דקל היין הצ'יליאני

דקל היין הצ'יליאני
מצב שימור
	מצב שימור: בסכנת הכחדה סכנת הכחדה (EN)
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	חד-פסיגיים
סדרה:	דקלאים
משפחה:	דקליים
סוג:	Jubaea
מין:	דקל היין הצ'יליאני
שם מדעי
	Jubaea chilensis; ‏(מולינה) באיו
תחום תפוצה

דקל היין הצ'יליאני (שם מדעי: Jubaea chilensis) הוא מין העץ היחיד בסוג Jubaea שבמשפחת הדקליים (Arecaceae). במשך שנים רבות הניחו כי דקל אי הפסחא שנכחד מאי הפסחא שייך לסוג זה, אבל מין הדקל ההוא משויך כיום לסוג נפרד Paschalococos.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוג קרוי על שם יובה השני (בלטינית: Iuba II‏ 50 לפנה"ס – 23 לספירה) מלך ברברי מנומידיה שהיה בוטנאי.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ דקל זה מגיע לגבהים של 25 מטרים כשקוטר הגזע בבסיס מגיע ל-1.3 מטרים, לעיתים קרובות הוא עבה יותר בהמשכו, וקליפתו חלקה. העלים המורכבים באורך שבין שלושה לחמישה מטרים מנוצים, וקוטר כתר העלים שבראש העץ מגיע לעשרה מטרים. העץ הגדול ביותר הגדל תחת גג הוא Jubaea chilensis בגני קיו בלונדון שבאנגליה.

העץ מפיק שפע פירות. הפרי של העץ הוא מסוג בית גלעין קטן ועגול בגוון צהוב כתום בקוטר שבין שניים לשלושה סנטימטרים. לפרי יש קליפה חיצונית קשה ותוך לבן, כמו אגוז קוקוס מיניאטורי.

העץ צומח לאט מאוד, כמקובל בעצי הדקל. עוברות מספר שנים עד שהדקל מתחיל לקבל את גודלו הטיפוסי. יכולות לעבור 20 שנים בטרם הצמח מגיע לגובה של עץ בינוני.

העץ זקוק לחורפים קלים, אבל הוא יכול לעמוד בקרה עד 15°C- כמו גם קיצים קרירים יחסית, והוא לכן אחד מהעצים החסונים ביותר בין הדקלים בעלי עלים מנוצים, והסיבה לכך היא שהוא גדל עד לגובה של 1,400 מטרים מעל פני הים בסביבתו הטבעית. בנוסף גזעו העבה הסיבי חסין בפני שריפות. בבר העץ צומח כמעט אך ורק על המדרונות התלולים של קניונים.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של העץ בדרום מערב אמריקה הדרומית, שבו הוא אנדמי באזור קטן במרכז צ'ילה, בין קו הרוחב 32° דרום ל-35° דרום. באזור המשתרע מדרום מחוז קוקימבו, על פני המחוזות ולפראיסו, סנטיאגו ואוהיגינס וצפון מחוז מאולה.

בארצות הברית העץ מצליח להיקלט היטב במערב מסיאטל במדינת וושינגטון בצפון ועד סן דייגו בקליפורניה בדרום. כמו כן מזרחה במדינות אריזונה, ניו מקסיקו ומערב טקסס. דקל זה סובל ועלול למות באזורים חמים מאוד אם בנוסף יש גם לחות גבוהה.

שימושים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם הנפוץ, "דקל היין הצ'יליאני", מתייחס לשימוש שהיה נהוג בעבר לייצר משקה חריף מהמוהל של דקל זה. את המוהל נוהגים להרתיח לסירופ והוא נמכר בשם "דבש דקלים" (בספרדית miel de palma).

את האגוזים הטריים של העץ נוהגים למכור באזורים בהם הדקלים גדלים בתקופה שבה הפירות מבשילים.

שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מין עץ זה מוגן חלקית בצ'ילה, אם כי הלחצים שנגרמים בשל התפוצצות האוכלוסין וההתרחבות של שטחי המרעה הקטינה את אוכלוסיית דקל היין הצ'יליאני במאות השנים האחרונות. בניגוד למקורות אחרים של יין דקלים, איסוף המוהל דורש לכרות את העץ. פעולה זו הקטינה אף היא את כמות העצים ממין זה.