דפנה אטלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דפנה אטלס
D.Atlas1080.tif
ענף מדעי נוירוכימיה
מקום מגורים ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית
מכון ויצמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דפנה אטלס היא פרופסור מן המניין לנוירוכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אטלס היא בתם של עמנואל צור (צוקרברג) מהטייסים הראשונים בישראל ושל ד"ר מרים צור, רופאה. היא למדה לתואר ראשון בכימיה באוניברסיטה העברית בין השנים 1965 ל-1967,[1] תואר שני בביופיזיקה במכון ויצמן בשנת 1969 ודוקטורט בביופיזיקה מהמכון בשנת 1974 בהנחיית פרופ' אריה ברגר.[1] לאטלס שני בנים, רועי ועדי.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 19741975 עשתה פוסט-דוקטורט באוניברסיטה העברית, בשנת 1978 מונתה למרצה, בשנת 1982 מונתה לפרופסור חבר במחלקה לביולוגיה כימית ובשנת 1990 לפרופסור מן המניין.

אטלס ביצעה מחקרים על חומרים שלוכדים רדיקלים חופשיים ומנטרלים אותם,[2] בהם מוליקולה חדשה (NAC-amide).(AD4=NACA)[2]בשנת 2002 הקימה את חברת "Novia pharmaceutical Ltd", שעוסקת בפיתוח תרופות למחלת אלצהיימר ולמחלת פרקינסון. בנוסף, היא חוקרת את תעלות סידן, ואת המנגנון הביוכימי שמביא לשחרור של נוירוטרנסמיטורים.[3] בשנת 2016 תכננה ופיתחה נגזרת של לבודופא, דופאמיד (LDA) שנמצאת בפיתוח בחברת נוירודרם, רחובות.

מינויים אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינויים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינויים זרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. פרס על הישגים בלימודי תואר שני.-(1969)
  2. עמית כבוד של האגודה האמריקאית של אוניברסיטת 'נשים'. (1979-1980).
  3. פרס א.ד. ברגמן על הישגים מדעיים.-(1980-1981).
  4. גזבר האגודה הישראלית לביוכימיה.-(1984-1985).
  5. חבר נבחר במרכז נוירוביולוגיה תאית ומולקולרית של אוטו לוי.-(1988).
  6. ראש ועדת ההוראה במחלקה לכימיה ביולוגית.-(1990).
  7. פרס דוד ויגאם.-(1995).
  8.  פרס החדשנות קיי לפיתוח תרופה חדשה (Dopa-ethylester) לטיפול של מחלת פרקינסון.-(1996).
  9. פרס החדשנות קיי לפיתוח תרופה חדשה NACA) AD4) לטיפול במחלת הנוירודגנרטיביות,(2009)
  10. זכתה עם קבוצתה מכבי תל אביב ב-7 אליפויות וב-8 גביעי המדינה בין השנים 1964 - 1975.

דפנה והספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהתחביבים של דפנה : כדורסל (מכבי תל אביב ישראל ונבחרת ישראל) וטֶנִיס-משחקת טניס בזמן הפנוי[7] תמיד חשבה שספורט זה דבר הכרחי לחיים שלמים. היא תמיד אמרה: 'אם את לא עושה ספורט, אז כלום לא שווה'"[4]. היא מנחילה את חשיבות העניין לילדיה ולסטודנטים שהיא מלמדת. "אני חושבת שלהתעמלות יש השפעה על המוח כשמתאמנים באופן קבוע הדם מגיע למקומות שללא תנועה כלל לא מגיע אליהם. מעבר לכך, אם לא מתמידים בזה מגיל צעיר, הגוף מתבגר לא יפה, ובגיל הנ"ל לא חושבים מספיק קדימה",[4] .

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 יניב מגל, דפנה אטלס פרופסור לנוירוביולוגיה ונוירוכימיה באוניברסיטה העברית, גלובס, ‏06/10/2008
  2. ^ 2.0 2.1 חדשות המדע, הרדיקלים כבר לא חופשיים, science, ‏04.07.04
  3. ^ אוניברסיטת של ירושלים, נשים ומדעים, ישראל: פרופ 'דפני אטלס מפתחת מולקולות להפחתת הסיכון לאלצהיימר בחולי סוכרת, המגזין של מחקר, חדשנות, תעשייה ושיתופי פעולה בינלאומיים, ‏חודש ינואר, 28 2014
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 רוני דורי, לא יכולה בלי זה, הארץ, חשיבות הספורט לדפנה, ‏23.12.2007
  5. ^ מינויים זרים-דפנה
  6. ^ האוניברסיטה העברית בירושלים, מנה בודדת של פפטיד חדש מגן על תפקוד קוגנטיבי לאחר פגיעה קלה במוח טראומטי (mTBI), ‏11 יולי
  7. ^ דפנה אטלס, תחביבים של אטלס, אתר אישי -דפנה אטלס, ‏20 אוקטובר 2004