דפתר
דִּפְתָּר (באנגלית: Defter), היה סוג של פנקס מיסוי ורישום מקרקעין באימפריה העות'מאנית.[2] על פי מילון אבניאון פירוש המילה מחברת או פנקס רישום.[3]
המונח דפתר (עות'מאנית טורקית, מן הפרסית דַם-דַפְתַר, ברבים: דַם-דַפַּאתִיר) לקוח מהשפה המינהלית של האימפריה העות'מאנית ומשמעותו ספר, תיק או פנקס רישום. גם בטורקית המודרנית נעשה שימוש במילה, ומשמעותה דומה – מחברת או פנקס.
מן המילה דפתר נגזרו המונחים דֶפְּתֶרְדָאר, תוארו של הבכיר הכלכלי העליון באימפריה העות'מאנית, ודֶפְּתֶרְחָאנֶה, שמו של משרד הניהול הכספי בארמון הסולטאן.[4]
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המונח דֶפְּתֵר נגזר מהמילה היוונית דִּיפְתֶּרָה (δίφθέρα), שפירושה המילולי הוא "עור מעובד של בעל חיים", כלומר, עור, פרווה או קלף. ביוון העתיקה שימשה מילה זו לציון ספר, שדפיו היו עשויים מקלף עיזים, ונעשה בו שימוש לצד הפפירוס כחומר כתיבה. המונח הושאל לשפה הערבית כ-דַפְּתַר (دفتر), במשמעות של פנקס או רישום.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]המידע שנרשם בפנקסים השתנה בהתאם לצורכי השלטון, אך תַחְרִיר דֶפְּתֶרְלֶרִי (פנקסי רישום) כללו לרוב פרטים על כפרים, מגורים, ראשי משקי בית (גברים בוגרים ואלמנות), שיוך אתני או דתי (משום שלאלו הייתה השפעה על חובות או פטורים ממס), ושימושי קרקע.[5] ה-דֶפְּתֶר-י חַכָּאנִי היה פנקס רישום מקרקעין, ששימש גם לצורכי מיסוי.[6] לכל יישוב היה פנקס דפתר, ולרוב גם פקיד ממונה או בעל תפקיד מינהלי שתפקידו היה להחליט אילו פרטים יירשמו. הפקיד היה לרוב אדם מלומד שבקיא בתקנות המדינה. הדפתר שימש גם לרישום פעולות משפחתיות כגון נישואין וירושות.
חלק מהפקידים העות'מאניים שהיו אחראים על פנקסי המיסוי נקראו דֶפְּתֶרְדָארִים.[4]
דאפתרים כמקורות היסטוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פנקסים אלו מהווים מקור חשוב עבור היסטוריונים, שכן הם מאפשרים הבנה מעמיקה יותר של דפוסי הבעלות על קרקעות באימפריה העות'מאנית. מידע זה מועיל במיוחד למחקר חיי היומיום של תושבי האימפריה.
כבר במאה ה-15 הגיעה הפרקטיקה המינהלית העות'מאנית לרמה גבוהה של אוריינות. הטורקים אימצו דגמים מינהליים מפרס ומהאימפריה הביזנטית. הן המוסדות המרכזיים שבחצר הסולטאן והן הפקידים במחוזות השונים החזיקו ספרים ותיקים רשמיים רבים שתיעדו מגוון רחב של עניינים חשובים לניהול המדינה.
לדוגמה, דַפָּאתִיר שימשו לרישום אנשי צבא; מַסְרַף דֶפְּתֶרְלֶרִי תיעדו את השימוש במשאבים על ידי החצר והצבא; רשימות שופטים מכהנים בסַנְגָ'ק נוהלו בפנקסים ייעודיים, ופקידים זוטרים נעזרו בהם כדי לרשום הוראות שהתקבלו מממוניהם.
הצורה הנפוצה ביותר של דַפָּאתִיר הייתה פנקסי מס מפורטים, הידועים בשם תַחְרִיר דֶפְּתֶרְלֶרִי. בפנקסים אלו נרשמו כל משקי הבית במחוז מסוים, לרבות נכסיהם המיטלטלים והבלתי-מיטלטלים. לעיתים קרובות, הם מספקים מידע כמעט מלא על חלוקת הקרקעות, ערכן וההכנסה הצפויה מהן. הפנקסים מכילים גם מידע על דת המשפחות (בין היתר בשל קיומו של מס גולגולת) ועל מעמדן המשפטי.
כך למשל, מחזיקי נחלות צבאיות (טִימָאר) נרשמו בנפרד. בנוסף, פנקסים אלו כללו גם מידע פיסקאלי נוסף, מחולק לפי נָחְיֶה (תת-מחוז) ויישוב, ולעיתים גם התחשבו בצורות מיוחדות של נכסים, כגון הקדשים אסלאמיים או הקדשים של מנזרים נוצריים.
סוג זה של דֶפְּתֶר שימש אפוא הן כמפקד אוכלוסין והן כרישום מקרקעין. לפיכך, פנקסים אלו מהווים מקור חשוב למחקר היסטורי בתחומים של דמוגרפיה, היסטוריה כלכלית וחברתית של הארצות שנשלטו בידי האימפריה העות'מאנית. עריכתם וניתוחם נחשבים לאחת מהמשימות המרכזיות בחקר האימפריה העות'מאנית.
פנקסים אלה אינם מתעדים את בני מעמד האסקֶרִי (המעמד הפטור ממס), ואינם כוללים, או כוללים רק בעקיפין, תיעוד של תנועות הגירה בין מחוזות האימפריה.[7]
רישומים מסוג זה מוכרים גם בצפון הודו בשם דַפְּתַר, לדוגמה: הדפתר של הפֶּשְׁוָוא של פּוּנֶה.[8]
במדרש אגדה האמוראי על ספר בראשית שהחל להכתב מהמאה הרביעית לספירה[9] מוזכר הדפתר כלהלן: ”בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם בּוֹנֶה פָּלָטִין, אֵינוֹ בּוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ אֶלָּא מִדַּעַת אֻמָּן, וְהָאֻמָּן אֵינוֹ בּוֹנֶה אוֹתָהּ מִדַּעַת עַצְמוֹ אֶלָּא דִּפְתְּרָאוֹת וּפִנְקְסָאוֹת יֵשׁ לוֹ, לָדַעַת הֵיאךְ הוּא עוֹשֶׂה חֲדָרִים, הֵיאךְ הוּא עוֹשֶׂה פִּשְׁפְּשִׁין.” (בראשית רבה, פרשה א, סימן א)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Klaus Kreiser: Der Osmanische Staat. (= Oldenbourg Grundriss der Geschichte, 30). München 2001, ISBN 3-486-53721-0. S. 104–106.
- Ömer Lutfi Barkan: Essai sur les données statistiques des registres de recensement dans l’empire ottoman aux XV. et XVI. siecles. In: Journal of the Economic and Social History of the Orient. 1 (1958), S. 9–36.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוגמא לדפתר עות'מאני
- פרסומים של מנהל ארכיון המדינה של טורקיה
ערך מילוני בנושא דפתר, בוויקימילון- אודות דפתר באתר בלשון (באנגלית)
- Al-simāt al-khalīl (the Table of Abraham) in Hebron during the Ottoman Period
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דף זה צולם מתוך הפנקסים הקטסטרליים העות'מאניים משנת 1455 מאזור ווק ברנקוביץ שבקוסובו, אלו היו רשימות רישום מקרקעין ומיסוי שנערכו על ידי האימפריה העות'מאנית לאחר כיבוש שטחים חדשים. הפנקסים נקראו בטורקית עות'מאנית תַחְרִיר דֶפְּתֶרִי (tahrir defterleri), משנת 1455 (צר') לאחר שהאימפריה העות'מאנית כבשה את אזור קוסובו שבבלקן האירופי.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Turski katastarski popisi iz 1455. godine za oblast Vuka Brankovića
- ^ Suleiman, Yasir (2016). "Glossary". Being Palestinian : personal reflections on Palestinian identity in the diaspora. Edinburgh: Edinburgh University Press. p. 368. ISBN 978-0-7486-3403-3. OCLC 963672141.
- ^ דפתר פירוש: מילים נרדפות, ביטויים ועוד | מילון אבניאון, באתר www.milononline.net
- ^ 1 2 Karlsruher Türkenbeute :: Staatswesen und Verwaltung im Osmanischen Reich, web.archive.org, 2009-03-12
- ^ Cosgel (2004). "Ottoman Tax Registers (Tahrir Defterleri)". Historical Methods. 37 (2): 87–100. doi:10.3200/HMTS.37.2.87-102. נבדק ב-1 בנובמבר 2011.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Barnes (1987). An introduction to religious foundations in the Ottoman Empire. Brill. p. 151. ISBN 978-90-04-08652-4.
- ^ Suraiya N. Faroqhi:. In:. Vol. 3. Cambridge University Press, Cambridge UK 2006, ISBN 978-0-521-62095-6, p. 356–403.
- ^ Govind Sakharam Sardesai (Ed.): Selections from the Peshwa Daftar. Bombay : Gov. Central Press 19XX
- ^ ח. מאק מדרש האגדה, האוניברסיטה המשודרת, עמוד 65.