דפוס קנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דפוס קנר
Kner Nyomda
מייסדים איזידור קנר עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1882 עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה גוימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דפוס קְנרהונגרית: Kner Nyomda; היום רשמית: Gyomai Kner Nyomda Zrt) הוקם על ידי איזידור קנר היהודי-הונגרי בשנת 1882 בגיל 22 של המייסד, בכפר גיומה (כיום גיומנדרד) במחוז בקש באימפריה האוסטרו-הונגרית.

ההיסטוריה של בית הדפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזידור למד כריכת ספרים כאבות אבותיו, אך למד גם את מיומנויות הסדר, ההקלדה וההדפסה במהלך נידודיו ומסעותיו. בתחילת בית הדפוס היו לו מכונות פשוטות ואותיות בכמות שמגירה קטנה הכילה אותם. תחילה הדפיס טפסים קצרים של הקהילות הדתיות השונות ואלה היו עבודותיו הראשונות. אחר כך הכין טפסים ששימשו במינהל של היישוב. הוא זיהה שכדי להתפרנס צריך למצוא שוק רחב יותר בנוסף ללקוחות המקומיים. הוא הכין ספריית דוגמאות מיניאטוריות של הפרסומים שהופקו בבית הדפוס שלו ואלה נשלחו לכל אזורי הונגריה וכך פרסם את שמו. בשנת 1911 אורכו של האוסף הדוגמאות היה כבר 624 עמודים וכלל עותקים מוקטנים של יותר מאלפיים סוגי טפסים מנהליים.

מלחמת העולם הראשונה גרמה נזק משמעותי לדפוס קנר, מכיוון שמספר ההזמנות במדינה פחת. משנת 1921 הצטרף לעבודה אימרה קנר כמדפיס וכמומחה אדמיניסטרטיבי מעולה. הוא לקח על עצמו מאביו את עריכת רשימות הטפסים המנהליים.

סוד ההצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דפוס קנר עלה על מתחריו בשלושה תחומים:

  • הודות למומחיותם במינהל ציבורי והבנתם בצווים ובתקנות הם ערכו את הטפסים המעשיים הדרושים לרשויות.
  • הם היו מהירים וזריזים במיוחד.
  • כיוון שעבדו בכמויות גדולות הם סיפקו במחיר של המתחרים איכות טובה בהרבה.

הזמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליונות מעופפים - הדפסת תבנית לדוגמה

בנוסף להדפסים הרשמיים, איזידור קנר מצא מוצר נוסף שניתן היה להפיץ בשוק הלאומי ואף הבינלאומי: הדפסת הזמנות בעיצוב אמנותי של דפוס קנר: למסיבות, לתערוכות, לירידים, לתצוגות וכדומה ואלה הפכו במהרה לפופולריות. הם באמת כבשו לא רק את השוק המקומי אלא גם את שוקי חו"ל. הזמנות הגיעו גם מהערים וינה, פריז וברלין. לפני כן תשעים אחוזים מההזמנות הודפסו בעיקר בבתי דפוס גרמנים או צ'כים, לא כי הן היו יפות במיוחד, אלא מפני שלא היה שום דבר אחר מלבדם. לאיזידור קנר היה האומץ להתעמת עם החברות הוותיקות שהיו אז והפתיע את העולם בעיצוב אמנותי צנוע, אך בעל טעם טוב יותר, של סדרת ההזמנות. הוא פרסם מכרזים לציירים ולגרפיקאים לעיצוב הזמנת כאלה ופרסם את דוגמאות ההזמנות שאפשר היה להזמין במגזין "גליונות מעופפים" (Röpke Lapok).

הספרים הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות העובדה שהוצאת ספרים הביאה להצלחה מקומית ובינלאומית, תחום עיסוק זה מילא רק תפקיד משני בדפוס קנר. בעשור הראשון לאחר הקמת בית הדפוס, איזידור קנר הדפיס בעיקר ספרי שירה וטקסטים דתיים שהוזמנה על ידי הכנסייה באזור. מאוחר יותר, בית הדפוס פנה לממשל ואז הודפסו גם ספרי הלימוד ששימשו ביישובים שמסביב.

הוצאת ספרים התחילה למעשה עם תחילת עבודתו של הבן הבכור, אימרה קנר. הוא למד בלייפציג וחזר לגיומה לאחר לימודיו שם. בגיל 17 הפך למנהל הטכני של בית הדפוס ולמנהל הוצאת הספרים. עבודתו הגדולה הראשונה הייתה פרסום כל יצירותיו של הסופר והעיתונאי זולטאן טורי.

הניסיון השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת העולם הראשונה גרמה נזק כספי משמעותי לבית הדפוס וקטעה את התפתחותו. בשנת 1917 פנה אליו האדריכל היהודי-הונגרי לאיוש קוזמה (מקודם: פוקס) ששמח לעצב ולאייר את הספרים של דפוס קנר. הם החליטו על כיוון העבודה המשותפת שלהם ופנו לכיוון לבארוק. לעבודתם זו הצליחו לגייס גם את היסטוריון הספרות ג'רג' קיראי והעבודה הגדולה של שלושתם הביאה להוצאת סדרות שונות. המשימה הראשונה של עידן קנר - קוזמה - קיראי הייתה "שלושת ספרי הצ'פקה", אחר כך 12 הכרכים של "הקלאסיקות של קנר" שהציגו את יצירות המופת של הספרות ההונגרית, ואז 24 הכרכים של האלמנך "מונומנטה ליטראטום" (Monumenta Literatum). הצלחת הכרכים ביססה את המוניטין של דפוס קנר, אך אף שבית הדפוס הצליח לייצר בסטנדרטים הגבוהים ביותר, לא היו כמעט לקוחות שיכלו לשלם את המחיר של העבודה האיכותית ומסיבות מעשיות וגם פוליטיות הוא נסוג כמעט מתחום ההוצאה לאור. בית הדפוס נוהל על ידי איזידור קנר גם בין שתי מלחמות העולם, אך כריכת הספרים כולה הייתה בידי אימרה. המייסד עלה שוב לקדמת הבמה רק פעם אחת נוספת, כאשר במלאת 50 שנה להקמת בית הדפוס פרסם את ההיסטוריה של הקמתו, בה גם שזר את סיפור חייו.

עידן שירותי הדפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

באביב 1944 גורש אימרה קנר היהודי ובהמשך גם משפחתו. לאחר גירוש הבעלים (שניספה בשואה) ניהלה אשתו של אנדרה קנר את בית הדפוס בעזרת העובדים. לאחר מלחמת העולם השנייה ההזמנה הראשונה הגיעה ממפלגת הקומוניסטים של הונגריה : הביוגרפיה הקצרה של סטלין". מאוחר יותר קיבלו הזמנות רבות גם מהצבא האדום : בין היתר הופקדו לביצועם דברי דפוס שונים של הצבא והמילונים הונגרית-רוסית ורוסית-הונגרית.

בדצמבר 1949 בית הדפוס הוותיק של קנר הולאם והפך לעסק בבעלות המדינה. שמו שונה והוא נקרא "הדפוס של גיומה".

בית הדפוס של היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות חילופי השלטון בשנת 1989 וכתוצאה מתהליך ההפרטה, פעל בית הדפוס כיחידה כלכלית עצמאית כחברה בע"מ בשם "דפוס קנר של גיומה" Gyomai Kner Nyomda החל מה-1 בינואר 1991. תולדות בית הדפוס והמשפחה נשמרים עד היום במוזיאון שנוסד בשנת 1970 והוקם בבית המגורים לשעבר של אימרה קנר שתוכנן על ידי האדריכל היהודי-הונגרי לאיוש קוזמה.

Gyomai Kner Nyomda Zrt הוא כיום חבר בקבוצת ANY Printing שהונפקה בבורסה בשנת 2005.[1]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Füzesné Hudák Julianna, Erdész Ádám, ed. (2007). Egy nyomdaműhely titkaiból: Gyomai Kner Nyomda. Gyomaendrőd: Gyomai Kner Ny. Zrt.. 
  • http://www.gyomaikner.hu/

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]