דראג קינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צוות הדראג האמריקני "All the king's men", מבוסטון, מסוצ'סטס, ארצות הברית. מגלמי הדמויות כולן נשים ביום יום.
ביצוע השיר "אמריקה" מתוך "Wild Side Story" (פרודיה על "סיפור הפרברים") בהשתתפות הדראג קינג מאצ'ו (ראשון מימין), לוס אנג'לס, 1977.

דראג קינג או מלך דראגאנגלית: Drag king) היא דמות דראג המגולמת בעיקר על ידי נשים המתלבשות בלבוש דראג גברי ומאמצות התנהגות סטריאוטיפית של המגדר הגברי למטרות בידור, בין אם במופע יחיד ובין אם כחלק מקבוצה.[1] נשים המגלמות מלכי דראג עשויות להיות הטרוסקסואליות, לסביות, ביסקסואליות, טרנסג'נדריות, ג'נדרקוויריות, או כל חלק אחד מהקהילה הגאה. מופע דראג טיפוסי עשוי לכלול קטעי ריקוד, משחק, סטנד-אפ, שירה חיה או שירה בליפ סינק לשירים מוקלטים מראש.[2] מלכי דראג מופיעים לעיתים קרובות כדמויות גבריות מאצ'ואיות מוגזמות,[3] כגון פועלי בניין, ראפרים, או שהם מחקים סלבריטאים גבריים מוכרים, כמו אלביס פרסלי, מייקל ג'קסון וטים מקגרו.[4]

בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, מספר מלכי דראג נכנסו למיוזיק הול הבריטי. הפקות Pantomime (קומדיות מוזיקליות בריטיות) שימרו את המסורת של נשים המופיעות בתפקידים גבריים. החל מאמצע שנות ה-90, מלכי הדראג החלו לצבור לעצמם חלק מהתהילה ומתשומת הלב התקשורתית שמלכות הדראג ידעו.[5][6]

היסטוריה וטרמינולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזה משנת 1907.

על אף שהמונח "דראג קינג" הופיע לראשונה בדפוס רק בשנת 1972,‏[7] ישנה היסטוריה ארוכה הרבה יותר של נשים המופיעות בביגוד גברי. בתיאטרון ובאופרה הייתה מסורת של תפקידי מכנסיים ושל "travesti" (בצרפתית: קרוס-דרסר. המונח הביא להתפתחות המילה באנגלית "travesty" שמשמעה לעג ופרודיה).[8] השחקנית והמחזאית סוזנה סנטליבר הופיעה בתפקידי מכנסיים בסביבות 1700.‏[9] הזמרת הפופולרית הראשונה שהופיעה כגבר על בימות התיאטרון של ארצות הברית הייתה אנני הינדל, שהתחילה להופיע בניו יורק בשנת 1867,‏[10] בשנת 1886 היא נישאה למלבישה שלה, אנני רייאן.[11] זמרת המיוזיק הול הבריטי וסטה טילי הייתה פעילה בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 כשהיא מתחזה לגבר.[12] זמרות נוספות שהופיעו כגברים בבריטניה היו אלה שיידס והטי קינג.[13] זמרת הבלוז גלדיס בנטלי הופיעה כשהיא לבושה בבגדי גברים בניו יורק, לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו מ-1920 ועד לשנות ה-40.‏[14]סטורם דה לווייה הופיעה לצד זמרות המתחזות לגברים באולם ה-Jewel Box Revue בשנות ה-50 ובשנות ה-60, כפי שניתן לראות בסרט התיעודי Storme: The Lady of the Jewel Box.‏[15] דה לווייה הייתה בין משתתפי מהומות סטונוול.[16]

לעיתים, נעשה שימוש במונח "דראג קינג" במובן רחב יותר, תוך התייחסות לבעלות גוף נשי המתלבשות בבגדים הנתפסים באופן מסורתי כגבריים, מסיבות שאינן למטרות בידור. שימוש זה כולל נשים שמנסות באופן זמני להתחזות לגברים וכן נשים המעוניינות בתפקידי מגדר גבריים מבלי להזדהות בעצמן כגברים. דיאן טור החלה לערוך סדנאות לדראג קינגז בשנת 1989, בהן הציעה לנשים שיעורים בהתחזות לגברים.[17][18] טור הופיעה בסרט התיעודי משנת 2002Venus Boyz‏ שעסק בדראג קינגז.[19] נשים מודרניות רבות נוהגות ללבוש כובעים, עניבות, מעילים, או אפילו חליפות מלאות כפריטי לבוש אופנתיים (למשל: בהשראת דיאן קיטון בסרט הקולנוע "הרומן שלי עם אנני"); נשים אלו אינן נחשבות לדראג קינגז.

קהילת הדראג[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלא כמו דראג קווינס, אשר נוהגים להופיע כאינדיבידואלים, דראג קינגס נוטים ליצור הרכבים אשר מופיעים יחדיו. אף על פי שגם הם עשויים להופיע כאינדיבידואלים, זה נדיר יותר בקהילת הדראג קינגס. הרכבים רבים נוצרים מתוך רצון ליצור אנסמבל שחקנים שמציג יחדיו. עם זאת, יש עוד ועוד דראג קינגס ששוברים את הסטריאוטיפ הזה, ומופיעים כמבצעים יחידים. בשנים האחרונות מופעים של הרכבי דראג קינגס הפכו ליותר ויותר נפוצים, ודראג קינגס מוזמנים לא פעם להופעות גם מחוץ להרכבים אלו, ובמקרים מסוימים אף חולקים את הבמה עם עמיתיהן הדברים, הדראג קווינס.

דראג קינגס הם, במידה רבה, תופעה תרבותית-לסבית שיכולה להיראות לעיתים קרובות בברים המיועדים ללסביות או בפסטיבלים. לא כל מלכי הדראג הם לסביות, וחלק מהמשתתפים בתת-התרבות של הדראג קינגס אינם מעורבים בשום דרך אחרת בתרבות, בחברה או בפוליטיקה של קהילת הלהט"ב. דראג קינגס הם קבוצה מגוונת, ולכן קשה למצוא מכנה משותף אוניברסלי שיש לכל מלכי הדראג. באמצעות הופעה גברית בגוף שאיננו זכרי-סיסג'נדר, שחקנים אלו מאתגרים את הבינאריה מגדרית של החברה.[20] ישנם גברים טרנסקסואלים שמזדהים כדראג קינגס. פואו קווינס (faux queens) מופיעות לעיתים קרובות לצד דראג קינגס, והן עשויות להיות או לא להיות לסביות.

להקה בריטית של שחקניות קברט לסביות בשם Lesburlesque שמה לה למטרה לקדם את תרבות הדראג קינגס בחוג רחב יותר של מופעי קברט בבריטניה. מייסדת הלהקה, פיקסי טראפל, העניקה ריאיון לעיתון הגרדיאן בו הביעה את רצונה לצמצם את הפער הקיים בין דראג קינגס לבין דראג קווינס וקומיקאים וסטנדאפיסטים גברים-זכרים.[21]

בדומה לכמה מלכות דראג המעדיפות להיתפס כשחקניות - כמו ג'סטין בונד וליפסינקה - כך גם כמה מלכי דראג מעדיפים שלא להיות מתוייגים כ-"מלכי קינג" בלבד. "אני חושב שכאשר אנשים מניחים שמישהו הוא קוויר, או שונה, או טרנס, הם תמיד רוצים לשים משהו לפני שמם", אמר בראיון מורי היל, דראג קינג אמריקאי. "וזה מה שהתווית "מלך דראג" הייתה ... למה אתה לא יכול פשוט לקרוא לי 'קומיקאי', כמו שג'רי סיינפלד נקרא קומיקאי?"[22]

האקסטרווגנזה של הקהילה הבינלאומית של מלכי דראג (באנגלית: The International Drag King Community Extravaganza; בראשי תיבות: IDKE) הוא אירוע שנתי שמתקיים מאז 1999, ובו מתכנסים נציגים של קבוצות שונות מרחבי ארצות הברית, קנדה ואירופה על מנת לחגוג ולדון בנושאי מגדר ונושאים נוספים בסדרה של סדנאות המאורגנות על ידי מועצת IDKE.

מוריי היל, קומיקאי ואמן במה ניו יורקי.

תחרות מלכי הדראג הוותיקה ביותר בעולם, וככל הנראה גם הגדולה ביותר בעולם, נערכת בסן פרנסיסקו, קליפורניה. התחרות מופקת על ידי הפעיל החברתי והאמן לו ריד, המוכר גם בשם הבמה שלו - "Fudgie Frottage". מדי שנה, בעוד השופטים מתדיינים, להקת מלכי הדראג "Momma's Boyz" מופיעה באירוע זה, על מנת לבדר את הקהל. אירוע שנתי נוסף מתקיים גם בוושינגטון די. סי. ביוזמתו של קן וגאס, שהוא גם מייסד להקת מלכי הדראג "DC Kings".

בשנים האחרונות, כמה אמני דראג אימצו לעצמם מונחים אחרים מ-"דראג קינג" על מנת לתאר את סגנונות הדראג שלהם, במיוחד אם הם בחרו לסטות מהצורות המסורתיות יותר של "דראג קינגס". מונחים נפוצים כוללים "gender blurring" ("טשטוש מגדרי") שנועד להדגיש את המיזוג של התכונות הגבריות והנשיות של האמנים בהופעותיהם, וכן "drag thing" ("הדראג הזה") אותו אימץ מלך הדראג רוז בוץ' מוונקובר, בשל הדו-משמעות שבו.[23] בטורונטו, במהלך העשור השני של המאה ה-21, החל להיות נפוץ גם המונח "unicorn drag" ("דראג חד-קרן".[23]

שמות דראג[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים קרובות, מלכי דראג מאמצים לעצמם שמות במה שובבים כדי לשקף את פרסונת הבמה שלהם. שמות המבוססים על סקס כמו "Smack Diaz"[24] הם שמות נפוצים, כמו גם שמות גבריים ומאצ'ואיסטים כמו "Stanley Knife" או "Razor Blade". בדומה לפרקטיקות של מלכות דראג שמצטרפות ל-"בתים", כך גם ישנם מלכי דראג שמצטרפים ל-"להקות", עורכים חזרות יחד, מופיעים יחד ואפילו מאמצים לעצמם שם משפחה משותף.

כמה מלכי דראג הפכו לאמנים פופולריים בקרב קהילת הלהט"ב, במיוחד בקרב לסביות שהעריצו את האומץ של ה-DIY בקריאת תיגר על תפקידים מגדריים מסורתיים של גברים ונשים. כמה מן השמות הללו הפכו לאבני היסוד בקהילת הקינגס, לרבות Mo B. Dick,‏ Gage Gatlyn,‏ Murray Hill,‏ Ian Blakk,‏ Anson Reign,‏ Damian Matrix,‏ Owen McCord,‏ Xander Kinidy,‏ Remington Steal,‏ Flare,‏ Freddy Prinze Charming,[25] Amadeus Karmani York,‏ Richard Cranium,‏ Gunner Gatlyn,‏ Dred,‏ Will Ryder,‏ Buck Naked,‏ Spikey Van Dykey,‏ JC ALL-Cox.‏[26]

הדרכים לייצר אשליה מגדרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולנטינו קינג, מלך דראג בריטי, משתמש בשפם, זקן צרפתי ופאות לחיים כדי להוסיף לאשליה המגדרית.

בפני מלכי הדראג עומדים אתגרים דומים כמו אלו של מלכות הדראג ביצירת אשליה מגדרית, לבוש והופעה. בדרך כלל, הם נדרשים להסתיר את השדיים שלהם, להוסיף אשליה של איברי מין גבריים ולהפחית את התכונות הנשיות כך שהם ייראו גבריים יותר. הלבוש הוא בדרך כלל השינוי הנדרש הקל ביותר להוצאה לפועל, כאשר הביטוי "הבגד עושה את האדם" מקבל כאן משנה תוקף של משמעות.

הסתרת שדיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסתרת השדיים היא ככל הנראה החלק המאתגר ביותר ביצירת האשליה המגדרית של מלך דראג. בעוד שלחלק ממלכי הדראג יש חזה קטן, והם עשויים להצליח להסתירו באמצעות חזיית ספורט הדוקה, מלכים רבים נדרשים לאחת (או יותר) מהשיטות הבאות: תחבושת אלסטית; איזו חבלה; חגורת גב (אותה לובשים הפוך); והידחסות לחולצות או אפודים. ישנם מלכי דראג אשר חותכים חור באזור המפשעה של גרביונים, ודרכו מעבירים את הראש ומשתמשים בחלקי הרגליים כשרוולים.[27] כך נוצרת "חולצת גרביון" הדוקה הדוחסת את השדיים. שימוש באיזו חבלה היא השיטה המזיקה ביותר לעור, ושימוש ממושך בה עלול, במקרים מסוימים, להביא לקריעת העור וליצירת שלפוחיות לאחר ההסרה, או למתיחה של רקמת השד והעור לאחר שימוש ארוך טווח. טכניקה נוספת, שגם היא עלולה לגרום לנזק, היא השימוש בניילון נצמד. שיטה זו גרמה למלכי דראג ליפול מחוסרי הכרה במהלך הופעה.

שיער פנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלכי גרר משתמשים בשיער פנים כאמצעי מרכזי לצורך יצירת האשליה המגדרית. לגברים יש בדרך כלל שיער פנים שמתחיל בראש עצם הלסת, שם יתחיל זקן. שיער הזקן שונה במידה ניכרת לעומת השיער על הראש שלהם. מלכי דראג משתמשים באמצעים קוסמטיים שונים, לעיתים אף בתוספות שיער, על מנת לייצר לעצמם שפם, זקן, זקן תיש, פאות לחיים או תוספת שיער פנים אחרת. ישנם מלכי דראג רבים אשר משתמשים באיפור הצללה כדי ליצור אשליה של זיפים, ולוותר על מראה של שיער פנים ארוך יותר, לפעמים מתוך נוחות או בחירה סגנונית בהתאם לדמות שהם מבצעים.

גבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבות בדרך כלל הופכים לעבות יותר באמצעות איפור, כגון צלליות לעיניים, אייליינר או מסקרה, שכן גבותיהן של נשים נוטות להיות פחות עבות מאשר אצל גברים. ניתן ליצור אשליה זו גם באמצעות שימוש עדין בפודרה כהה. בנוסף, יש לקחת בחשבון גם את פאות הלחיים.

שיער ותסרוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסתרת הנשיות מתבצעת, בין השאר, באמצעות עיצוב השיער והתסרוקת. בעוד שלמלכי דראג רבים יש שיער קצר, ישנם מלכים שבחיי היומיום שלהם יש להם שיער ארוך יותר או תספורת נשית שיש לטפל בה על מנת להשלים את המראה של האשליה המגדרית. ישנם מלכי דראג שבוחרים ללכת עם שיער פזור, ולעצב את שיערם הארוך בסגנון גברי, בעוד אחרים תוחבים את השיער שלהם אל תוך כובע גרב וחובשים כובעים גבריים כחלק מהתלבושת שלהם.

הופעה גברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד האתגרים ביצירת האשליה המגדרית של השינוי מאישה לגבר הוא הסוואת התכונות והתנועות הנשיות. באופן כללי, נשים נעות בצורה שונה מגברים, אולי בגלל התניות חברתיות או צורות אגן שונות, וכתוצאה מכך ישנם הבדלים בזווית עצמות הירך. הייצוג הסטריאוטיפי של אדם כולל שימוש בתנועות ובמחוות גוף גבריות חדות, זאת בניגוד למלכות דראג, אשר עושות תנועות חלקות יותר בעת גילום דמויות של נשים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דראג קינג בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Aronoff, Jen (2005-10-19). "Competitive Drag Kings Strut Stuff: With some spit and polish, women perform in growing world of cross-dressing pageantry". The University of South Carolina Daily Gamecock. אורכב מ-המקור ב-2007-10-16. נבדק ב-2007-07-29.
  2. ^ Dujour, Dick (2006-08-24). "Drag King Contest". San Francisco Bay Times. נבדק ב-2007-07-29.
  3. ^ Beckner, Chrisanne (2005-09-29). "Best of Sacramento - Drag King: Buck Naked". Sacramento News & Review. נבדק ב-2007-07-29.
  4. ^ Long, Cris (2007-07-22). "Bring Out the Kings!: Gage Gatlyn". Out Impact. אורכב מ-המקור ב-2007-09-29. נבדק ב-2007-07-29.
  5. ^ "Gage For Yourself". Watermark Online. 2005-09-22. נבדק ב-2007-07-29.
  6. ^ Caceda, Eden (2015-01-13). "Inside Sydney's drag king culture". Hijacked. נבדק ב-2015-01-20.
  7. ^ Oxford English Dictionary cites Rogers, Bruce (1972), The Queen's Vernacular: A Gay Lexicon, Straight Arrow Books
  8. ^ Senelick, Laurence (2000), The changing room: sex, drag and theatre, Routledge, ISBN 978-0-415-15986-9
  9. ^ Pix, Mary; Finberg, Melinda (2001), Eighteenth-century women dramatists, Oxford University Press, p. xviii, ISBN 978-0-19-282729-6
  10. ^ Ferris, Lesley (1993), Crossing the stage: controversies on cross-dressing, Routledge, p. 90, ISBN 978-0-415-06269-5
  11. ^ Duggan, Lisa (2000), Sapphic slashers: sex, violence, and American modernity, Duke University Press, p. 147, ISBN 978-0-8223-2617-5
  12. ^ Maitland, Sarah (1986), Vesta Tilley, Virago, ISBN 0-86068-795-3
  13. ^ Slide, Anthony (1986), Great pretenders: a history of female and male impersonation in the performing arts, Wallace-Homestead Book Co., ISBN 978-0-87069-474-5
  14. ^ Gladys Bentley articles, Queer Music Heritage, ביוני 2004, נבדק ב-2009-11-27 {{citation}}: (עזרה)
  15. ^ Klotman, Phyllis Rauch; Cutler, Janet K. (1999), Struggles for representation: African American documentary film and video, Indiana University Press, p. 168, ISBN 978-0-253-21347-1
  16. ^ Rick, Bragg (1994-06-23), "From a Night of Rage, the Seeds of Liberation", New York Times, נבדק ב-2009-09-12
  17. ^ Halberstam, Judith (2005), "Drag Kings: Masculinity and Performance (1998)", The Subcultures Reader, Routledge, ISBN 978-0-415-34416-6
  18. ^ Rapi, Nina; Chowdhry, Maya (1998), Acts of passion: sexuality, gender, and performance, Routledge, p. 237, ISBN 978-0-7890-0370-6
  19. ^ Kramer, Gary (2006), Independent queer cinema: reviews and interviews, Routledge, p. 165, ISBN 978-1-56023-343-5
  20. ^ "Like a Boy: Male Impersonators and the Lesser Known World of Drag Kings". QWOC Media Wire. נבדק ב-2015-10-12.
  21. ^ "The Guardian Interview with Pixie Truffle about the rise of Drag Kinging". The Guardian. 26 באוגוסט 2012. נבדק ב-26 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Interview with Murray Hill, David Shankbone, Wikinews, November 19, 2007.
  23. ^ 1 2 Friend, David (20 ביוני 2017). "Kings of the night: New era of gender dynamics offers drag kings a brighter spotlight". CTV News/The Canadian Press. נבדק ב-26 ביוני 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ דיאז הוא שם משפחה נפוץ, נשמע כמו "The ass"
  25. ^ [1]
  26. ^ Gregg, Rachel (2006-08-31). "Balls Out". Sacramento News & Review. נבדק ב-2007-07-29.
  27. ^ "How to: be a drag king". www.lesbilicious.co.uk. אורכב מ-המקור ב-2009-05-24. נבדק ב-2017-10-11.