דרדרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דרדרת בתחתית הר ימנוסקה באלברטה, קנדה
חרוטי דרדרת על החוף הצפוני של איספיורד בסבאלברד, נורווגיה
קרחון המכוסה בדרדרת, לצ'ה דל דרגון, איטליה

דרדרתלועזית Talus או Scree) היא אוסף של שברי סלע בבסיס צוקים, מדרונות הרים תלולים, הרי געש או שולי עמקים, שהצטברו עקב מפולת סלעים תקופתית מפני הצוקים הסמוכים. תצורות נוף הקשורות לחומרים אלו מכונות לעיתים קרובות "מרבצי דרדרת" (Talus deposits). למרבצי דרדרת יש צורה קעורה כלפי מעלה, שהנטייה המקסימלית מקבילה לזווית השיפוע הטבעי של גודל החומר המפורר הממוצע, ונעה לכן בין 26 ל-42 מעלות.

דרדרת יכולה להיווצר גם מתחת למים, למשל התפוררות של שונית (למשל של אלמוגים) שמקורה ביולוגי. השטח המכוסה בשברי השונית מכונה "אזור הדרדרת".

המקור של המונח בלועזית טאלוס (Talus) הוא מצרפתית ופירושו מדרון או מתלול,[1][2] מקורו של המונח סקרי (Scree) מנורדית עתיקה ופירושו מפולת אדמה (skriða).[3]

יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היווצרות הדרדרת היא תוצאה של פעילות בליה וסחיפה פיזית וכימית על פני הסלע. התהליכים העיקריים הגורמים להתפוררות המדרונות הסלעיים תלויים במידה רבה באקלים האזורי (טמפרטורה, כמות הגשמים וכו'). דוגמאות:

בדרך כלל מייחסים היווצרות דרדרת להיווצרות קרח במורדות הסלעיים של ההרים. במהלך היום מים יכולים לזרום אל סדקים בסלע. אם הטמפרטורה יורדת מספיק, למשל בערב, מים אלה עשויים לקפוא. מכיוון שהמים מתרחבים ב-9% כאשר הם קופאים, הם יכולים לייצר כוחות גדולים שיוצרים סדקים חדשים או גושי סלע במצב לא יציב. ייתכן ויהיה צורך בתנאי סף מיוחדים (קפיאה מהירה וכליאת מים) בכדי שתהליך זה יקרה. יצירת דרדרת כתוצאה מתהליך קפיאה-הפשרה מתרחשת בעיקר באביב ובסתיו, כאשר הטמפרטורות במהלך היממה מתנדנדות סביב נקודת הקיפאון של המים, והפשרת שלגים מהווה מקור הספקה מתמשך למים זורמים.

קיימת מחלוקת בין המדענים לגבי יעילותם של תהליכי קפיאה-הפשרה בייצור דרדרת. חוקרים רבים מאמינים כי היווצרות קרח במערכות סדקים גדולות פתוחות אינה יכולה לייצר לחצים גבוהים, ובמקום זאת הם טוענים שהמים והקרח פשוט יזרמו מהסדקים ככל שהלחץ יבנה. יש הטוענים שתופעת התרוממות קפיאה,[א] שידוע שהיא פועלת על הקרקע באזורי קפאת-עד עשויה לשחק תפקיד חשוב בהתפוררות הצוק במקומות קרים.[4]

דרדרת יכולה להסתיר בתוכה מעיינות או קרחונים. לדוגמה, האגם לצ'ה דל דרגון (Lech dl Dragon) בקבוצת סלה בהרי הדולומיטים, מקבל את מימיו ממי הפשרת הקרחון המוסתר תחת שכבה עבה של דרדרת. תהליך ההפשרה של הקרחון שמתחת לדרדרת מואט בשל שכבת הדרדרת הפועלת כמגן בפני קרני השמש והטמפרטורות החיצוניות.

בסופו של דבר, מדרון סלעי עשוי להיות מכוסה לחלוטין על ידי הדרדרת שנוצרה ממנו, כך שייצור חומר חדש ייפסק. מדרון כזה מתואר כ"מעורבב" עם חומר מפורר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דרדרת בוויקישיתוף

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באנגלית frost heaving, היא התנפחות כלפי מעלה בקרקע בתנאי הקפאה הנגרמת על ידי נוכחות הולכת וגוברת של קרח כשהוא צומח לעבר פני השטח, כלפי מעלה מהעומק באדמה בה טמפרטורות הקיפאון חדרו לאדמה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]