דקדוק קלינגוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דקדוק השפה הקלינגונית נוצר על ידי מארק אוקרנד עבור הסדרה מסע בין כוכבים, והוא תואר לראשונה בספר המילון הקלינגוני (אנ'). קלינגונית היא לשון מדבק, בעלת יחסות רבות, וסידור ייחודי של חלקי הדיבר שהוא מושא-נושא-נשוא (OVS). הדקדוק הקלינוגני הוא בעל מאפיינים דקדוקיים שאינם רגילים בשפות אנושיות רבות, במטרה ליצור את ההרגשה של שפה שאינה אנושית.

רקע והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונטיקה ואורתוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלפבית הקלינגוני, הנקרא "פיקאד" (pIqaD)

הפונטיקה וההגייה של השפה הקלינגונית פותחה כך שאף על פי שהיא מתבססת על צלילים אנושיים שאנשים יכולים ליצור, עדיין השפה תשמע חייזרית ולא אנושית. לשם כך, הפונטיקה של קלינגונית בעלת אוסף ייחודי של עיצורים אשר אינם קיימים במלואה בשפות אנושיות. אחד המאפיינים לכך הוא שבקלינגונית אין זוגות של עיצורים שההבדל ביניהם הוא קיום הקוליות או העדרה (זאת אומרת האם מיתרי הקול זזים במהלך הנפקת העיצור או לא, כמו ההבדל בין ס ו-ז) מלבד ch-j ו- p-b, דבר שאינו נפוץ בשפות אחרות. דבר נוסף הוא שאין בכלל עיצורים שורקים ורק עיצור וילוני יחיד ושיש עיצורים גרוניים רבים (5 עיצורים עינבליים ועיצור סדקי, סותם, אטום- כמו א בלי תנועה). בניגוד לעיצורים בקלינגונית, מערכת התנועות היא מערכת די נפוצה של 5 תנועות (a-e-i-o-u) כמו בעברית, אך הדיפתונגים מורכבים מכל צירוף של תנועה עם העיצורים y ו-w מלבד ow ו-uw (זאת אומרת ⟨ay⟩, ⟨ey⟩, ⟨Iy⟩, ⟨oy⟩, ⟨uy⟩, ⟨aw⟩, ⟨ew⟩ ⟨Iw⟩ ).

העיצורים IPA הסבר
b /b/ כמו ב דגושה
ch /ʧ/ כמו צ' בצ'יפס
D /ɖ/ כמו ד בשפות הודיות, עם הלשון מוצמדת לגג הפה
gh /ɣ/ כמו ג בהגייה ספרדית (כמו האות הערבית غ)
H /x/ כמו ח
j /ʤ/ כמו ג' בג'וק
l /l/ כמו ל
m /m/ כמו מ
n /n/ כמו נ
ng /ŋ/ כמו ng במילה ring
p /pʰ/ כמו פ דגושה רק עם יותר אוויר
q /qʰ/ כמו ק בהגייה ספרדית
Q /q͡χ/ כמו קח, כאשר האות ק היא כמו בהגייה ספרדית
r /r/ כמו ר מתגלגלת
S /ʂ/ כמו ש רק עם הלשון מוצמדת לגג הפה
t /tʰ/ כמו ת רק עם יותר אוויר מן הפה
tlh /t͡ɬ/ כמו טל
v /v/ כמו ו או ב לא דגושה
w /w/ כמו w במילה wind
y /j/ כמו י
' /ʔ/ כמו א
התנועות IPA הסבר
a /ɑ/ כמו פתח
e /ɛ/ כמו צירה
I /ɪ/ כמו חיריק
o /o/ כמו חטף קמץ או חולם חסר
u /u/ כמו שורוק

שמות עצם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקלינגונית קיימות שלוש קבוצות של שמות עצם, אשר מאפיינות רק את צורת הריבוי של שם העצם (אך אינן משפיעות על שאר היחסות): שמות עצם בעלי יכולת דיבור, חלקי גוף, וכל השאר. בקלינגונית שמות עצם נוצרים או על ידי הוספת יחסות (סופיות ותחיליות) והרכב שמות עצם. ניתן גם להפוך פועל לשם עצם על ידי הוספת סיומת 'wI, אשר הופכת את הפועל X ל"אחד שעושה X" (לדוגמה, "לירות" הופך לאדם שיורה, ו"לבנות" הופך לבנאי). בקלינגונית אין צורת יידוע לשמות עצם. יש בה חמישה סוגים של סיומות, אשר תמיד יבואו אחרי שם העצם בסדר הבא וממלאים תפקידי יחסות שונים:

סוג ראשון: גודל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות שלוש מוספיות לגודל.

  • המוספית הראשונה היא 'a' והיא משמשת להגדלה של שם עצם מסיום, לדוגמה, ghom זה קבוצה, ו-'ghom'a זה קהל.
  • המוספית השנייה היא Hom והיא משתמשת להקטנה של עצם מסוים, לדוגמה, yuQ זה כוכב לכת (planet) ו-yuQHom זה כוכב לכת קטן (planetoid).
  • המוספית השלישית היא oy והיא משומשת להבעת חיבה כלפי עצם מסוים, לדוגמה, vav זה אב (dad) ו-vavoy זה אבא (daddy).

סוג שני: צורת רבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שלושה סוגים של מוספיות של ריבוי אשר תלויות בסוג של שם העצם:

  • הסוג הראשון הוא ריבוי של שמות עצם בעלי היכולת לדבר, ולו מוסיפים את המוספית 'pu, לדוגמה: be'Hom זה ילדה אז 'be'Hompu זה ילדות.
  • הסוג השני הוא ריבוי של שמות שהם חלקים בגוף האדם ולו מוסיפים את המוספית 'Du ,לדוגמה: mIn זה עין, אז 'mInDu זה עיניים.
  • הסוג השלישי הוא ריבוי של כל שאר שמות העצם, ולו מוסיפים את המוספית mey, לדוגמה: yan זה חרב אז yanmey זה חרבות. ניתן גם להשתמש בסיומת זו גם עבור שמות עצם שאינן מסוג זה (זאת אומרת שיכולים לדבר או חלקי גוף), בשביל לתאר שהם מפוזרים בכל מקום.

בקלינגונית יש מספר קטן מאוד של יוצאי דופן והנה הרשימה שלהם.

סוג שלישי: דיוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש שלוש סיומות של דיוק, אשר מציינות את רמת הדיוק של שם עצם מסוים:

  • המוספית הראשונה היא qoq, והיא מייצגת שעצם הוא לא באמת, לדוגמה Qah זה עזרה ו-QaHqoq זה עזרה לא טובה, לא באמת עזרה.
  • המוספית השנייה היא Hey, והיא מייצגת שעצם שהדובר לא בטוח שהוא עצמו, לדוגמה, choH זה השינוי ו-choHHey זה שינוי לא בטוחה על פי הדובר ( apparent change).
  • המוספית השלישית היא 'na, והיא מייצגת אמינות כלפי עצם מסוים, לדוגמה, jup זה חבר ו-'jupna זה חבר אמת.

סוג רביעי: שייכות וספציפיקציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג זה מכיל 2 קבוצות של סיומות: סיומות של שייכות וסיומות של ספציפיקציה. הסיומות של שייכות הן תלויות גוף, ועבור גוף ראשון ושני יש גם סיומות שונות עבור אם הדבר ששייך הוא בעל יכולת דיבור או שאינו בעל יכולת דיבור:

שייכות גוף ראשון יחיד גוף שני יחיד גוף שלישי יחיד גוף ראשון רבים גוף שני רבים גוף שלישי רבים
בעל יכולת דיבור wIj lIj Daj maj raj chaj
שאינו בעל יכולת דיבור 'wI 'lI 'ma 'ra

הסוג השני הוא ספציפיקציה, וישנן 2 סיומות כאלו.

  • הראשונה היא vam והיא מציינת אם שם העצם קרוב לדובר (כמו באנגלית this).
  • השנייה היא vetlh והיא מציינת אם שם העצם רחוק מן הדובר (כמו באנגלית that).

סוג חמישי: תפקיד תחבירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן 5 סיומות מסוג חמישי אשר מציינות תפקיד תחבירי:

  • המוספית הראשונה היא Daq, והיא מייצגת המצאות במקום מסוים (לוקטיב), לדוגמה, juHmaj זה הבית שלנו ו-juHmajDaq זה בתוך הבית שלנו.
  • המוספית השנייה היא 'vo, והיא מייצגת המצאות רחוק ממקום מסוים (אבלטיב), לדוגמה, qoj זה מצוק ו-'qojvo זה הרחק מהמצוק.
  • המוספית השלישית היא 'mo, והיא מייצגת המצאות במצב בגלל משהו (סיבתיות), לדוגמה, 'ghu זה המצב ו-'ghu'mo זה בגלל המצב.
  • המוספית הרביעית היא vaD, והיא מייצגת עצם בשביל מישהו (דאטיב), לדוגמה, 'je'wI זה קונה ו-je'wI'vaD זה לקונה.
  • המוספית החמישית מייצגת ששם עצם הוא הטופיק(אנ') של המשפט או כמה משפטים, והמוספית היא 'e'.

פעלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקלינגונית הפעלים מוטים לפי אספקט, אך לא זמן (בשביל לתאר זמן, ניתן להוסיף מילות לתיאור זמן כמו לפני שנה או בוקר וסיומות אספקט), כך שכל פועל מוטה על ידי תחילית לפי גוף המושא ונושא. בקלינגונית אין צורת שם פועל, ואת תפקיד זה ממלא השורש של הפועל (ללא מוספיות).

נושא מושא
ללא מושא אני את/ה הוא/היא/זה אנחנו אתם/ן הם/ן
אני jI- qa- vI- Sa- vI-
את/ה bI- cho- Da- ju- Da-
הוא/היא/זה חסר mu- Du- חסר nu- lI- חסר
אנחנו ma- pI- wI- re- DI-
אתם/ן Su- tu- bo- che- bo-
הם/ן חסר mu- nI- lu- nu- lI- חסר

כמו לשמות עצם, גם פעלים מקבילים סיומות לציון תפקידים תחבירים שונים.

סוג ראשון: רפלקסיביות ורקיפרוקאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן 2 סיומת ששיכות לסוג זה, והן סיומת הרפלקסיביות וסיומת הרקיפרוקאלית:

  • הסיומת הראשונה היא egh', והיא מוספת לפועל בשביל לציין כי הפעולה היא רפלקסיבית, זאת אומרת שהנושא הוא גם במושא (שקול למילים עצמו, עצמי וכדומה).
  • הסיומת השנייה היא chuq והיא מוספית לפועל בשביל לציין כי הפעולה היא רקיפרוקאלית. (שקול ל"אחד את השני" בעברית).

סוג שני: מוכנות וחשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן 5 מוספיות מסוג זה, אשר עוסקות ברצון הנושא בביצוע הפעולה:

  • המוספית הראשונה היא nIS, והיא מציינת כי הדובר צריך או נדרש לבצע את הפעולה.
  • המוספית השנייה היא qang, והיא מציינת כי הנושא רוצה או מעוניין לבצע את הפעולה.
  • המוספית השלישית היא rup, והיא מציינת כי הדובר מעוניין להשלים את הפעולה.
  • המוספית הרביעית היא beH, והיא מציינת כי הנושא אורגן והופעל בשביל לסיים את הפעולה. ביומת זו משומשת כאשר הנושא הוא מכשיר, כאשר המוספית הקודמת משומשת כאשר הנושא הוא חי.
  • המוספית החמישית היא vIp, והיא מציינת כי מפחיד או חושש לבצע את הפעולה.

סוג שלישי: שינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים 2 סיומות ששיכות לסוג זה, אשר עוסקות בשינוי פעולת הפועל:

  • הסיומת הראשונה היא choH, והיא מציינת כי הפועל שינה מצב, התחיל, הופסק, הוגבר וכדומה. לדוגמה yIt זה הוא הלך ו-yItchoH זה הוא התחיל ללכת.
  • הסיומת השנייה היא 'qa, והיא מציינת כי הפועל הופסק אך עכשיו הותחל מחדש. (דומה לתחילית -re בשפה האנגלית)

סוג רביעי: סיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת רק סיומת יחידה מסוג זה, והיא moH אשר מציינת סיבה. סיומת זו מציינת כי הנושא גורם למושא לעשות משהו. אם הפועל אליו המוספית מצורפת הוא פועל יוצא, אז המושא הישיר הופך למושא עקיף. מילים רבות בקלינגונית נוצרת על ידי הוספה לפועל סיומת זו, לדוגמה הפועל לנקות (Say’moH) נוצר על ידי הוספת המוספית לפועל להיות נקי ('Say).

סוג חמישי: יכולת ונושא שאינו ידוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן 2 סיומות (שאינן קשורות) בלבד מסוג זה:

  • הסיומת הראשונה היא 'lu והיא מציינת כי הנושא איננו ידוע או רלוונטי, שקול לעברת מישהוא\מישהיא\ משהו. מוספית זו יכולה להופיע ללא תחילית או עם תחילית של גוף שלישי כנושא.
  • הסיומת השנייה היא laH והיא מציינת יכולת של ביצוע הפעולה, שקול לעברית "יכול ל-X".

סוג שישי: וודאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן 4 סיומות מסוג זה, אשר עוסקות בדעתו של הדובר בנושא הפעולה:

  • הסיומת הראשונה היא 'chu, והיא מציינת כי הדובר חושב שהפעולה בוצעה בדרך הטובה ביותר שהיה אפשרי.
  • הסיומת השנייה היא bej, והיא מציינת כי הדובר חושב שהפעולה בטוח מתקיימת.
  • הסיומת השלישית היא 'law, והיא מציינת כי הדובר איננו בטוח כי הפעולה מתקיימת.
  • הסיומת הרביעית היא 'ba, והיא מציינת כי הדובר חושב שברור וטריוויאלי כי הפעולה מתקיימת.

סוג שביעי: אספקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן 4 מוספיות מסוג זה, אשר מציינות מאפיינים של אספקט וזמן:

  • המוספית הראשונה היא 'pu והיא מציינת כי פעולה זו הושלמה ונגמרה.
  • המוספית השנייה היא 'ta והיא מציינת כי הפעולה נגמרה ואף מדגיש כי היא נגרמה בכוונת תחילה.
  • המוספית השלישית היא taH, והיא מציינת כי הפעולה היא מתמשכת.
  • המוספית הרביעית היא 'lI, והיא מציינת כי פעולה היא ממושכת אך בעלת נקודת סוף ידועה.

סוג שמיני: כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיים רק סיומת אחת מסוג זה, והיא neS אשר מצורפת בפנייה למפקד או משהו ממעד פוליטי, חברתי או צבאי מעל הדובר, או ברצון להיות מנומס.

סוג תשיעי: תפקיד תחבירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן 11 מוספיות אשר משתייכות לסוג זה, והן מתחלקות ל-5 קטגוריות: יוצרי שמות עצם, מודוס, זמן, סיבה ויחסות. הקטגוריה הראשונה היא יוצרי שמות עצם, זאת אומרת פעלים שמוסיפים להם מוספיות בשביל להפוך אותם לשמות. יש 2 סיומות בקטגוריה זו:

  • הסיומת הראשונה היא 'wI, והיא מציינת כי הפועל הופך לשם עצם שהוא אדם אשר מבצע את הפעולה (שקול לאנגלית Xer).
  • הסיומת השנייה היא ghach, והיא הופכת את הפועל לשם עצם אשר מציין את הפועל (דומה שם פעולה בעברית).

הקטגוריה השנייה היא מודוס, וסיומות אלו מציינות מאפיינים של מודוס. יש 2 סיומות בקטגוריה זו:

  • הסיומת הראשונה היא ’a’, והיא הופכת את המשפט לשאלת כן ולא. (לפירוט נוסף ניתן לראות בהמשך)
  • הסיומת השנייה היא jaj, והיא מציינת רצון או בקשה של הדובר.

הקטגוריה השלישית היא זמן, וסיומות זו מציינות יחס של זמן בין 2 פעולות או יותר. יש 3 סיומות בקטגוריה זו:

  • הסיומת הראשונה היא 'pa, והיא מציינת כי הפעולה הזו התרחשה כרונולוגית לפני פעולה אחרת.
  • הסיומת השנייה היא vIS, והיא מציינת כי הפעולות מתרחשות באותו הזמן.
  • הסיומת השלישית היא 'DI, והיא מציינת כי פעולה זו מתרחשת ישר אחרי הפעולה הקודמת.

הקטגוריה הרביעית היא סיבה, וסיומות זו מציינות יחס של סיבה בין 2 פעולות או יותר. יש 2 סיומות מקטגוריה זו:

  • הסיומת הראשונה היא chugh, והיא מציינת כי הפועל יתרחש אם הפועל הקודם יתרחש.
  • הסיומת השנייה היא 'mo, והיא מציינת כי פעולה זו מתרחשת בגלל הפועל הקודם.

הקטגוריה החמישית היא יחסות. יש 2 סיומות בקטגוריה זו:

  • הסיומת הראשונה היא bogh, ומשתמשים בה בשביל ליצור משפט מרוכב.
  • הסיומת השנייה היא meH, בשביל ליצור קשר של סיבה בין הפעלים.

מוספיות זזות (rover)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוספיות זזות הן מוספיות שאין להן מקום ספציפי בסדר לאחר הפועל, אלא יכולות להופיע לפני או אחרי כל שאר המוספיות, ולך הן מכונות זזות (rovers, בקלינגונית 'lengwI), אך סדר המוספיות משפיע על המשמעות. ישנם 4 מוספיות כאלו:

  • המוספית הראשונה היא 'be, והיא שוללת את הפועלה.
  • המוספית השנייה היא 'Qo והיא שוללת את הציווי. ניתן לראות כי משתמשים במוספית זו רק לצווי, ובמוספית 'be לפעלים אחרים.
  • המוספית השלישית היא 'qu והיא מדגישה ומחזקת את הפעולה.
  • המוספית הרביעית היא 'Ha, והיא הופכת את משמעות הפעולה.

צורת ציווי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו בתחיליות רגילות של פעלים, צורת הציווי היא מוטת לפי מושא, אך הנושא הוא רק גוף שני (יחיד ורבים).

נושא מושא
ללא מושא אני הוא/היא/זה אנחנו הם/ן
את/ה yI- HI- yI- gho- tI-
אתם/ן pe-

פעלים כמילות תואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקלינגונית אין מילות תואר ותפקידם מתמלא על ידי פעלים. ישנן שתי אופציות לסידור הפועל ושם העצם. כאשר הפועל לפני, אז זה שקול לכך שמתממשים בפועל להיות, לדוגמה yIQ wep זה המעיל או רטוב, וכאשר שם העצם לפני, אז זה שקול לכך שלא צריך להשתמש בפועל להיות, לדוגמה wep yIQ זה המעיל הרטוב. (wep זה מעיל, yIQ זה רטוב). ניתן להוסיף לפועל תיאורים זזים, כמו 'qu ו- 'Ha, או סיומות של פעלים מסוג חמישי, כמו 'pa.

סוגי שונים של מילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כינויי גוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שבקלינגונית אין צורה של הפועל להיות, אז כינויי הגוף משמשים גם כפועל להיות לפי הטיית גוף (כמו בעברית, i am man, שקול ל-"אני אדם", וזה שקול ל-"loD jIH".) ולכן כינויי גוף יכולים לקבל סיומות של פעלים כמו כל פועל אחר. נושא שאינו כינויי גוף יופיע לאחר כינויי הגוף עם הסיומת ’e’. בגוף שלישי (יחיד ורבים) יש הבחנה (דומה לצורת הריבוי) בין בעלי יכולת דיבור ושאינם בעלי יכולת דיבור.

כינויי גוף ראשון-גוף
יחיד
שני-גוף
יחיד
שלישי-גוף
יחיד
ראשון-גוף
רבים
שני-גוף
רבים
שלישי-גוף
רבים
בעל יכולת דיבור jIH SoH ghaH maH tlhIH chaH
שאינו בעל יכולת דיבור ’oH bIH

מילות קישור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקלינגונית ישנן 7 מילות קישור והן מתחלקות לשתי קבוצות: קישור בין משפטים (4) וקישור בין מילים (3). יש שלוש מילות קישור שקול אחת מהן יש גרסה עבור קישור משפטים ועבור קישור מילים והם (קישור מילים וקישור משפטים בהתאמה) וגם (je,ej) או (joq,qoj) ואו בררני (ghap,pagh). בנוסף לכך, מילת הקישור בין מפשטים ach’ משמשת לניגוד (כמו בעברית אבל).

תואר הפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תואר הפועל בדרך כלל יבוא בתחילת המשפט, אך תיאורי זמן תמיד יבואו ראשונים בסדר תיאורי הפועל. ניתן להוסיף לתיאורי הפועל את הסיומת ’Ha בשביל ליצור שלילה של תואר הפועל.

מספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

10 -maH
100 -vatlh
1,000 -SaD -SanID
10,000 -netlh
100,000 -bIp
1,000,000 -’uy’
0 pagh 5 vagh
1 wa’ 6 jav
2 cha’ 7 Soch
3 wej 8 chorgh
4 loS 9 Hut

בקלינגונית שיטת הספירה היא שיטה עשרונית, והמספרים הולכים מגדול לקטן כך שהחזקות של עשר הם סיומות.

לדוגמה:

  • 10,938=wa'netlh Hutvatlh wejmaH chorgh=1X10,000+9X100+3X10+8
  • 1054=waSaD vaghmaH loS =1X1000+5X10+4

הסיומת DIch מוספת (למספר היחידות) בשביל להפוך מספר למספר סדור, בעוד שהסיומת logh מוספת בשביל לציין את כמות הפעמים שפעלה חוזרת על עצמה.

מבנה תחבירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפט פשוט בנוי מפועל אחד עם נושא (לא חובה במושא), כך שחובה תחילית לפועל, מכאן משפט פשוט יכול לכלול מילה אחת בלבד, אשר בנויה מפועל עם תחיליות ומוספיות. משפט מרוכב בנוי מכמה משפטים פשוטים אשר קשורים על ידי מילות הקישור הנ"ל (או, וגם, אבל, או בררני), אך גם בדרכים הבאים:

משפטים כמושא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן להסתכל על משפט שלם כמושא לפועל על ידי הוספת המילה 'e' בתחילת המשפט.

צורת השוואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן 4 צורות השוואה בקלינגונית אשר מבוססות על מילות יחס:

  • "M A law’ N A puS", וצורה זו שקולה בעברית למשפט "M הוא יותר A מ-N". לדוגמה, qachvam chu’ law’ juHlIj chu' puS (הבניין הזה יותר חדש מהבית שלך. 'chu- להיות חדש, qachvam- בניין, juH -ch.)
  • "N A law’ Hoch A puS", וצורה זו שקולה בעברית למשפט "N הוא בעל הכי הרבה מתכונה A". לדוגמה, qIDvetlh tlhaQ law' Hoch tlhaQ puS (הבדיחה הזו היא הכי מצחיקה. tlhaQ- להיות מצחיק, qID- בדיחה) ניתן לראות כי צורת השוואה זו היא מקרה פרטי של צורת ההשוואה הראשונה, כאשר Hoch אומר כולם.
  • "Hoch A law’ N A puS", וצורה זו שקולה בעברית למשפט "N הוא בעל הכי פחות מתכונה A". לדוגמה, Hoch quv law’ verengnan quv puS (פרנגים הם הכי פחות מכובדים. verengnan- פרנגי, quS- להיות מכובד). ניתן לראות מאותה סיבה כי גם צורת ההשוואה הזו היא תת-מקרה של צורת ההשוואה הראשונה.
  • " A M N rur", וצורה זו שקולה בעברית למשפט "N הוא בעל תכונה A כמו M". לדוגמה, IQ rav rur' (הוא עצוב כמו הרצפה. IQ'- להיות עצוב, rav- רצפה).

שאלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשביל הפוך משפט לשאלה מוסיפים את הסיומת 'a' בהתאם למטרת השאלה. המילה ל"כן" היא HISlaH או HIja’ והמילה ל"לא" היא ghobe’. בשביל ליצור שאלות שאינן כן ולא, מוסיפים את מילות השאלה הבאות: chay-איך, ghorgh-מתי, nuq-מה, nuqDaq-איפה, qatlh-למה, ar'-כמה, ו-Iv'-מי. את מילות השאלה nuq ו-Iv' יופיעו במשפט במקומם הדקדוקי בהתאם לשאלה, זאת אומרת במקום הנושא או המושא. מילת השאלה ar' תופיעה לאחר שם העצם עליו השאלה מכוונת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מארק אוקרנד, The Klingon Dictionary, הוצאת Pocket Books, מהדורה ראשונה 1985.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]