור את שני קובצי סיפוריו הראשונים. באותה העת שיתף פעולה לזמן קצר עם שני יוצרי היידיש משה ליפשיץ ולייב קוויטקו, והשלושה הוציאו גם קובץ אוונגרדי של שירת יידיש. בשנת 1927 שב לברית המועצות. ספריו הסימבוליסטיים, בעלי הנימין היהודיות המובהקות הוכרזו כספרות ריאקציונית על ידי השלטון הסובייטי ומבקרי הספרות משרתי הקו השליט. דער נסתר חדל משום כך לפרסם את סיפוריו והתפרנס מעיתונות.

בעת מלחמת העולם השנייה, כשהתירו השלטונות לעת קצרה כתיבה על נושאים לאומיים יהודיים, חזר ופרסם דער נסתר את סיפוריו. הוא כתב גם על השמדת היהודים שראה וגם על רדיפתם, ורמז גם לרדיפה הסובייטית. הוא נעצר בשנת 1949, נכלא במחנה מעצר, ונרצח במחנה בשנת 1950.

דער נסתר נחשב למספר ייחודי בספרות היידיש של המאה ה-20 בברית המועצות. כתיבתו הצטיינה בעושר לשוני מרהיב. הוא כתב סיפורי מעשיות, גם מחורזות, לילדים. בשנת 2004 תורגם ספר מעשיות קטן ומקסים משלו על ידי שלום לוריא, ויצא לאור בהוצאת כרמל. הוא תרגם את כתבי הנס כריסטיאן אנדרסן ליידיש. הרומן רב-הכרכים שלו, "בית משבר", כתוב בהעזה יוצאת דופן באשר לסופרי היידיש דאז, וכולל ביטויים אירוטיים גלויים וחריפים. דער נסתר פרסם כשישים כרכים של סיפורים ביידיש, מעשיות, מאמרים ומסות, תרגומים ויצירות לילדים. לעברית תורגם רק חלק מזערי מיצירתו זו.

גרסה שונה על מותו מביא פרופ' ברל קוטלרמן מאוניברסיטת בר-אילן, במאמרו אדם כי ימות בבירוביג'אן, מוסף שבת מקור ראשון, 15 במרץ 2013:

"נסתר נשאר במרכז השיח הציבורי בבירוביג'אן ממש עד מעצרו ב־19 בפברואר 1949. דבריו ומעשיו השפיעו על גורל "חסידיו" הבירוביג'אנים, שהואשמו רובם ככולם בהתארגנות לאומנית מסביב לנסתר ונשלחו למחנות כפייה לשנים ארוכות. ואילו נסתר מת בכלא מעינויים, ובכך מימש את האופציה של "אדם כי ימות באוהל" תרתי משמע".

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • געדאנקען און מאטיווען: לידער און פראזע, וילנה: יוגענד, 1907. מחשבות ומוטיבים: שירים ופרוזה)
  • העכער פון דער ערד, ורשה: פראגרעס, תר"ע. (למעלה מן האדמה)
  • געזאנג און געבעט, קייב: קונסט פערלאג, 1912. (שירה ותפילה)
  • א מעשה מיט א האן: דאס ציגעלע, וילנה: ב"א קלעצקין, 1917. (מעשה בתרנגולת)
  • מעשה’לאך, קייב: קיעווער פארלאג, תרע"ח. (מעשיות)
  • צום בארג, קייב: קונסט פערלאג, 1918. (אל ההר)
  • אנדערסענס מעשהלאך, קייב: קיעווער פארלאג, תרע"ט. (סיפורי אנדרסן)
  • גייענדיק: זאמלבוך, דער נסתר, לייב קוויטקא, מ' ליוושיץ, ארויסגעגבן פון דער אידישער סעקציע באם קאמיסאריאט פאר פאלקבילדונג, ברלין: Typ. Kniga, Lutzer & Vogt, 1923
  • א בבא מעשה, אדער, די מעשה מיט די מלאכים, קייב, 1921. (סיפור סבתא, או, הסיפור עם המלאכים)
  • מעשהלעך אין פערזן, ורשה: קולטור-ליגע, 1921. (מעשיות בחרוזים)
  • געדאכט, קייב: קולטור-ליגע, 1929. (נחשב)
  • פון מיינע גיטער, חארקוב: מעלוכע פארלאג פון אוקראינע, 1929.
  • הויפטשטעט, חארקוב: ליטעראטור און קונסט, 1934. (ערי בירה)
  • זעקס מייסעלעכ, קייב: מעלוכע פארלאג, 1939. (שש מעשיות)
  • די מישפאכע מאשבער, מוסקבה: מעלוכע פארלאג עמעס, 1939. (בית משבר)
  • העשל אנשעלעס, ניו יורק: לאה קעסמאן ליטעראטור-פאנד ביים איקוף, 1943.
  • דער זיידע מיטן אייניקל, ניו יורק: ל’ קעסמאן ליטעראטור פאנד ביים איקוף, 1943. (הסבא עם הנכד)
  • קארבאנעס, מוסקבה: אגיז- מעלוכע פארלאג דער עמעס, 1943. (קרבנות)
  • אינעם אקופירטן פוילן, בואנוס איירס: זשורנאל איקוף, 1945. (בפולין הכבושה)
  • דערציילונגען און עסייען, ניו יורק: איקוף פארלאג, 1957. (סיפורים ומסות)
  • ווידערוווקס, מוסקבה: סאוועטסקי פיסאטעל, 1969. (דחיה)

מספריו בתרגום עברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית משבר, רומן היסטורי, תרגמו לעברית ח. רבינזון וש. נחמני, ספרית פועלים, 1951.
  • מעשיות בחרוזים, תרגם שלום לוריא, איורים דוד לוריא, כרמל ירושלים, 2004.
  • הנזיר והגדייה, סיפורים, שירים, מאמרים, תרגם דב סדן, מבוא מאת חנא שמרוק, מוסד ביאליק, ירושלים, 1963.
  • פלורה, תרגם אהרון וייסמן, חוה, 1961.
  • תחת גדר, ומעשה בלץ ועכברה, תרגמו א"ד שפיר ודב סדן, תרמיל, משרד הביטחון, 1969.
  • מאוצר סיפורי הנסתר, תרגם שלום לוריא, כרמל ירושלים, 2006.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]