דפנה יזרעאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

דפנה (ננדי) יזרעאלי (9 בספטמבר 1937, צרפת21 בפברואר 2003) הייתה סוציולוגית ואנתרופולוגית ישראלית, פרופסור, ראש החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה וממקימות החוג ללימודי מגדר לתואר שני באוניברסיטת בר-אילן. פעילה פמיניסטית ומחלוצות חקר המגדר בישראל ומייסדת התוכנית ללימודי מגדר בבר-אילן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דפנה יזרעאלי נולדה בשנת 1937 בשטרסבורג שבצרפת. בתם של ליאו גוורץ ורחל זלץ[1]. הוריה נפגשו ב-1928 בוויסבאדן שבגרמניה, שם הקים ליאו עסק רהיטים, והם התחתנו באותה השנה. בנם הבכור, ורנר, נולד ב -1929 ובתם, גיזלה, ב -1931. ב-1936 ברחה המשפחה מפני הנאצים לשטרסבורג ומשם לפריז. אחרי המלחמה עברה המשפחה למונטריאול שבקנדה, שם נולד בן הזקונים שמואל. ליאו גוורץ עשה את הונו בקנדה בעסקי הנדל"ן[2].

קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יזרעאלי למדה תואר ראשון במדעי המדינה ופילוסופיה, ותואר שני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת מקגיל. בנוסף, למדה גם לתואר שני במדעי המדינה והיסטוריה יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1958 עלתה לישראל[3]. את עבודת הדוקטורט עשתה באוניברסיטת מנצ'סטר שבאנגליה בלימודי עבודה (1972). לאחר מכן עשתה שנת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה. בזמן שהותה בברקלי נחשפה ללימודי המגדר והביאה אותם איתה ארצה. תחומי המחקר של יזרעאלי היו: נשים בעולם העבודה, נשים בין משפחה ועבודה ונשים בצבא[3]. יזרעאלי הייתה בין החוקרים הראשונים בישראל שהצביעו על הקשר בין מבנה הכוח המגדרי בצה"ל לבין מבנה הכוח המגדרי בחברה הישראלית. היא טענה שלקצינים בכירים בדימוס יש מונופול על תפקידים בכירים במשרדי ממשלה, מפלגות פוליטיות וארגונים ציבוריים בישראל. ההילה הצבאית והרשתות החברתיות שלהם מעניקים להם יתרון שנשים לא יכולות להתחרות בו[4][2].

יזרעאלי הייתה האישה הראשונה בישראל שקבלה את התואר פרופסור חבר - הדרגה האקדמית הגבוהה ביותר. בשנותיה האחרונות פעלה נמרצות להקמת חוג ללימודי מגדר לתואר שני באוניברסיטת בר-אילן, שבראשו גם עמדה, כמו גם בראש מרכז רחל וי.ל. גבירץ לחקר המגדר, שהקימה לזכר הוריה. יזרעאלי הייתה ממקימות האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים[1].

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לפעילותה באקדמיה, יזרעאלי הייתה מעורבת בפעילות חברתית בארגונים שונים. היא הייתה ממייסדות שדולת הנשים ועמדה בראש מרכז המחקר של השדולה החל מ-1985. כן כיהנה כסגנית נשיאת הקרן החדשה לישראל והייתה דמות מרכזית בפעילות לקידום נשים באקדמיה ופעילויות נוספות של תנועת הנשים בישראל, כולל מפגשים בין ישראליות לפלסטיניות[1]. יזרעאלי תרמה מהונה הפרטי לקידום ארגונים פמיניסטיים בישראל[2] ופתחה את ביתה לסטודנטיות, קולגות ופעילות פמיניסטיות[5].

בין השנים 1976–1978 יזרעאלי שימשה כיועצת של ועדת ראש הממשלה למעמד האישה[1][2]. עד פטירתה ייעצה לוועדות המשנה לקידום נשים בשוק העבודה בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת[2].

בשנת 1960 נישאה לדב יזרעאלי. הם נפגשו באוניברסיטה העברית שם למדו שניהם. דב יזרעאלי היה פרופסור לשיווק בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב שהתמחה באתיקה שיווקית ועסקית. הוא נפטר בינואר 2003. לזוג שלושה ילדים: ליאורה, שרונה וחיים[2].

דפנה יזרעאלי נפטרה בפברואר 2003 ממחלת הסרטן. ב-2003 הוקמה קרן דפנה - נשים משתפות פעולה לשינוי. הקרן תומכות בתוכניות מנהיגות לנשים ופמיניזם[6][7]. ב-2015 נחנך באוניברסיטת בר-אילן גן לזכרה[8].

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זיקת הגומלין : בין המערכת החברתית הפנימית של מפעל תעשייתי לבין מטרותיו (בשיתוף עם עוזי שמעוני) (1974)
  • נשים וגברים כחברי ועד עובדים בתעשייה : ממצאי מחקר (בשיתוף עם עדה פורז) (1980)
  • נשים במילכוד (1982)
  • נשים בניהול במבט רב לאומי (1994)
  • משפחות כפולות קריירה (1992)
  • מין מיגדר פוליטיקה (1999)
  • תנועת הפועלות בארץ ישראל מראשיתה ועד 1927 (2003)
  • Outsiders in the Promised Land : women managers in Israel (1993)

ספרים שערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אתגר הפמיניזם במדינת ישראל (בשיתוף עם טובה כהן) (2001)
  • Dual-earner families : international perspectives (with Suzan Lewis and Helen Hootsmans)
  • Women in Israel (with Yael Azmon)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 יהודית לורבר, דפנה נונדי יזרעאלי - ( 2003-1937 ) דברים לזכרה, סוציולוגיה ישראלית : כתב-עת לחקר החברה הישראלית, כרך ה, מס' 1, 2003
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 Dafna Nundi Izraeli | Jewish Women's Archive, jwa.org (באנגלית)
  3. ^ 3.0 3.1 "מתה פרופ' דפנה יזרעאלי, מחלוצות הפמיניזם בישראל". הארץ (בעברית). 22 בפברואר 2003. בדיקה אחרונה ב-5 במאי 2017. 
  4. ^ Coussin, Orna (24 בפברואר 2003). "Dafna Izraeli, 1937-2003". Haaretz (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-5 במאי 2017. 
  5. ^ תמר אלאור, הסלון של דפנה: דפברים לזכרה של פרופ' דפנה יזרעאלי, סוציולוגיה ישראלית : כתב-עת לחקר החברה הישראלית,, כרך ה, מס' 1, 2003
  6. ^ Shahaf Bornstein, About the Dafna Fund - קרן דפנה, www.dafnafund.org.il (בBritish English)
  7. ^ Shahaf Bornstein, דפנה יזרעאלי ז"ל, האישה שמאחורי הקרן - קרן דפנה, www.dafnafund.org.il (בhe-IL)
  8. ^ אוניברסיטת בר-אילן | גן לזכרה של פרופסור דפנה יזרעאלי נחנך באוניברסיטת בר-אילן, www1.biu.ac.il (בעברית)